סעדים זמניים
סעד זמני הוא צו הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, במטרה להבטיח את קיומו של פסק דין שינתן בעתיד או שניתן בעבר וטרם בוצע. סעדים זמניים אלה משמרים את המצב הקיים (הישארות בעל דין בארץ, הישארות נכסים וכספים בידי בעליהם וכדומה). למתן או אי מתן סעד זמני עשויה להיות השלכה מהותית על ההליך כולו, שכן הוא עלול לסכל או להבטיח את פסק הדין שניתן, או לחילופין, לסכל מתן פסק דין סופי בעתיד.
לפיכך, לתזמון הגשת הבקשה לסעד זמני חשיבות מכרעת בהליך כולו. על כן, מן הראוי לבחון האם כבר במועד הגשת התביעה העיקרית יש צורך בהגשת בקשה למתן סעד זמני כלשהו, אם לשם הבטחת קיומו של ההליך או להבטחת הישארות נכסים או כספים במקומם ובבעלותם הנוכחית וכו'.
לפיכך, לתזמון הגשת הבקשה לסעד זמני חשיבות מכרעת בהליך כולו. על כן, מן הראוי לבחון האם כבר במועד הגשת התביעה העיקרית יש צורך בהגשת בקשה למתן סעד זמני כלשהו, אם לשם הבטחת קיומו של ההליך או להבטחת הישארות נכסים או כספים במקומם ובבעלותם הנוכחית וכו'.
סעדים זמניים אשר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתת:
• צו עיכוב יציאה מהארץ – ראה הרחבה בפרק הבא.
• צו עיקול זמני – סעד זה ניתן על כספים או על רכוש, בכדי להבטיח, לרוב, תשלום מזונות או רכוש. מכיוון שלעיתים קרובות, עם פרוץ הסכסוך בין בני הזוג, עלול אחד מבני הזוג, להבריח רכוש משותף. הברחת רכוש עשויה להתבצע בדרכים שונות, כגון: מכירה, מתן מתנה לאחר, ריקון חשבון הבנק, סגירת חסכונות וכיוצא בזה. במקרים בהם ישתכנע בית המשפט או בית הדין שקיים חשש סביר להניח להברחת נכסים או כספים, יוטל צו עיקול על הרכוש המשותף.
• צו מניעה זמני – סעד זה ניתן על מנת למנוע הברחת רכוש או כספים, עד לברור התביעה שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג, בה הוא טוען לבעלות על הרכוש או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר. צו המניעה אוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין אם הוא רשום על שם אחד מהם ובין אם הוא רשום על שם שניהם, בכל דרך שהיא – מכירה, השכרה, מתן מתנה, העברה לצד שלישי וכדומה.
• צו הגנה זמני – צו הגנה הוא צו זמני שמטרתו הרחקת בן זוג אלים (ראה הרחבה בפרק הדן באלימות במשפחה).
• צו מרווה- סעד זה הינו מעין צו מניעה שמטרתו למנוע מנתבע הוצאת נכסים מתחום סמכותו של בית המשפט. צו מרווה מקפיא, באופן זמני, את אותם הנכסים הדרושים כדי להבטיח את קיומו של פסק דין שניתן או שיינתן. יש לציין כי על מנת לקבל צו מרווה יש לפנות בדחיפות וללא שיהוי לבית המשפט. כמו כן צו מרווה מיועד להינתן, מטבע מהותו, במעמד צד אחד .
• צו אנטון פילר – סעד זה הוא מעין צו גילוי או חיפוש. התובע מורשה על פי הצו לערוך חיפוש לגבי מסמכים וחפצים הקשורים להליך המשפטי, ואשר הוא חושש שיוחבאו או יושמדו על ידי הנתבע. כך למשל ניתן הצו לגבי מחשבים, סרטים והקלטות למיניהן. התובע מורשה לעיין במסמכים ובחפצים ולהעבירם למקום אשר יבטיח את הצגתם בבית המשפט – אם במשמורת של בית המשפט עצמו ואם במקום אחר, בהתאם להוראות בית המשפט.
• צו עיכוב יציאה מהארץ – ראה הרחבה בפרק הבא.
• צו עיקול זמני – סעד זה ניתן על כספים או על רכוש, בכדי להבטיח, לרוב, תשלום מזונות או רכוש. מכיוון שלעיתים קרובות, עם פרוץ הסכסוך בין בני הזוג, עלול אחד מבני הזוג, להבריח רכוש משותף. הברחת רכוש עשויה להתבצע בדרכים שונות, כגון: מכירה, מתן מתנה לאחר, ריקון חשבון הבנק, סגירת חסכונות וכיוצא בזה. במקרים בהם ישתכנע בית המשפט או בית הדין שקיים חשש סביר להניח להברחת נכסים או כספים, יוטל צו עיקול על הרכוש המשותף.
