הפרת הבטחת נישואין – מה חשוב לדעת?
עילת הפרת הבטחת נישואין מוכרת על ידי הפסיקה הישראלית. עילה זו מקורה בדיני החוזים האנגליים, ועם חקיקת חוק החוזים הישראלי, מכירה הפסיקה בעילה מכוח חוק זה. מדובר בעילת תביעה חוזית, אשר להבדיל מתביעת נזיקין בגין תרמית או מצג שווא, לפיה יינתן פיצוי גם בהעדר כוונה לרמות מצד המבטיח.
על הפרה של הבטחת נישואין ניתן לתבוע פיצויים כבכל הפרת חוזה אחר, בשל הסתמכות של הצד המובטח, נזקים כספיים שנגרמו ועגמת נפש.
על מנת להכניס את הבטחת הנישואין לתחום דיני החוזים, יש להוכיח כי התקיימו יחסים חוזיים בהתאם למתואר בסעיף 2 לחוק החוזים, כלומר שהצדדים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב. יש צורך בהצעה מסוימת ובגמירות דעת של המציע, וכן בקיבול ההצעה כדי שאפשר יהיה לכרות חוזה.
מכיוון שהבטחת נישואין מצויה בתחום האינטימי-רגשי, הרי שעצם ההבטחה קשה להוכחה. לפיכך, ייבחן בית המשפט את הנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו, וישקול את הראיות החיצוניות המובאות לפניו. דוגמאות לראיות אפשריות יהיו: הוכחת טקס אירוסין שהתקיים, יידוע משפחה וחברים בדבר הצעת הנישואין, בירור באולמי חתונות, משלוח הזמנות לאורחים וכו'.
הכלל בפסיקה הוא שעל הפרת הבטחת נישואין הפיצוי צריך להיות צנוע ביותר.
חישוב הפיצוי ייערך בהתאם לנזק שאירע במקרה הספציפי, ולא בהתאם למצבו של הניזוק לו קוימה הבטחת הנישואין.
יחד עם זאת, יש לזכור כי חוזה הנישואין הינו חוזה מיוחד במינו, על כן סעד האכיפה המקובל בדיני החוזים הרגילים לעולם לא יינתן במקרה של הפרת הבטחת נישואין. מכאן כי הסעד האפשרי היחידי הוא סעד של פיצויים (עורך דין גירושין).
דוגמא לפסק דין בנושא הבטחת נישואין והפרתה
תביעת המשיבה בגין הפרת הבטחת נישואין נתקבלה בבית המשפט המחוזי ונקבע כי המערער חייב לתובעת פיצויים. על כך הוגש הערעור.
כב' הנשיא שמגר, כתוארו דאז, כב' השופט ג' בך וכב' השופט ת' אור דחו את הערעור (כמפורט בפסק דינו של כב' הנשיא שמגר):
טענה, לפיה הבטחת הנישואין הופרה מכיוון שהמשיבה סירבה לחתום על הסכם יחסי ממון, יש לבדוק במישור של פירוש תנאי החוזה; דהיינו, השאלות שיש לשאול הן, האם בהסכם שבין המערער והמשיבה היה תנאי שחייב את המשיבה לחתום על הסכם יחסי ממון, והאם בסירובה לחתום על הסכם זה היא הפרה את החוזה ובכך הקנתה למערער זכות לבטלו, לפי סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). בית המשפט המחוזי קבע מפורשות, כי המערער לא התנה את הנישואין בחתימת המשיבה על הסכם הממון. בעמדה זו מחזיק גם בית המשפט העליון, משמע – אין בסירוב לחתום על ההסכם הפרה של תנאי מתנאי ההסכמה לנישואין. לחילופין טוען המערער כי יש להפחית את סכום הפיצויים לשקל חדש אחד, וזאת לאור אי-מוסריותה של המשיבה. בית המשפט הנכבד לא קיבל טענה זו, בשל היותה טענה בלתי הגונה ומפלה.
כאמור, הערעור נדחה (סכסוכים במשפחה).
_________________________________________________________________פס"ד נוסף בענין זה של בית המשפט למשפחה:
תמ"ש (ת"א) 413221/96 ב.א.מ נ' ב.א – תביעת פיצויים בשל הפרת הבטחת נישואין – התובעת והנתבע הכירו במהלך נישואיה של התובעת לבעלה והחלו לנהל מערכת יחסים. התובעת אם לשלושה ילדים. בהמשך התגרשה התובעת מבעלה, התגוררה עם הנתבע ולשניים נולדה בת. הנתבע הצהיר בכתב, עם לידת הבת, כי הוא אביה וכי הוא מתכוון להינשא לתובעת בנישואים אזרחיים בקפריסין. יחד עם זאת, כחודש וחצי לאחר לידת הבת עזב הנתבע את התובעת. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בשל הפרת הבטחת נישואין בסך 300,000 ₪ בשל נזקים שלטענתה נגרמו לה. התובעת טוענת שהנתבע הבטיח להינשא לה עם גירושיה מבעלה מספר פעמים. הנתבע גורס שמעולם לא הבטיח לה נישואין וכי ההצהרה שהצהיר בכתב ניתנה רק משיקולי טובת הילדה בעתיד וכי לא ראה בכך משום הבטחת נישואין לתובעת.
