באילו נסיבות יבוטל הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין או רכיב מתוך הסכם הגירושין.
תמ"ש 2823-01-10 פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' ורדה בן שחר, ניתן ביום 9.7.12.
העובדות:
1. התובע והנתבעת הכירו בישראל בהיותם סטודנטים. כל אחד מהם למד תחום אחר. עם סיום התואר הראשון של התובע, התקבל לאוניברסיטת שיקגו להמשך לימודים לדוקטורט. הנתבעת למדה לשון ואומנות.
2. ביום 10.8.95 נישאו השניים, ונולדה בתם היחידה, כיום בת 10.
3. לאחר הנישואין החליטו השניים לנסוע יחד ללימודים בשיקגו. יצויין כי שניהם המשיכו את לימודיהם הגבוהים בשיקגו.
4. בשנת 1999 עברו הצדדים לאנקרה, בה קיבל התובע מלגת לימודים. משך אותה התקופה, הנתבעת עסקה בהוראת עברית באוניברסיטה. בשנת 2001, עזבו הצדדים את אנקרה ועברו לאיסטנבול עקב מלגה נוספת שקיבל התובע. גם באוניברסיטת איסטנבול לימדה הנתבעת עברית.
5. בשנת 2003 נפרדו בני הזוג. התובעת עזבה עם בתם של הצדדים לארה"ב. בשנת 2005 חזרו הצדדים לחיים משותפים, ובקיץ 2006, שבו להתגורר יחד בתורכיה. עקב משבר שפרץ בין הצדדים בתורכיה, החליטו הצדדים להיפרד בשנית. הנתבעת טסה ארצה ונפגשה עם עו"ד מטעם ארגון "משפחה חדשה" לצורך גיבוש הסכם גירושין, ולאחרי כן, הגיע התובע.
6. ביולי 2006 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. שנה לאחר מכן התגרשו.
טענות התובע:
7. לאחר שנודע לתובע על קשר רומנטי שניהלה הנתבעת מאחורי גבו, השתנה יחסה של הנתבעת כלפיו. היא החלה להפיץ שמועות שהוא הומוסקסואל, עובדה עליה ידעה בטרם נישאו, באופן אשר לא הפריע לה להינשא לו. יודגש, כי התובע מעולם לא סיפר לאיש על נטיותיו המיניות מתוך בחירה מודעת. הנתבעת מצידה, יידעה את חבריו, משפחתו, אמו המבוגרת, ואף איימה עליו שלא יראה את בתו יותר. רק מסיבה זו, הגיע התובע ארצה במהירות, על מנת לחתום על הסכם גירושין.
8. התובע לא ראה את הסכם הגירושין עד אשר חתם עליו, או אז האיצה בו הנתבעת לחתום במהירות. רק במועד חתימת ההסכם גילה כי בסעיף 36 להסכם כתוב כי יעביר לאשתו 15% אחוזים ממשכורתו משך 10 שנים בשל רכיב "מוניטין" שצבר לכאורה. התובע טוען כי הוטעה לחשוב שכך קובע החוק בישראל. זאת אף שנכסי הקרירה שלו כלל אינם נכסים מניבים וכי הנתבעת הרוויחה משך תקופה ארוכה יותר ממנו, וצברה מוניטין כמורה לעברית באקדמיה.
9. לפיכך טוען התובע כי המדובר בהסכם מקפח שנחתם עקב עושק, הטעיה, ומצוקה נפשית.
טענות הנתבעת:
10. הנתבעת טוענת כי ההסכם גובש על ידי שני הצדדים מתוך הסכמה.
11. התובע מילא שנתיים אחר חלקו בהסכם והעביר לה 560$ לחודש, שהם 15% משכרו.
12. סעיף 36 להסכם מבטא את המוניטין שצבר התובע בעוד הנתבעת נוסעת אחריו ומוותרת על התקדמותה המקצועית אף שבאותה תקופה השלימה תואר שני בבלשנות. לטענת הנתבעת, כל שנות הנישואין הקריבה עצמה הנתבעת לטובת קידומו של התובע.
