חזקת השיתוף אינה חלה בהמחאת זכויות צד ג', היכן שנקבע במפורש כי לא תהיה המחאת זכויות
בבית המשפט העליון
דנ"א 6618/07
בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
חזקה השיתוף אינה חלה בהמחאת זכויות מצד ג', היכן שנקבע המפורש כי לא תהיה המחאת זכויות
נסיבות המקרה:
בקשה לדיון נוסף בבע"מ 10916/03 צה"ל – מדינת ישראל נ' פלונית. עניינו של פסק-הדין בשאלה אם חזקת השיתוף מקנה לאישה שהתגרשה מבעלה את הזכות כי יועבר אליה במישרין חלקה בגמלאות שמקבל הבעל מצה"ל. בית המשפט העליון השיב לשאלה זו בשלילה (וקבע כי הזכות לגמלה מכוח הלכת השיתוף עומדת לאישה כנגד הבעל בלבד) ובכך קיבל את הערעורים שהוגשו לו על פסקי-דין של בית המשפט המחוזי. עיקר הטענות בעתירה מכוונות לשאלת הפרשנות הראויה לסעיף 62 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985. עוד נטען בעתירה, בין היתר, כי פסק-הדין גורע מזכותן של הנשים לחלק מגמלאות הבעלים, פוגע בזכות לקניין ולשוויון, ומנוגד למדיניות הרצויה בתחום דיני המשפחה והלכות השיתוף בין בני זוג.
ביהמ"ש העליון (מפי המשנה לנשיאה א' ריבלין) דחה את העתירה מהטעמים הבאים:
ההכרעה בפסק-הדין מבוססת על האופן שבו ניתח ופירש בית המשפט העליון את ההוראה הסטטוטורית המפורשת בדבר אי-עבירותה של הזכות לגמלה, תוך שבית המשפט מבהיר כי אין בהכרעה כדי לקבוע מסמרות לגבי שאלות עקרוניות שונות, ובכללן שאלת אופייה של הזכות מכוח הלכת השיתוף ובסיסה העיוני; גם בעניין סדר הנשייה, לא נקבעה בפסק-הדין כל הלכה. בית המשפט העליון היה מודע היטב לנפקויות המעשיות של הכרעתו. בפסק-הדין נשוא העתירה כלולות הצעות להתגברות אד-הוק על הקושי כמו גם פנייה למחוקק לבחון את הנושא. אולם בסופו של יום נמצא כי בשאלה שעל הפרק קיימת התווייה חקיקתית ואת זו – אין לעקוף. לפסק-הדין עשויות להיות השלכות על מימוש זכויותיהן של הנשים הנוגעות בדבר; אולם לאור האמור לעיל, המקרה איננו בה בגדר אותם מקרים נדירים ויוצאי-דופן שבהם יידרש בית המשפט העליון פעם נוספת לעניין שפסק בו בהרכב שלושה.