• צו מניעה זמני – סעד זה ניתן על מנת למנוע הברחת רכוש או כספים, עד לברור התביעה שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג, בה הוא טוען לבעלות על הרכוש או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר. צו המניעה אוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין אם הוא רשום על שם אחד מהם ובין אם הוא רשום על שם שניהם, בכל דרך שהיא – מכירה, השכרה, מתן מתנה, העברה לצד שלישי וכדומה.
• צו הגנה זמני – צו הגנה הוא צו זמני שמטרתו הרחקת בן זוג אלים (ראה הרחבה בפרק הדן באלימות במשפחה).
• צו מרווה- סעד זה הינו מעין צו מניעה שמטרתו למנוע מנתבע הוצאת נכסים מתחום סמכותו של בית המשפט. צו מרווה מקפיא, באופן זמני, את אותם הנכסים הדרושים כדי להבטיח את קיומו של פסק דין שניתן או שיינתן. יש לציין כי על מנת לקבל צו מרווה יש לפנות בדחיפות וללא שיהוי לבית המשפט. כמו כן צו מרווה מיועד להינתן, מטבע מהותו, במעמד צד אחד .
• צו אנטון פילר – סעד זה הוא מעין צו גילוי או חיפוש. התובע מורשה על פי הצו לערוך חיפוש לגבי מסמכים וחפצים הקשורים להליך המשפטי, ואשר הוא חושש שיוחבאו או יושמדו על ידי הנתבע. כך למשל ניתן הצו לגבי מחשבים, סרטים והקלטות למיניהן. התובע מורשה לעיין במסמכים ובחפצים ולהעבירם למקום אשר יבטיח את הצגתם בבית המשפט – אם במשמורת של בית המשפט עצמו ואם במקום אחר, בהתאם להוראות בית המשפט.
________________________________________________________
פסקי דין בנושא סעדים זמניים
המר' (ת"א) 8731/94, תמ"א (ת"א) 4147/94 כחלני נ' כחלני (לא פורסם) – עיקול זמני לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון – מדובר בתביעה של בעל לביטול עיקולים זמניים שהוטלו על נכסי מקרקעין, כספים וחשבונות, הרשומים על שמו, אשר הוטלו על ידי כב' השופטת רוטלוי, או לחילופין לביטול חלק מהעיקולים.
כב' השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי קבעה בפסק דינה המלומד כי:
יש להוציא צו עיקול על כל הנכסים במסגרת האמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973. בית המשפט דחה את טענת הבעל כי יש לעקל רק מחצית מהנכסים בתביעה הרכושית. כב' השופטת רובינשטיין הסבירה כי השיקול שהנחה אותה במתן צו עיקול כללי על נכסי בני הזוג, הוא העובדה שכל הרכוש נמצא בשליטתו של הבעל ועל כן קיים חשש סביר שבמצב זה יפעל ויבריח רכוש. איזון בין זכויות הבעל לזכויות האישה לא יתבצע כאן על ידי עיקול על מחצית מהרכוש, שהרי אזי יתבצע איזון רק על מחצית מהנכסים. לפיכך, יש להטיל עיקול זמני על כלל הנכסים, וזאת עד למתן פסק דין סופי. לעניין החשש, מסבירה כב' הש' רובינשטיין כי די בקיומו של חשש סביר העולה מהנסיבות שבין הצדדים, ואין צורך בהוכחת מעשים ספציפיים להוכחת החשש הסביר. במקרה הספציפי הזה, כאמור, מערכת היחסים בין הצדדים מעלה חשש סביר ועל כן יש ליתן צו עיקול זמני.
כב' השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי קבעה בפסק דינה המלומד כי:
יש להוציא צו עיקול על כל הנכסים במסגרת האמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973. בית המשפט דחה את טענת הבעל כי יש לעקל רק מחצית מהנכסים בתביעה הרכושית. כב' השופטת רובינשטיין הסבירה כי השיקול שהנחה אותה במתן צו עיקול כללי על נכסי בני הזוג, הוא העובדה שכל הרכוש נמצא בשליטתו של הבעל ועל כן קיים חשש סביר שבמצב זה יפעל ויבריח רכוש. איזון בין זכויות הבעל לזכויות האישה לא יתבצע כאן על ידי עיקול על מחצית מהרכוש, שהרי אזי יתבצע איזון רק על מחצית מהנכסים. לפיכך, יש להטיל עיקול זמני על כלל הנכסים, וזאת עד למתן פסק דין סופי. לעניין החשש, מסבירה כב' הש' רובינשטיין כי די בקיומו של חשש סביר העולה מהנסיבות שבין הצדדים, ואין צורך בהוכחת מעשים ספציפיים להוכחת החשש הסביר. במקרה הספציפי הזה, כאמור, מערכת היחסים בין הצדדים מעלה חשש סביר ועל כן יש ליתן צו עיקול זמני.
תמ"ש (ח-י) 35410/04 בש"א 6945/04, 6946/04, 6947/04 ב.ב נ' ד.ב (לא פורסם, החלטה מיום 6.1.05) – בקשת לצו עיקול זמני – כב' השופט א. גלובינסקי מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק:
בסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה נקבע הליך מיוחד, אשר דומה יותר להליך של הוצל"פ מאשר להליך של כתב תביעה, ותמיד נפתח הליך שכזה לאחר שקיים כבר פסק דין. מטרתו של העיקול הזמני, היא להבטיח לתובע, מבקש העיקול, לשמור על המצב הקיים עובר להגשת התביעה, וכדי לאפשר לו להבטיח את ביצועו של פסק הדין כשיינתן. בקלות
ניתן להשיג את המטרה של ביצוע פסק הדין שהובא בפני ביהמ"ש, על ידי בקשות חליפיות לבקשת העיקול, כמו בקשות לצו מניעה זמני, לכינוס נכסים זמני וכיוצא בזה.
תמ"ש (כ"ס) 6982/02 בש"א 3019/02 פלונית נ' פלוני (לא פורסם – החלטה מיום 2.2.03) – מתן צו מניעה זמני – המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה ז
מני כנגד בעלה, אשר יאסור עליו לבצע כל עסקה בנכסים אשר פורטו בבקשתה, זאת לאחר שטענה, כי בעלה הצליח לרוקן בחשאי את חשבונם המשותף בסכום של 1,592,000 ₪. כנגד בקשה זו, טען הבעל, בין היתר, כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב, מאחר והמבקשת לא מילאה אחר חובת הגילוי המוטלת עליה, בכך שהסתירה מביהמ"ש את מלוא הפרטים הנוגעים לרכושה.
כב' הרשם צ. ויצמן( כתוארו דאז ) מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא פסק בעניינינו:
השאלה המרכזית בעניינינו היא האם יכול בן זוג להוציא צווים לשמירת זכויות, מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון, על אף שנישואיו לבן זוגו היו לפני כניסת חוק זה לתוקף, דהינו: לפני שנת 1974. כב' הרשם ויצמן ציין, כי אין כל מניעה לעשות כן, וזאת מכוח חובת תום הלב, עת מוכחת כוונה של צד לסכל את זכותו של בן זוגו לקבל את חלקו בנכסים המשותפים.
יחד עם זאת, קבע, כי טענת הבעל, הנוגעת להפרת האישה את חובת הגילוי המוטלת עליה, אינה עומדת לו, שכן מדובר על מקרים בהם הפרת חובת תום הלב "זועקת לשמיים", ולא כך במקרה שלפנינו.
בעקבות האמור, נעתר הרשם לבקשת האישה והוצאו צווי מניעה כמבוקש.
מני כנגד בעלה, אשר יאסור עליו לבצע כל עסקה בנכסים אשר פורטו בבקשתה, זאת לאחר שטענה, כי בעלה הצליח לרוקן בחשאי את חשבונם המשותף בסכום של 1,592,000 ₪. כנגד בקשה זו, טען הבעל, בין היתר, כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב, מאחר והמבקשת לא מילאה אחר חובת הגילוי המוטלת עליה, בכך שהסתירה מביהמ"ש את מלוא הפרטים הנוגעים לרכושה.
כב' הרשם צ. ויצמן( כתוארו דאז ) מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא פסק בעניינינו:
השאלה המרכזית בעניינינו היא האם יכול בן זוג להוציא צווים לשמירת זכויות, מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון, על אף שנישואיו לבן זוגו היו לפני כניסת חוק זה לתוקף, דהינו: לפני שנת 1974. כב' הרשם ויצמן ציין, כי אין כל מניעה לעשות כן, וזאת מכוח חובת תום הלב, עת מוכחת כוונה של צד לסכל את זכותו של בן זוגו לקבל את חלקו בנכסים המשותפים.
יחד עם זאת, קבע, כי טענת הבעל, הנוגעת להפרת האישה את חובת הגילוי המוטלת עליה, אינה עומדת לו, שכן מדובר על מקרים בהם הפרת חובת תום הלב "זועקת לשמיים", ולא כך במקרה שלפנינו.
בעקבות האמור, נעתר הרשם לבקשת האישה והוצאו צווי מניעה כמבוקש.