13. סכום הפיצוי עבור המוניטין בסך 15% הוא סכום סביר.
14. שכרו של התובע גדל מידי שנה בעוד מצבה שלה אינו משתפר והיא גרה בבית הוריה.
דיון:
15. התובע מבקש לבטל רק את סעיף חיוב בגין רכיב ה"מוניטין" בהסכם, ולא את ההסכם כולו.
16. הסכם גירושין הוא הסכם המבוסס על התחייבויות שלובות כך שבדרך כלל לא ניתן לנתק ביניהן ולקיים רק חלקים ממנו.
17. עם זאת, במקרה זה, נושא המוניטין אינו שלוב בהתחייבויות נוספות שנטלו על עצמן הצדדים במסגרת ההסכם.
18. הלכה היא כי ניתן לבטל הסכם גירושין על כל התניותיו, גם אם החלו בביצועו, ולמרות הקושי בסוגיית ההשבה ההדדית של הסכומים שכבר שולמו. עם זאת, במקרים חריגים, כאשר נפלו פגמים חמורים ברצונו של אחד המתקשרים בהסכם אשר עיקרם פגיעה ברצונו החופשי של אחד הצדדים המתקשר בהסכם, ישקול בית המשפט את ביטול ההסכם.
19. התובע טוען כי הוטעה לחשוב שהחוק בישראל מחייב את הבעל לשלם עבור נכסי הקרירה שצבר. כן טוען התובע שההסכם נחתם על ידו בתוך פרק זמן קצר בהיותו במצב של מצוקה גדולה עקב העובדה כי הנתבעת בחרה לספר קבל עם ועדה על נטיותיו המיניות.
20. הלכה היא כי חתימה על חוזה מבטאת את הבנתו והסכמתו של החותם, והוא מוחזק כמי שמכיר את תוכנו, ואין לקבל טענה שהחותם לא ידע על מה הוא חתם ולא הבין את תוכן ההסכם. כן נקבע כי לא תעמוד לאדם התובע ביטול הסכם טענה כי חתם תוך הסתמכות על עצה שקיבל מפרקליט או יועץ אלא אם אכן הוטעה לגבי אותו מידע.
21. חריגים לכלל זה מתקיימים בשני תנאים: כאשר נעדר לחלוטין יסוד ההסכמה, כגון במקרה שהעסקה אותה נועד המסמך ליצור היא שונה בתכלית מבחינת מהותה או מבחינת סוגה מהעסקה אשר החותם נתכוון אליה, ובמקרה שנשלל לחלוטין רצונו של האדם שנית, כאשר הצד שהוטעה לא נהג מתוך רשלנות.
22. נטל השכנוע בדבר שלילת גמירות הדעת מוטל על שכמו של התובע והוא נטל כבד מאד.
23. בעניינו טען התובע שחשיפתו כהומוסקסואל כלפי אמו, בתו אחיו ה
תאום ואנשים נוספים אשר החלו להציע לו תרופות לטיפול ב"מצבו", גרמו לו ללחץ נפשי והביאו אותו לחתום בתוך 5 ימים עד ההסכם בעיניים עיוורות. התובע סיפר כי עדכן את עורכת הדין אשר ערכה את ההסכם במעשיה של הנתבעת,אולם היא "לא רצתה להיכנס לסיפור הזה".
תאום ואנשים נוספים אשר החלו להציע לו תרופות לטיפול ב"מצבו", גרמו לו ללחץ נפשי והביאו אותו לחתום בתוך 5 ימים עד ההסכם בעיניים עיוורות. התובע סיפר כי עדכן את עורכת הדין אשר ערכה את ההסכם במעשיה של הנתבעת,אולם היא "לא רצתה להיכנס לסיפור הזה".
24. הוכח לבית המשפט כי הנתבעת ידעה על מצבו הנפשי הקשה ואף הביעה בפני אנשים חשש כי ישים קץ לחייו.
