ניתן לאכוף זמני שהות בין בני זוג ע"י פקודת ביזיון בית משפט לרבות באמצעות קנסות כספיים

בית משפט לענייני משפחה – כ"ס
תמש030855/07כב' השופט יעקב כהן
:בפני

נסיבות המקרה:

האב הגיש תביעה לביזיון בית משפט כנגד האם, המשמורנית אשר טרפדה את זמני השהות. לטענת האם, הפרת ההסדר נובעת אך ורק מרצון הילדים.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה ופסק קנסות כספיים לחובת האם המשמורנית מהטעמים הבאים:

נראה לבית המשפט, כי עלה בידי האם להציג את האב בפני הילדים, כאוייב של הילדים, בעוד ומדובר באב האוהב את ילדיו, חפץ לשמור קשר עימם ונהג עימם כל ימיו בדרך נורמטיבית ומקובלת, תוך דאגה לכל צורכי חייהם, לחינוכם ולטובתם. לפיכך, אין מנוס מקביעה, כי הפרת זמני שהות, כשהיא מצטרפת להפרת ההחלטה בעניין שמירת קשר טלפוני בין הילדים לבין אביהם ולהפרת ההחלטה בעניין הטיפול הפסיכולוגי הנחוץ לשיפור ולחידוש הקשר הטוב בין האב לבין הילדים, מהווה בזיון ההחלטה השיפוטית.

בע.פ. 5177/03 שמואל מור נ' דנציגר משק פרחים, נקבע כי: "בית משפט יכול בנסיבות מתאימות, להטיל קנס בפועל על אתר בלא להמתין להפרה שתבוא לאחר הפלתו ובלבד שמטרת הקנס, אינה הענשה על התנהגות בעבר, אלא הרתעה כנגד הפרות נוספות בעתיד". בענייננו, סבור ביהמ"ש כי חלות הנסיבות המצדיקות הטלת קנס על אתר, נוכח ההתרשמות החד משמעית, כי עמדותיה של האם, הינן נחושות וכי היא עשתה כל שלאל ידה, כדי לגרום לנתק בין האב לבין ילדיו.

לפיכך, בגין הפרות זמני שהות עד היום, הטיל ביהמ"ש על האם קנס בגובה 3000 ₪. בנוסף נקבע קנס בסך 800 ₪, עבור כל ביקור של הבן, אשר יסוכל שלא בעטיו של האב. בעניין הבת, נוכח גילה, ונוכח העמדות הנחושות שהיא מגלה בשלב זה, הוחלט שלא להטיל קנס בעניין הפרת סדרי הביקורים שלה אצל אביה עד לאחר שיקויימו לפחות 10 מפגשים פסיכולוגים המיועדים לטיפול בשבר שנוצר בינה לבין האב, בין בעטיו של האב ובין בעטיה של האם.