בית המשפט העליון
ככלל ענייני משפחה עשויים "להיכנס לשעריו" של בית המשפט העליון בשני אופנים עיקריים:
ראשית, כשבית המשפט העליון יושב כערכאת ערעור שנייה ברשות, על החלטות ו/או פסקי דין של בית המשפט המחוזי. מקרים אלה הם בדרך כלל נדירים שכן, בית המשפט העליון נוטה לאפשר פנייה אליו רק בעניינים משמעותיים וברי השפעה ציבורית רחבה או במקרים בהם על פניו של פסק דין או החלטה נגלות טעות ו/או בעיה היוצרים עיוות דין משווע או חריגה מאמות מידה מקובלות.
המקרה השני שענייני משפחה יכולים להגיע לבית המשפט העליון הוא על ידי פנייה לבג"צ, היינו, כשבית המשפט העליון יושב כבית דין גבוה לצדק. מתי הדברים מתרחשים כך?
כלל הוא כי ערעור על פסק דין של בית דין רבני ושל ערכאה שיפוטית אחרת יהא נתון לביקורת בפני ערכאת הערעור של אותה מערכת. רק לאחר שמיצה העותר את סעד הערעור יוכל לפנות לבג"צ.
התערבות בג"צ מתאפשרת בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, וזאת במילוי תנאים מסוימים. מדובר במקרים בהם הסעד החלופי לא היה יעיל או לחילופין כאשר נמצא כי הנסיבות מחייבות, מן הצדק, שפני העותר לא יושבו ריקם.
לעניין זה ראה: בג"צ 7/83 ביאריס נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה ואח', פ"ד ל"ח (1) 673.
ראשית, כשבית המשפט העליון יושב כערכאת ערעור שנייה ברשות, על החלטות ו/או פסקי דין של בית המשפט המחוזי. מקרים אלה הם בדרך כלל נדירים שכן, בית המשפט העליון נוטה לאפשר פנייה אליו רק בעניינים משמעותיים וברי השפעה ציבורית רחבה או במקרים בהם על פניו של פסק דין או החלטה נגלות טעות ו/או בעיה היוצרים עיוות דין משווע או חריגה מאמות מידה מקובלות.
המקרה השני שענייני משפחה יכולים להגיע לבית המשפט העליון הוא על ידי פנייה לבג"צ, היינו, כשבית המשפט העליון יושב כבית דין גבוה לצדק. מתי הדברים מתרחשים כך?
כלל הוא כי ערעור על פסק דין של בית דין רבני ושל ערכאה שיפוטית אחרת יהא נתון לביקורת בפני ערכאת הערעור של אותה מערכת. רק לאחר שמיצה העותר את סעד הערעור יוכל לפנות לבג"צ.
התערבות בג"צ מתאפשרת בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, וזאת במילוי תנאים מסוימים. מדובר במקרים בהם הסעד החלופי לא היה יעיל או לחילופין כאשר נמצא כי הנסיבות מחייבות, מן הצדק, שפני העותר לא יושבו ריקם.
לעניין זה ראה: בג"צ 7/83 ביאריס נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה ואח', פ"ד ל"ח (1) 673.
לבג"צ סמכות התערבות משני סוגים:
1. סמכות מוגבלת – לפי סעיף 15 (ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה, בג"צ מוסמך לתת צווים לבית הדין הרבני לדון בעניין כלשהו או להימנע מלדון. טענה של חוסר סמכות תידון אך ורק לו זו הועלתה בהזדמנות הראשונה. בנוסף, ההתנגדות לסמכות בית הדין צריכה להיות ברורה וחד משמעית.
ראה: בג"צ 387/85 שרעבי נ' בית הדין הגדול לערעורים ואח', פ"ד מ (2) 813.
2. סמכות כללית – לפי סעיף 15 (ג) לחוק יסוד: השפיטה יידון בג"צ "בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
במקרה של התנגשות בין סעיף הסמכות המוגבלת לסעיף הסמכות הכללית ייגבר השימוש בסעיף הסמכות הכללית. יחד עם זאת, כאשר לא נתמלאו תנאי סעיף הסמכות המוגבלת, רק במקרים יוצאי דופן, בבחינת "תיקונו של עולם", נשתמש בסעיף הסמכות הכללית.
ראה: בג"צ 637/77 פריזנד נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים ואח', פ"ד לב (2) 485
וכן, בג"צ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד לז (2)1.
1. סמכות מוגבלת – לפי סעיף 15 (ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה, בג"צ מוסמך לתת צווים לבית הדין הרבני לדון בעניין כלשהו או להימנע מלדון. טענה של חוסר סמכות תידון אך ורק לו זו הועלתה בהזדמנות הראשונה. בנוסף, ההתנגדות לסמכות בית הדין צריכה להיות ברורה וחד משמעית.
ראה: בג"צ 387/85 שרעבי נ' בית הדין הגדול לערעורים ואח', פ"ד מ (2) 813.