25. הוכח כי הנתבעת ידעה על נטיותיו המיניות של התובע כל תקופת הנישואין אולם היא בחרה לשמר את הקשר.
26. הוכח כי התובע אכן היה במצוקה נפשית קשה וחשש שיפגע מעמדו כפרופסור.
27. טעות על פי חוק החוזי פירושה, מחשבה או אמונה של צד לחוזה אשר אינה תואמת את המציאות העובדתית, כלומר פער שנוצר בין המצב העובדתי או המשפטי כפי שמדמה אותו המתקשר בהסכם לבין המצב לאשורו.
28. מי שטוען לבטלות חוזה מכוח טענות חייב להוכיח את יסודותיו המצטברים של הסעיף שהם קיום חוזה, קשר סיבתי שצריך להתקיים סובייקטיבית בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה, הטעות צריכה להיות הגורם להתקשרות בחוזה. יסודיות הטעות נבחנת על פי מבחן אובייקטיבי לפיו ניתן להניח שלולא אירעה הטעות, הצד הטועה לא היה מתקשר בחוזה.
29. על פי סעיף 15 לחוק החוזים, מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה. הטעיה היא גם אי גילויין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
30. הטעיה יכולה להיות בצורה מעשה, או בצורת מחדל (אי גילוי עובדות). על מנת שתתקיים עילת הטעיה צריך שיתקיימו ארבעה יסודות: קיום חוזה, קיום טעות, קיום הטעיה מטעם צד לחוזה או אחר מטעמו וקשר סיבתי כפול בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה.
31. בסעיף 36 להסכם בין הצדדים ניתן לראות שהיתה הטעיה. הסעיף קובע, כי לאור העובדה כי חיי המשפחה הועתקו למשך קרוב לעשור מחוץ לישראל, לצורך השלמת לימודי הדוקטורט של התובעת, חובה על התובע לשלם במשך 10 שנים לנתבעת 15% ממשכרותו, בעבור רכיב "מוניטין".
32. הוכח כי במקרה של הצדדים לא היה צורך להידרש לרכיב ה"מוניטין" שכן שני הצדדים התפתחו במקביל בחו"ל והרוויחו שכר דומה.
33. לדברי עורכת הדין שערכה את ההסכם, הסיבה היחידה בגינה הוכנס רכיב ה"מוניטין" היה כי באותה עת היתה זו סוגיה משפטית חדשה וחמה יחסית ולכן היא עצמה עוררה את השאלה הזו. עורכת הדין לא בדקה את נסיבות החיים של הצדדים והתפתחותם המקצועית ולא מצאה לנכון להפנות אותם לאקטואר שישום את נכסי הקריירה שצבר כל אחד מהם.
34. עורכת הדין לא בדקה האם במקרה זה באמת ראוי להכניס לחוזה רכיב של מוניטין או לאו. בית המשפט קבע שזה אינו המקרה שכן אף אחד מהצדדים לא הפסיד כתוצאה מהנסיעה לחו"ל. ההיפך הוא הנכון.
35. עורכת הדין הציגה את רכיב ה"מוניטין" כסוג של "מזונות משקמים" וזו אינה המטרה של רכיב המוניטין במסגרת איזון המשאבים. בודאי בנסיבות תיק זה המצביעות ששני בני הזוג התפתחות במקביל והרוויח שכר דומה.
36. משכך, אין ספק כי המדובר בהטעיה. המידע שנמסר לצדדים לא תאם למצב המשפטי שהיה קיים בעת עריכת ההסכם. התובע והנתבעת הוטעו לחשוב שהתובע חייב לשלם לנתבעת 15% ממשכורתו למשך 10 שנים רק משום שהנתבעת עזבה את ישראל ונסעה אחריו לחו"ל ללימודים, מבלי שנבדקו הנסיבות לאשורן, וכי עקב אותה טעות שהיא פועל יוצא של אותה הטעיה התקשר התובע בהסכם ובכלל זה בסעיף 36 שלו (תשלומים בגין "מוניטין"). במקרה זה יש לתת משמעות להתקשרות של התובע בהסכם בשל אותה עטינה במיוחד בשל המצוקה הנפשית בה היה נתון.
