שיקולים לתביעת הגירה גם במקרה של ניכור הורי
ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א, אפשר לאם להגר עם הקטינים לארה"ב, על אף הכעס והניכור הקיים בין ההורים אשר מייצר הפרעה בערוצי תקשורת תקינים. ואולם, מאחר שקיום תקשורת תקינה בין הקטין להורה הלא משמורן הינו יסוד לכל תכנית הגירה, בקשת ההגירה של האם התקבלה בכפוף לתנאים מתלים: (א) מינוי מתאם הורי (מיום מתן פסה"ד). (ב) השתתפות ההורים בהדרכה הורית. (ג) יש להמתין עד החופש הגדול לביצוע כל תכנית ההגירה – בזמן הזה תיבחן נכונות ההורים לקבלת הדרכה מתאימה ושת"פ עם המתאם ההורי. (ד) נקבעו זמני שהות בין האב לקטינים לאחר הגירת הקטינים. (ה) חיוב האם בהפקדת ערבות לקיום זמני השהות וכן חיוב האם בחתימה על תצהיר על כך שסיכול קיום הזמני השהות ו/או התקשורת, הימנעות מדיווחים אודות הקטינים, מהווה עילה להשבת הקטינים ארצה בהתאם לאמנת האג להשבת ילדים חטופים.
עובדות: המדובר בבני זוג גרושים, אשר האם מבקשת להינשא לתושב ארה"ב ולכן מבקשת להגר עם שני ילדיהם המשותפים (תאומים בני 14). האב מתנגד. בין הצדדים קיים ניכור של ממש אשר משפיע על הקטינים. האם מצידה אינה משקיעה מאמץ בהעברת מידע אודות הקטינים לאוזני האב, אלא מוטל על הקטינים בעצמם לעדכן את אביהם בענייני בריאות וחינוך. האב מצידו מבקש מהקטינים מידע אודות האם. המצב הקיים מקשה על יצירת מערכת תקשורתית טובה בין המעורבים.
עיקרי הקביעות בפס"ד: נקודת המוצא בדיון בבקשת הגירה מטעם ההורה המשמורן הינה: (א) טובת הקטינים. (ב) השלכת ההגירה על הקשר בין הקטינים ובין ההורה הלא משמורן. (ג) זכות ההורה המשמורן לנהל חיים תקינים. בהקשר זה יש לבחון את מניעיו של ההורה המשמורן בהגשת בקשת ההגירה, כאשר הבקשה להגירה נעשית בתום לב, אזי יש להיעתר לבקשה לאחר שנבחנה טובת הקטינים נוכח קיום זכות ההורה המשמורן לצאת מהארץ.
עפ"י הפסיקה, במסגרת בחינת טובת הילד, יתחשב ביהמ"ש בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שאינו משמורן, במסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. כן יש לבחון את היחידה המשפחתית החדשה והשפעתה על הקטינים.
לגישת ביהמ"ש, בכל החלטה שיפוטית בעתירת הגירה יש לקבוע: (א) נחרצות המבקש/ת לעבור למקום אחר. (ב) ההשלכות על הקשר בין ההורה הלא משמורן לילדיו. (ג) טובת הקטינים. כל המרכיבים הללו שלובים זה בזה כאשר מרכיבים א ו – ב מחייבים תוצאה שהינה לטובת הקטינים.
לסיכום, במקרה דנן: בקשת האם להגר נוכח רצונה להינשא לבן זוגה נעשית בתום לב. האם זכאית להגר, בין אם מדובר בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובין על פי כללי צדק ומוסר, לבנות לעצמה חיים חדשים. כ"כ הקטינים נכונים להגירה וכן לא מדובר באזור שמרוחק מהווי יהודי/ישראלי וניתן לחייב שמירת אורח חיים אשר אינו מנתק הקטינים משורשיהם. ביחס לתקשורת עם אבי הקטינים, בעידן הטכנולוגי של היום, קיימים מגוון אמצעים ללא עלות או עלות מזערית, והקשר מתבצע בזמן אמת. על כן, כאמור, בית המשפט נעתר להגירת הקטינים כל זאת בכפוף לתנאים מתלים שצוינו לעיל.
אזכור פס"ד: תמ"ש 12280-01-10
תאריך פס"ד: 29.11.2011
שופט: פאול שטרק
