תביעה לבירור אבהות ומזונות של קטינים שנולדו מגילוי עריות בתוך המשפחה
תמ"ש 10779-02-10 החלטתה של כב' השופטת גאולה לוין מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 21.3.12.
פלוני נשוי לאחותה של אלמונית. פלוני ואלמונית ניהלו מערכת יחסים ארוכה ממנה נולדו שתי בנות. פלוני אינו רשום כאביהן של הבנות בתעודת הזהות. מלבד זאת, לפלוני חמישה ילדים נוספים מאחותה של אלמונית.
אלמונית הגישה תביעת מזונות, ופלוני הכחיש כל קשר לבנות. ב"כ היועמ"ש התנגד לבירור האבהות בכלל ובאמצעות בדיקת רקמות בפרט, בשל חשש ממשי למעמדן האישי של הבנות (חשש ממזרות בשל איסור עריות). לדבריו, מאחר והקטינות נולדו כתוצאה מאיסור עריות, כשרותן להינשא על פי דין תורה עלולה להיפגע. (יצויין, כי לצורך העניין, יחסי המין בין פלוני – גיסה של אלמונית, לבינה, מהווה גילוי עריות).
ביהמ"ש פסק כי אכן יש חשש לממזרות הילדות, וזאת אף מבלי לקבל את חוות דעתו של בית הדין הגדול כמתחייב מחוק מידע גנטי משנת 2008 (להלן:"החוק")
עם זאת, קבע ביהמ"ש כי החוק לא קבע כי חשש ממזרות הוא השיקול הבלעדי בתביעות אבהות. אכן, אם ביהמ"ש נוכח כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, הוא לא יורה על הבדיקה (אלא לשם הצלת חיים). החוק אכן שולל את שיקול דעתו של בית המשפט להורות על בדיקת רקמות במקרה של חשש ממזרות, אפילו אם הדבר מתיישב עם טובת הקטין. אולם, החוק אינו עוסק בשאלה, האם רשאי בעל דין להוכיח תביעתו בראיות אחרות, שאינן בדיקת סיווג רקמות. שיקול הדעת של בית המשפט לא בוטל בכל מקום בו מתעוררת שאלה של חשש ממזרות.
ביהמ"ש קבע כי יש לבחון את השאלה האם לאפשר בירור בשאלת ההורות שלא בדרך של בדיקת רקמות על פי עקרון העל של טובת הקטין ובהתאם ל"מדרג הראיות" שהתווה ביהמ"ש המחוזי בבר"ע 1364/04. טובת הילד אותה על ביהמ"ש לבחון היא טובת הילד הספציפי ולא הילד הערטילאי – כללי. לכן, אין לקבל את עמדת היועמ"ש לפיה בכל מקרה שיש חשש לממזרות, טובת הילד מחייבת שלא לברר את שאלת האבהות.
עקרון העל העומד לנגד עיני בית המשפט הוא טובת הקטין. טובתו של הקטין מורכת ממכלול זכויות, אינטרסים, והיבטים שונים ואף מנוגדים. יש להתחשב בחשש הממזרות, באינטרס גילוי האמת, הזכות לזהות יחסי ההורות שנרקמו בפועל, השפעת הבירור או אי הבירור על יחסי ההורות, אינטרסים כלכליים, רצונם של הצדדים, שיוכם הקהילתי, זכותו של הקטין לקיים את חופש הבחירה שלו בדרך חיוו בעתיד ועוד. יכול שבית המשפט יסבור כי בירור האבהות תהיה לטובת הקטין ויאשר הבאת ראיות לעניין זה.
הבחינה תעשה על פי "מדרג הראיות": בשלב הראשון תובאנה ראיות בדבר מצבו של הקטין מכל בחינה שהיא, כולל קשריו עם מי מהמעורבים. בשלב זה לא יובאו ראיות בדבר הורתו של הילד. בהתאם לראיות שמובאות במדרג הראשון על בית המשפט לקבוע האם מבחינת טובתו של הקטין יש מקום להמשיך בבירור התובענה, קרי מעבר למדרג הראיות הבא או שמא אין מקום להוסיף ולברר את התובענה. רק ככל שבית המשפט ישתכנע כי המשך בירור התובענה עולה בקנה אחד עם טוב הקטין הוא יאפשר במדרג השני של הראיות הבאת ראיות בדבר נסיבות הורותו של הילד. הבאת ראיות מדעיות בשלב זה כפופה כמובן למגבלות הקבועות בחוק מידע גנטי.