37. לאור האמור לעיל, ביטל את המשפט את סעיף 36 להסכם בלבד.
באילו נסיבות יבוטל הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין או רכיב מתוך הסכם הגירושין.
תמ"ש 2823-01-10 פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' ורדה בן שחר, ניתן ביום 9.7.12.
העובדות:
1. התובע והנתבעת הכירו בישראל בהיותם סטודנטים. כל אחד מהם למד תחום אחר. עם סיום התואר הראשון של התובע, התקבל לאוניברסיטת שיקגו להמשך לימודים לדוקטורט. הנתבעת למדה לשון ואומנות.
2. ביום 10.8.95 נישאו השניים, ונולדה בתם היחידה, כיום בת 10.
3. לאחר הנישואין החליטו השניים לנסוע יחד ללימודים בשיקגו. יצויין כי שניהם המשיכו את לימודיהם הגבוהים בשיקגו.
4. בשנת 1999 עברו הצדדים לאנקרה, בה קיבל התובע מלגת לימודים. משך אותה התקופה, הנתבעת עסקה בהוראת עברית באוניברסיטה. בשנת 2001, עזבו הצדדים את אנקרה ועברו לאיסטנבול עקב מלגה נוספת שקיבל התובע. גם באוניברסיטת איסטנבול לימדה הנתבעת עברית.
5. בשנת 2003 נפרדו בני הזוג. התובעת עזבה עם בתם של הצדדים לארה"ב. בשנת 2005 חזרו הצדדים לחיים משותפים, ובקיץ 2006, שבו להתגורר יחד בתורכיה. עקב משבר שפרץ בין הצדדים בתורכיה, החליטו הצדדים להיפרד בשנית. הנתבעת טסה ארצה ונפגשה עם עו"ד מטעם ארגון "משפחה חדשה" לצורך גיבוש הסכם גירושין, ולאחרי כן, הגיע התובע.
6. ביולי 2006 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. שנה לאחר מכן התגרשו.
טענות התובע:
7.
לאחר שנודע לתובע על קשר רומנטי שניהלה הנתבעת מאחורי גבו, השתנה יחסה של הנתבעת כלפיו. היא החלה להפיץ שמועות שהוא הומוסקסואל, עובדה עליה ידעה בטרם נישאו, באופן אשר לא הפריע לה להינשא לו. יודגש, כי התובע מעולם לא סיפר לאיש על נטיותיו המיניות מתוך בחירה מודעת. הנתבעת מצידה, יידעה את חבריו, משפחתו, אמו המבוגרת, ואף איימה עליו שלא יראה את בתו יותר. רק מסיבה זו, הגיע התובע ארצה במהירות, על מנת לחתום על הסכם גירושין.
לאחר שנודע לתובע על קשר רומנטי שניהלה הנתבעת מאחורי גבו, השתנה יחסה של הנתבעת כלפיו. היא החלה להפיץ שמועות שהוא הומוסקסואל, עובדה עליה ידעה בטרם נישאו, באופן אשר לא הפריע לה להינשא לו. יודגש, כי התובע מעולם לא סיפר לאיש על נטיותיו המיניות מתוך בחירה מודעת. הנתבעת מצידה, יידעה את חבריו, משפחתו, אמו המבוגרת, ואף איימה עליו שלא יראה את בתו יותר. רק מסיבה זו, הגיע התובע ארצה במהירות, על מנת לחתום על הסכם גירושין.
8. התובע לא ראה את הסכם הגירושין עד אשר חתם עליו, או אז האיצה בו הנתבעת לחתום במהירות. רק במועד חתימת ההסכם גילה כי בסעיף 36 להסכם כתוב כי יעביר לאשתו 15% אחוזים ממשכורתו משך 10 שנים בשל רכיב "מוניטין" שצבר לכאורה. התובע טוען כי הוטעה לחשוב שכך קובע החוק בישראל. זאת אף שנכסי הקרירה שלו כלל אינם נכסים מניבים וכי הנתבעת הרוויחה משך תקופה ארוכה יותר ממנו, וצברה מוניטין כמורה לעברית באקדמיה.