2. סמכות כללית – לפי סעיף 15 (ג) לחוק יסוד: השפיטה יידון בג"צ "בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
במקרה של התנגשות בין סעיף הסמכות המוגבלת לסעיף הסמכות הכללית ייגבר השימוש בסעיף הסמכות הכללית. יחד עם זאת, כאשר לא נתמלאו תנאי סעיף הסמכות המוגבלת, רק במקרים יוצאי דופן, בבחינת "תיקונו של עולם", נשתמש בסעיף הסמכות הכללית.
ראה: בג"צ 637/77 פריזנד נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים ואח', פ"ד לב (2) 485
וכן, בג"צ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד לז (2)1.
סוגי הפגמים המצדיקים התערבות בג"צ:
בית המשפט העליון אינו מתערב, בדרך כלל, בהחלטותיהם ובסדרי הדין של בתי הדין הדתיים, שכן בתי הדין הדתיים הם רשות שיפוט עצמאית. יחד עם זאת, בג"צ יתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים בשלושה מקרים:
1. חריגה מסמכות – כך למשל מקרה של חוסר סמכות עניינית, היינו כאשר הסמכות נתונה באותו עניין לבית משפט אחר.
ראה: בג"צ 3023/90 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, פ"ד מה (3) 808.
2. פגיעה בכללי הצדק הטבעי – ניתן לראות בפגיעה בכללי הצדק הטבעי כפועל יוצא של חריגה מסמכות.
ראה: בג"צ 405/81 פדול נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ואח', פ"ד לו (3) 103.
3. הכרעת בית הדין הדתי סוטה מהוראת חוק או מתעלמת ממנה – גם בכך ניתן לראות חריגה מסמכות. יחד עם זאת, בית המשפט העליון פסק כי במקרים אלו לא מדובר בחריגה מסמכות כי אם בטעות בדין, אזי יתערב בג"צ בהתאם לסעיף 15 (ג) לחוק יסוד: השפיטה – סעיף הסמכות הכללית.
ראה: ע"א 807/78 סובול ואח' נ' גולדמן ואח', פ"ד לג (1) 789.למידע נוסף אודות בית המשפט העליון ובג"צ ראה אתר הרשות השופטת: http://www.court.gov.il/
בית המשפט העליון אינו מתערב, בדרך כלל, בהחלטותיהם ובסדרי הדין של בתי הדין הדתיים, שכן בתי הדין הדתיים הם רשות שיפוט עצמאית. יחד עם זאת, בג"צ יתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים בשלושה מקרים:
1. חריגה מסמכות – כך למשל מקרה של חוסר סמכות עניינית, היינו כאשר הסמכות נתונה באותו עניין לבית משפט אחר.
ראה: בג"צ 3023/90 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, פ"ד מה (3) 808.
2. פגיעה בכללי הצדק הטבעי – ניתן לראות בפגיעה בכללי הצדק הטבעי כפועל יוצא של חריגה מסמכות.
ראה: בג"צ 405/81 פדול נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ואח', פ"ד לו (3) 103.
3. הכרעת בית הדין הדתי סוטה מהוראת חוק או מתעלמת ממנה – גם בכך ניתן לראות חריגה מסמכות. יחד עם זאת, בית המשפט העליון פסק כי במקרים אלו לא מדובר בחריגה מסמכות כי אם בטעות בדין, אזי יתערב בג"צ בהתאם לסעיף 15 (ג) לחוק יסוד: השפיטה – סעיף הסמכות הכללית.
ראה: ע"א 807/78 סובול ואח' נ' גולדמן ואח', פ"ד לג (1) 789.למידע נוסף אודות בית המשפט העליון ובג"צ ראה אתר הרשות השופטת: http://www.court.gov.il/
הנה מספר דוגמאות לפסקי דין של בית המשפט העליון ביושבו כבית הדין הגבוה לצדק בנושאים העוסקים בדיני משפחה:
בג"ץ 627/03 יצחק ארבוס נ' בית הדין הרבני האזורי ואח' (לא פורסם – פס"ד מיום 24.2.03) – תנאים מקדמיים בפנייה לבג"ץ – בעתירה אשר הוגשה לבג"ץ, טען העותר כי יש לבטל החלטה של בית הדין הרבני המאריכה צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגדו.
כבוד השופטת ד' ביניש, השופט א' א' לוי והשופט א' גרוניס קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' הש' לוי) שתי קביעות חשובות:
הראשונה – כי בג"ץ לא נועד לתקן שגגה שאפשר כי יצאה מתחת ידו של בית הדין הרבני האזורי.
שנית – כי בפני העותר פתוחה הדרך להגיש את השגותיו בפני בית הדין הרבני הגדול לערעורים, ובלבד, שתהיה בידו עילה ראויה לעשות זאת.
מסקנתו של בג"ץ הייתה, כי העותר לא מיצה הליכים חלופיים שעמדו לרשותו וממילא פנייתו לבג"ץ היא פניה מוקדמת ועל כן נדחתה העתירה.
כבוד השופטת ד' ביניש, השופט א' א' לוי והשופט א' גרוניס קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' הש' לוי) שתי קביעות חשובות:
הראשונה – כי בג"ץ לא נועד לתקן שגגה שאפשר כי יצאה מתחת ידו של בית הדין הרבני האזורי.
