הלכה למעשה – חלוקה רכושית של נכסי בני זוג בעניינים שונים
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופט סארי ג'יוסי) הכריע בסוגיות כלכליות בין בני זוג.
1. זכויות הבעל בעסק: נכון למועד הקובע (בהסכמת הצדדים – יום הגשת התביעות), היה הבעל בעלים של 50% מזכויות בעסק מסוים. אחרי פתיחת ההליכים העביר הבעל את זכויותיו לשותף אחר ללא תמורה. ביהמ"ש פסק כי להעברת הזכויות אין נפקות והשלכה על הקביעה שלאישה מגיעות מחצית מהזכויות נכון למועד הקובע. העובדה כי הזכויות הועברו ללא תמורה ומבלי הסכמת האישה עומדת לבעל לרועץ והעובדה כי עשה בזכויותיו בחברה כרצונו אינה גורעת מזכויות האישה בנכס.
2. זכויות סוציאליות ופנסיוניות:
א. זכויות סוציאליות ופנסיונית אשר נצברו אחרי תחילת הנישואין הינן ברות איזון, בין אם גמלו ובין שטרם גמלו.
ב. מועד איזון הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות: מה הדרך הראויה לאיזון זכויות פנסיוניות של בני זוג שטרם גמלו?הגישה הרווחת בפסיקה היום היא כי איזון זכויות הפנסיה יעשה במועד התגבשותן והבשלתן בפועל ורק במקרים מסוימים ניתן להורות על היוון זכויות מיידי. למשל במקרה של הסכמה בין הצדדים על היוון הזכויות או במקרה שבן זוג אחד הינו עתיר נכסים ובן הזוג השני מצוי במשבר כלכלי וזקוק לכסף למחייתו.
ג. בהעדר נסיבות מיוחדות, זכויות הבעל בפנסיה של האישה ישולמו לו מידי חודש בחודשו מהמועד הראשון שבו תבשיל הזכות או מיום מימושה על ידי האישה לפי המועד המוקדם מביניהם.
ד. פדיון ימים חופשה: פדיון ימי חופשה הוכר אף הוא בפסיקה כנכס בר שיתוף. ביהמ"ש שוכנע כי מימוש זכות זו באופן מיידי תפגע בזכויות האישה, ולכן נקבע כי האיזון יעשה ביום הפרישה של האישה מעבודתה. עלתה השאלה, מה יקרה אם האישה תבקש לממש בפועל את ימי החופשה שלה בעתיד. ביהמ"ש פסק כי הבעל זכאי למחצית מפדיון ימי החופשה של האישה נכון למועד הקובע (מועד הגשת התביעות), ולכן בין אם תממש האישה את ימי החופש שלה בעתיד לפני פרישתה, ובין אם לאו, ביום פרישתה היא תאלץ לשלם לבעל פדיון מחצית ימי החופשה נכון למועד הקובע.
ה. עוד נטען כי אם תבחר האישה לממש זכויותיה כדי למנוע אותן מהבעל, יש בכך שימוש בחוסר תום לב בזכויותיה, וכאמור, אין הדבר גורע מזכויותיו של בעלה.
ו. ביהמ"ש קבע, כי חלוקת הזכויות בגין פדיון ימי החופשה יעשה לפי ערכו של יום החופשה בעת הפרישה.
ז. קרן השתלמות: ביהמ"ש אינו מבדיל בין קרן השתלמות לזכויות סוציאליות אחרות, ועל כן כספי קרן ההשתלמות אשר נפדתה על ידי האישה לפני מס' שנים, אף הם יאוזנו. קרן ההשתלמות היא חלק ממכלול היחסים שבין עובד ומעביד, ואף שיעור הסכום המופרש אליה נקבע במשא ומתן על השכר. זהו מעין חיסכון של העובד, אם אצל המעביד ואם אצל גוף הנפרד ממנו. חסכון זה, הוא חלק מהכנסים המשפחתיים שיש לאזנם. במקרה שנדון, כל עוד הכספים לא שמשו לצרכיה השוטפים של המשפחה, ונשמרו בצורה מופרדת על ידי האישה, זכאי הבעל כיום למחציתם לפי ערכם ביום פדייתם.
3. הברחת כספים:
א. האישה טוענת כי הבעל הוציא מליון ₪ מהחשבון, אחרי המועד הקובע, שהם כספים משותפים. הבעל טוען כי החזיר הלוואה שנטל מאביו. חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף שהם שייכים לבעלי החשבון בחלקים שווים. הטוען לבעלות שונה בחשבון המשותף, עליו נטל הראייה. אולם, חזקת הבעלות ניתנת לסתירה.
ב. הפסיקה עושה אבחנה לעניין נטל ההוכחה, בין חשבון שנפתח מלכתחילה במשותף לבין חשבון שנפתח מלכתחילה על שם אחד השותפים ובשלב מאוחר יותר הוא הופך את החשבון למשותף. בחשבון שמלכתחילה נפתח כמשותף, חזקה היא שהכספים בחשבון הם בבעלות משותפת אלא אם כן הוכח ההיפך, לעומת זאת, בחשבון שהשותף הצטרף אליו בשלב מאוחר יותר, על מנת שתוכר פעולה כזו כהענקת מתנה לשותף השני של מחצית הכספים באותו חשבון, דרושה הוכחה בדבר גמירות דעת "הנותן" להענקת אותה מתנה.
ג. במקרה שבנדון, הבעל לא הצליח להוכיח שהכסף בחשבון (אשר הוצא על ידו והועבר לאביו), אינו כסף משותף של הצדדים, אלא כספי הלוואה. משכך הסכום שהועבר מהחשבון הוא בר איזון.