9. לפיכך טוען התובע כי המדובר בהסכם מקפח שנחתם עקב עושק, הטעיה, ומצוקה נפשית.
טענות הנתבעת:
10. הנתבעת טוענת כי ההסכם גובש על ידי שני הצדדים מתוך הסכמה.
11. התובע מילא שנתיים אחר חלקו בהסכם והעביר לה 560$ לחודש, שהם 15% משכרו.
12. סעיף 36 להסכם מבטא את המוניטין שצבר התובע בעוד הנתבעת נוסעת אחריו ומוותרת על התקדמותה המקצועית אף שבאותה תקופה השלימה תואר שני בבלשנות. לטענת הנתבעת, כל שנות הנישואין הקריבה עצמה הנתבעת לטובת קידומו של התובע.
13. סכום הפיצוי עבור המוניטין בסך 15% הוא סכום סביר.
14. שכרו של התובע גדל מידי שנה בעוד מצבה שלה אינו משתפר והיא גרה בבית הוריה.
דיון:
15. התובע מבקש לבטל רק את סעיף חיוב בגין רכיב ה"מוניטין" בהסכם, ולא את ההסכם כולו.
16. הסכם גירושין הוא הסכם המבוסס על התחייבויות שלובות כך שבדרך כלל לא ניתן לנתק ביניהן ולקיים רק חלקים ממנו.
17. עם זאת, במקרה זה, נושא המוניטין אינו שלוב בהתחייבויות נוספות שנטלו על עצמן הצדדים במסגרת ההסכם.
18. הלכה היא כי ניתן לבטל הסכם גירושין על כל התניותיו, גם אם החלו בביצועו, ולמרות הקושי בסוגיית ההשבה ההדדית של הסכומים שכבר שולמו. עם זאת, במקרים חריגים, כאשר נפלו פגמים חמורים ברצונו של אחד המתקשרים בהסכם אשר עיקרם פגיעה ברצונו החופשי של אחד הצדדים המתקשר בהסכם, ישקול בית המשפט את ביטול ההסכם.
19. התובע טוען כי הוטעה לחשוב שהחוק בישראל מחייב את הבעל לשלם עבור נכסי הקרירה שצבר. כן טוען התובע שההסכם נחתם על ידו בתוך פרק זמן קצר בהיותו במצב של מצוקה גדולה עקב העובדה כי הנתבעת בחרה לספר קבל עם ועדה על נטיותיו המיניות.
20. הלכה היא כי חתימה על חוזה מבטאת את הבנתו והסכמתו של החותם, והוא מוחזק כמי שמכיר את תוכנו, ואין לקבל טענה שהחותם לא ידע על מה הוא חתם ולא הבין את תוכן ההסכם. כן נקבע כי לא תעמוד לאדם התובע ביטול הסכם טענה כי חתם תוך הסתמכות על עצה שקיבל מפרקליט או יועץ אלא אם אכן הוטעה לגבי אותו מידע.
21. חריגים לכלל זה מתקיימים בשני תנאים: כאשר נעדר לחלוטין יסוד ההסכמה, כגון במקרה שהעסקה אותה נועד המסמך ליצור היא שונה בתכלית מבחינת מהותה או מבחינת סוגה מהעסקה אשר החותם נתכוון אליה, ובמקרה שנשלל לחלוטין רצונו של האדם שנית, כאשר הצד שהוטעה לא נהג מתוך רשלנות.
22. נטל השכנוע בדבר שלילת גמירות הדעת מוטל על שכמו של התובע והוא נטל כבד מאד.