שנית – כי בפני העותר פתוחה הדרך להגיש את השגותיו בפני בית הדין הרבני הגדול לערעורים, ובלבד, שתהיה בידו עילה ראויה לעשות זאת.
מסקנתו של בג"ץ הייתה, כי העותר לא מיצה הליכים חלופיים שעמדו לרשותו וממילא פנייתו לבג"ץ היא פניה מוקדמת ועל כן נדחתה העתירה.
בג"ץ 1811/03 דניאל שם אור נ' בית הדין הרבני הגדול (לא פורסם – פס"ד מיום 2.3.03 – היקף סמכות בג"ץ בנוגע לאמצעים לכפיית גט – העותר טען כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שתכליתה מתן צו זמני לעיכוב ביצוע פקודת מאסר שהוצאה כנגד העותר בעילה של סרבנות גט, וצו קבוע לביטול החלטת בית הדין בה נקבע כי בשל סרבנות העותר למתן גט לאשתו, יש להטיל עליו שנת מאסר במסגרת האמצעים לכפיית מתן גט.
כבוד השופטת ד' דורנר, השופט א' א' לוי והשופטת א' פרוקצ'ה קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'ה):
אין בסמכות בג"ץ להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, אשר הטיל על סרבן גט שנת מאסר במסגרת האמצעים לכפית מתן גט הנתונים לו מכוח החוק.
בג"צ קבע לעניין זה, כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, אינו דן כערכאת ערעור על החלטות בתי דין דתיים. התערבותו מוגבלת לעניינים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות צדק טבעי או סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית דין דתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק, מקום שהעניין אינו בסמכות בית המשפט או בית דין אחר.
כבוד השופטת ד' דורנר, השופט א' א' לוי והשופטת א' פרוקצ'ה קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'ה):
אין בסמכות בג"ץ להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, אשר הטיל על סרבן גט שנת מאסר במסגרת האמצעים לכפית מתן גט הנתונים לו מכוח החוק.
בג"צ קבע לעניין זה, כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, אינו דן כערכאת ערעור על החלטות בתי דין דתיים. התערבותו מוגבלת לעניינים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות צדק טבעי או סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית דין דתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק, מקום שהעניין אינו בסמכות בית המשפט או בית דין אחר.
בג"ץ 8788/02 שושנה רצון נ' ביהד"ר הגדול לערעורים (לא פורסם, פס"ד מיום 29.12.02) – פיקוח בג"ץ על בית הדין – זוהי עתירה לביטול פסק דינם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים ובית הדין הרבני הגדול לפיהם על העותרת לעזוב את דירת מגוריה במושב יכיני ואשר לפיהם רק לאחר עזיבתה כאמור ומתן גט פיטורין ידון בית הדין הרבני בעניין רכוש בני הזוג. יש לציין כי בני הזוג היו נשואים מזה שנים רבות. מיום נישואיהם גרה האישה בדירת בני הזוג, והמשיכה להתגורר בה גם לאחר הפרידה. כמו כן רשומה הדירה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים.
כבוד הנשיא א' ברק, השופט א' ריבלין והשופטת א' פרוקצ'ה קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'ה):
הוחלט כי יש לקבל את העתירה על דרך ביטולה של ההוראה בפסקי הדין, לפיה על האישה לעזוב את הדירה, וזאת בטרם הכריע בית הדין הרבני בענייני חלוקת הרכוש. שאלת עזיבתה או הישארותה של האישה בדירה הינה פועל יוצא מההכרעה הנדרשת בענייני הרכוש ובחינה זו והכרעה בעניין זה מתחייבות בטרם תיעשה פעולה כלשהי המשנה מצב קיים בענייני רכוש בין בני הזוג. לפיכך נקבע, כי קביעתו של בית הדין הרבני בדבר חובת העותרת לעזוב את הדירה אינה יכולה לעמוד. התיק הוחזר לבית הדין על מנת לדון בחלוקת הרכוש.
פסק דין זה מהווה דוגמא להתעוררות אקטיבית של בית המשפט העליון ביישבו כבג"צ בהחלטות בית הדין הרבני.
כבוד הנשיא א' ברק, השופט א' ריבלין והשופטת א' פרוקצ'ה קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'ה):
הוחלט כי יש לקבל את העתירה על דרך ביטולה של ההוראה בפסקי הדין, לפיה על האישה לעזוב את הדירה, וזאת בטרם הכריע בית הדין הרבני בענייני חלוקת הרכוש. שאלת עזיבתה או הישארותה של האישה בדירה הינה פועל יוצא מההכרעה הנדרשת בענייני הרכוש ובחינה זו והכרעה בעניין זה מתחייבות בטרם תיעשה פעולה כלשהי המשנה מצב קיים בענייני רכוש בין בני הזוג. לפיכך נקבע, כי קביעתו של בית הדין הרבני בדבר חובת העותרת לעזוב את הדירה אינה יכולה לעמוד. התיק הוחזר לבית הדין על מנת לדון בחלוקת הרכוש.
פסק דין זה מהווה דוגמא להתעוררות אקטיבית של בית המשפט העליון ביישבו כבג"צ בהחלטות בית הדין הרבני.