ד. הבעל טען כי האישה הבריחה כספים בכך שהעבירה לחשבון הבנק של בתם של הצדדים סכום של 130,000 ₪ חצי שנה לפני המועד הקובע. ביהמ"ש פסק כי מתנה אשר ניתנת סמוך למועד הקרע עלולה להיחשב כניסיון הברחה של כספים. הוכחת הברחה כרוכה בנטל הוכחה מוגבר. על הטוען להברחה לשכנע את ביהמ"ש כי ההתנהלות הכספית נעשתה בכוונה להוציא נכסים מגדרי האיזון או החלוקה. מאחר והכספים הוצאו חצי שנה עובר למועד הקובע, מיוחסת לצדדים הסכמה להתנהלות הכספית במועדים אלו, במיוחד אם באותה עת היו בין בני הזוג יחסים טובים.
4. הלוואות פרטיות: הבעל טען כי נטל שתי הלוואות פרטיות, והעביר את כספי ההלוואה לחשבון המשותף, ומשכך עליו להחזירן כעת במלואן למלווה וכי כספים אלו אינם ברי איזון. ביהמ"ש קבע כי הטוען טענה כזו נדרש להציג ראיה רצינית ומבוססת להוכחתה, ומשלא עשה כן, נדחית טענתו.
5. רכבים: אף ששני הרכבים של הצדדים רשומים כל אחד ע"ש בן זוג אחר, אין מחלוקת כי הזכויות בשני הרכבים הינן משותפות ובכל מקרה ברות איזון. מאחר ושני הצדדים עשו שימוש, כל אחד ברכב אחר, ביהמ"ש קבע כי אין לפסוק דמי שימוש בעבור הרכבים.
6. תכולת הבית: ביהמ"ש רשאי לצוות על חלוקת המיטלטלין בעין או בדרך של מכירתם וחלוקת הפדיון בין הצדדים, או בכל דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת בנסיבות העניין.
7. זכויות במבנה ע"ש הבעל: הבעל הינו בעלים של 25% מזכויות במגרש מסוים וכן בעלים של 50% מזכויות במבנה הבנוי על אותו מגרש. חלקו של הבעל הינו 105,000$. על הנכס רובצות גם חובות. ביהמ"ש קבע כי לא יהיה נכון וצודק לזכות את האישה במסגרת האיזון בזכויות ללא החובות. ביהמ"ש פסק כי שווי הנכס לצורך האיזון יהיה כקבוע בחוות דעת השמאי בניכוי יתרת ההלוואות שניטלו לטובת בנייתו באופן ישיר ובכפוף להמצאת אישור מתאים על ידי הבנק.
8. פירוק שיתוף בדירת המגורים: הבעל והאישה הם בעלים במשותף של דירה אשר שוויה על פי חוות הדעת השמאית הוא 128,000$. על הדירה רובצת משכנתא. שותף זכאי לדרוש בכל עת פירוק שיתוף בנכס, וכך גם בני זוג. ביהמ"ש פסק כי כל צד זכאי לקבל את חלקו בדירה בניכוי יתרת המשכנתא, ולכן ניתן צו למכירת הדירה בשוק החופשי. כן פסק ביהמ"ש כי בדירה יתבצע פירוק שיתוף באופן מיידי מבלי לחכות למועד הגט, וזאת בשל הפירוד הארוך בין הצדדים.
9. נכסי קריירה: הפסיקה הכירה באפשרות לחלק בין בני הזוג את "נכסי הקריירה" שצבר מי מהם וזאת בעבור חלקו של הקשר הזוגי בפיתוחם של "נכסי הקריירה" ובשיפור כושר ההשתכרות. כאשר בני זוג עמלים יחד מבחינת השקעה של זמן או כסף, להגברת כושר ההשתכרות של אחד מהם למען רווחת המשפחה, יש מקום לשקול חלוקה של "נכסי קריירה" בתום החיים המשותפים. הפסיקה קבעה כי הצורך להזדקק לחלוקה של נכסי קריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי ובכך אפשר לבן הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו. חלוקת נכסי הקריירה היא בעבור העזרה והתמיכה שמעניק בן הזוג האחד לשני. במקרה בו בן הזוג ממנו תובעים את "נכסי הקריירה" לא שיפר מצבו התעסוקתי במהלך הנישואין ולא הוכח כל קידום משמעותי בהכשרתו עד כדי שניתן לראותו כנכס וכפוטנציאל להכנסה, ביהמ"ש יטה שלא לחלק "נכס" זה. יתרה מזאת, אם בן הזוג התובע לא תרם בדבר להתפתחותו של בו זוגו, לא זמן ולא כסף להשבחת כושר ההשתכרות שלו, עבודות בית, טיפול בילדים או ויתר לטובתו על הקריירה שלו, הוא לא יוכל לטעון לקיומם של "נכסי קריירה" משפחתיים ולאיזונם.
10. איזון לא שוויוני: ביהמ"ש רשאי לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון ולהורות על איזון לא שוויוני בנכסי בני הזוג. עם זאת, ביהמ"ש יעשה כן במשורה ובמקרים חריגים, ורק במקרים בהם נוצר בעת איזון המשאבים חוסר שוויון מבחינת סך שווי הנכסים שיש לכל אחד מבני הזוג.
איזכור פס"ד: 7080/04
תאריך פס"ד: 17.1.12
כב' השופט ג'יוסי סארי
