הורשת זכות לדיירות מוגנת

הורשת דיירות מוגנת

בפני כב' השופט יהושע גייפמן 11.12.06

במספר מילים נרחיב על חוק הגנת הדייר.
החוק הסדיר פיקוח ממשלתי על גובה שכר הדירה כך שהדייר המוגן נהנה משכר דירה נמוך מאוד בין 10-20% משווי השוק. החוק נולד בשנות ה-40 על רקע העלייה הגדולה ועל רקע המחסור החמור בדירות להשכרה. בעלי הדירות ניצלו את הביקוש להעלאת מחירי הדירות בצורה מופרזת.
כדי להגן על הדיירים נחקק החוק שאסר על בעלי הדירות להעלות את שכר הדירה כרצונם ולפנות את הדייר בתום תקופת השכירות. החוק מטיל מגבלות רבות על פינוי הדייר בתום תקופת השכירות, אם כי, יש בו סעיפים המאפשרים לבטל את ההגנה למשל, אם בוצעו שיפוצים בנכס ללא הסכמת המשכיר או שהוחלפו שוכרים ללא תיאום עם הבעלים שהרי מדובר בזכות אישית שלמעט מקרים חריגים אינה ניתנת להעברה לאחר.

בעניינו, אימם המנוחה של התובע והנתבעות הייתה בעלת זכות דיירות מוגנת שירשה ע"פ חוק מבעלה, ממנו התגרשה. הנתבעות- בנותיה של האם התגוררו בדירה לאחר פטירת האם.
ע"פ צו העיזבון ירשו התובע והנתבעות את העיזבון בחלקים שווים. התובע הגיש כנגד הבנות תביעה לפינוי מהדירה ולתשלום עבור השימוש בדירה.

התביעה הגיעv לבית משפט לענייני משפחה ושם נפסק כי דין התביעה להידחות מכמה סיבות.
א. מכיוון שהאם לא הייתה דיירת מוגנת מקורית אלא דיירת מוגנת נגזרת (זכותה נגזרה מזכותו של בעלה) ועל פי הפסיקה הקיימת א"א להוריש זכות של דיירות מוגנת נגזרת אלא אם היורש עומד בתנאים המחמירים של סעיף 27 (1) לחוק הגנת הדייר . (הסעיף קובע כי יש צורך במגורים משותפים של שישה חודשים, רציפות מגורים ועוד תנאים מחמירים נוספים).
ב. סיבה שניה שבגינה נדחתה התביעה היא כי גם על פי שיקולי הצדק לא קמה לתובע זכות לתבוע סעדים של סילוק יד ודמי שימוש מאחיותיו באשר הסכם הגירושין בין הוריו נקבע כי הדירה תשמש את האם והבנות בלבד.

ג. בנוסף קבע בית המשפט כי היה על התובע לנקוט בהליך לפי חוק הגנת הדייר אשר קובע כי אם היו שני דיירים או יותר בעלי זכות דיירות מוגנת ולא יכלו כולם להחזיק במושכר המשותף רשאי בית המשפט לקבוע שאחד מהם יהיה דייר וכן לקבוע פיצויים לדיירים הנותרים. כאמור, התובע לא נקט בהליך מסוג זה. יתרה מזו, בית המשפט הוסיף כי גם אם היה ננקט הליך לפי חוק הגנת הדייר דין התביעה היה להידחות הואיל וסעד זה מגיע למי שמחזיק את המקרקעין כדין. התובע אינו מחזיק כדין של המקרקעין לפיכך הוא אינו זכאי לסעד של סילוק יד.

מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן