ביטול הסכם גירושין

ביטול הסכם גירושין

תמ"ש 024962/98 בפני כב' השופטת ס' נשיא צילה קינן

ביטול הסכם גירושין

עובדות המקרה: בני זוג חתמו על הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט. שלוש שנים מאוחר יותר עתר הבעל לביטול ההסכם בטענה כי בעת החתימה על ההסכם טעה וחשב כי הבית (אותו קיבלה האשה ע"פ ההסכם ) מתייחס לבית בלבד ולשטח עליו הבית בנוי, ולא לכל שטח הנחלה דהיינו, ע"פ ההסכם ניתן לאשה רק את יחידת המגורים ולא אל כל המשק. טענה נוספת אותה העלה הבעל היא טענת "עושק" לפי סעיף 18 לחוק החוזים.

בית המשפט דחה את התביעה מהטעמים הבאים:

סעיף 14 לחוק החוזים קובע כי טענת טעות/הטעיה דורשת מספר תנאים מצטברים.

 קיום חוזה.

הוכחת הצד הטוען לביטולו כי התקשר בחוזה עקב הטעות קרי, קשר סיבתי בין הטעות להתקשרות בחוזה.

טעות יסודית .

ידיעת הצד השני באשר לטעות. בהקשר לתנאי הזה הסעיף מבחין בין טעות יסודית הידועה לצד השני לבין טעות שאינה ידועה לצד השני. במקרה הראשון רשאי התובע לבטל את ההסכם ובמקרה השני ביטול ההסכם נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

במקרה דנן קבע בית המשפט כי לא היה בסיס למחשבה שמדובר בפיצול הנחלה והתובע ידע והבין יפה כי המונח "בית" פירושו – המשק על כל מרכיביו, ואין כל בסיס לטענתו בדבר אי הבנה, טעות או הטעייה, ומשכך דחה בית המשפט את טענתו להכריז על בטלות ההסכם .

טענת עושק: סעיף 18 קובע כי לצורך גיבוש טענת עושק יש צורך במצב נשפי של המתקשר ומאידך "תנאיו הגרועים של החוזה". במקרה דנן לא הובאה כל ראיה המלמדת על חולשה גופנית או שכלית ואף לא על בלבול ו/או מצוקה החמורים מן המקובל על מנת לבסס טענה כאמור. כמו כן, טענה כי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל אינה עומדת בפני עצמה, ואף אם ימצא כי ההסכם מקפח לכאורה את אחד הצדדים אין בכך כדי להביא לביטולו של החוזה.