כב' השופטת פלאוט מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן פסקה כי:
הנטל להוכחת הבטחת נישואין רובץ על הטוען להסכם. עליו להוכיח קיומו של הסכם וכן את תנאיו על ידי ראיות נסיבתיות. בשיטת המשפט הישראלי הבטחת נישואין כמוה כהסכם מחייב. יש כמובן להוכיח לשם כך שההתחייבות התבצעה מתוך כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים ושאצל הצד שניתנה לו ההבטחה נוצרה הסתמכות. מכיוון שמדובר בנושא אינטימי, יש לנקוט במשנה זהירות ולבחון היטב את נסיבות המקרה כולן, שכן לא כל הבעת כוונה, רצון או ציפייה עולות לכדי חוזה מחייב.
נטל השכנוע המוטל על כתפי התובעת הוא נטל כבד המורכב מרף הוכחה גבוה וממשקל הוכחות מיוחד.
כבר נקבע בפסיקה בעבר כי העובדה שאחד מהצדדים היה נשוי בזמן שניתנה לו הבטחת הנישואין – אינה מעלה ואינה מורידה, כלומר, הבטחת נישואין יכולה להינתן גם בשעה שאחד מהצדדים עודנו נשוי.
ההצהרה בכתב של הנתבע יכולה להתפר
ש כהצעת נישואין שהציעה התובעת לנתבע כמו גם הצעת נישואין שהציע הנתבע לתובעת, ובמקרה זה יש לקבל את גרסת הנתבע, שלא היתה בהצהרתו זו כוונה להבטיח לתובעת כי יינשא לה.
התובעת לא הוכיחה כי הצעת הנישואין היתה ספציפית ולא קמה ביניהם מעולם מחוייבות ממשית לקשר קבוע.
יתרה מזאת, התובעת השתהתה זמן רב בהגשת התביעה, ותביעה מסוג זה מצופה שתוגש בסמוך למועד הפרת הבטחת הנישואין הנטענת.
על כן, התובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה ודין התביעה להידחות.
הפרת הבטחת נישואין – פסק דין תקדימי
ביום 13.7.2004 ניתן פסק דין משמעותי נוסף של בית המשפט העליון בסוגיה זו של הפרת הבטחת נישואין
בפסק דין תקדימי הוחלט כי דיני חוזים תקפים גם במקרה של הבטחת נישואים של גבר לאשה עמה היה בקשר מחוץ לנישואים
גבר נשוי שהפר את הבטחתו לאשה אחרת כי יינשא לה, יחוייב בתשלום פיצוי על הפרת הבטחתו על פי דיני החוזים. כך קבע אתמול (רביעי) בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי, העוסק בשאלת תוקפם של דיני החוזים לנושא הבטחת נישואים. השופטים החליטו בדעת רוב של אהרון ברק ואילה פרוקצ'ה, כנגד דעת מיעוט של השופט אליעזר ריבלין, לקבל את ערעורה של האשה ולבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שם נקבע כי הפרת הבטחה כזו מצד הגבר הנשוי אינה גוררת תשלום פיצויים מאחר שמלכתחילה מדובר בהבטחה המנוגדת לתקנת הציבור (גישור גירושין).
מה קורה במקרה שהמבטיחה לא חשה אהבה לנבטח?
השופט אליעזר ריבלין קבע בדעת מיעוט כי אין להחיל על הבטחת נישואים את דיני החוזים. "קל להדגים את הקושי הנעוץ בניתוח הבטחת הנישואים בכלים חוזיים: במקרה שבו המבטיחה מגלה כי אין היא חשה אהבה כלפי הנבטח, היש לומר כי היא טעתה טעות יסודית המאפשרת את ביטולו של חוזה? או שמא זוהי טעות בכדאיות העסקה אשר אינה מקנה זכות ביטול? האם ניתן לפרש את החוזה, הבטחת הנישואים כחוזה על תנאי – כשהתנאי הוא התקיימות רגשי אהבה? והשומע יצחק וירחיק עצמו מדיני החוזים", קבע השופט.
שאלות תשובות
כן, על הפרת הבטחת נישואין ניתן לתבוע פיצויים כבכל הפרת חוזה אחר, בשל הסתמכות של הצד המובטח, נזקים כספיים שנגרמו ועגמת נפש.
על מנת להכניס את הבטחת הנישואין לתחום דיני החוזים, יש להוכיח כי התקיימו יחסים חוזיים בהתאם למתואר בסעיף 2 לחוק החוזים, כלומר שהצדדים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב.
כן, ביום 13.7.2004 ניתן פסק דין משמעותי נוסף של בית המשפט העליון בסוגיה זו של הפרת הבטחת נישואין.