23. בעניינו טען התובע שחשיפתו כהומוסקסואל כלפי אמו, בתו אחיו התאום ואנשים נוספים אשר החלו להציע לו תרופות לטיפול ב"מצבו", גרמו לו ללחץ נפשי והביאו אותו לחתום בתוך 5 ימים עד ההסכם בעיניים עיוורות. התובע סיפר כי עדכן את עורכת הדין אשר ערכה את ההסכם במעשיה של הנתבעת,אולם היא "לא רצתה להיכנס לסיפור הזה".
24. הוכח לבית המשפט כי הנתבעת ידעה על מצבו הנפשי הקשה ואף הביעה בפני אנשים חשש כי ישים קץ לחייו.
25. הוכח כי הנתבעת ידעה על נטיותיו המיניות של התובע כל תקופת הנישואין אולם היא בחרה לשמר את הקשר.
26. הוכח כי התובע אכן היה במצוקה נפשית קשה וחשש שיפגע מעמדו כפרופסור.
27. טעות על פי חוק החוזי פירושה, מחשבה או אמונה של צד לחוזה אשר אינה תואמת את המציאות העובדתית, כלומר פער שנוצר בין המצב העובדתי או המשפטי כפי שמדמה אותו המתקשר בהסכם לבין המצב לאשורו.
28. מי שטוען לבטלות חוזה מכוח טענות חייב להוכיח את יסודותיו המצטברים של הסעיף שהם קיום חוזה, קשר סיבתי שצריך להתקיים סובייקטיבית בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה, הטעות צריכה להיות הגורם להתקשרות בחוזה. יסודיות הטעות נבחנת על פי מבחן אובייקטיבי לפיו ניתן להניח שלולא אירעה הטעות, הצד הטועה לא היה מתקשר בחוזה.
29. על פי סעיף 15 לחוק החוזים, מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה. הטעיה היא גם אי גילויין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
30. הטעיה יכולה להיות בצורה מעשה, או בצורת מחדל (אי גילוי עובדות). על מנת שתתקיים עילת הטעיה צריך שיתקיימו ארבעה יסודות: קיום חוזה, קיום טעות, ק
יום הטעיה מטעם צד לחוזה או אחר מטעמו וקשר סיבתי כפול בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה.
יום הטעיה מטעם צד לחוזה או אחר מטעמו וקשר סיבתי כפול בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה.
31. בסעיף 36 להסכם בין הצדדים ניתן לראות שהיתה הטעיה. הסעיף קובע, כי לאור העובדה כי חיי המשפחה הועתקו למשך קרוב לעשור מחוץ לישראל, לצורך השלמת לימודי הדוקטורט של התובעת, חובה על התובע לשלם במשך 10 שנים לנתבעת 15% ממשכרותו, בעבור רכיב "מוניטין".
32. הוכח כי במקרה של הצדדים לא היה צורך להידרש לרכיב ה"מוניטין" שכן שני הצדדים התפתחו במקביל בחו"ל והרוויחו שכר דומה.
33. לדברי עורכת הדין שערכה את ההסכם, הסיבה היחידה בגינה הוכנס רכיב ה"מוניטין" היה כי באותה עת היתה זו סוגיה משפטית חדשה וחמה יחסית ולכן היא עצמה עוררה את השאלה הזו. עורכת הדין לא בדקה את נסיבות החיים של הצדדים והתפתחותם המקצועית ולא מצאה לנכון להפנות אותם לאקטואר שישום את נכסי הקריירה שצבר כל אחד מהם.
34. עורכת הדין לא בדקה האם במקרה זה באמת ראוי להכניס לחוזה רכיב של מוניטין או לאו. בית המשפט קבע שזה אינו המקרה שכן אף אחד מהצדדים לא הפסיד כתוצאה מהנסיעה לחו"ל. ההיפך הוא הנכון.
35. עורכת הדין הציגה את רכיב ה"מוניטין" כסוג של "מזונות משקמים" וזו אינה המטרה של רכיב המוניטין במסגרת איזון המשאבים. בודאי בנסיבות תיק זה המצביעות ששני בני הזוג התפתחות במקביל והרוויח שכר דומה.
36. משכך, אין ספק כי המדובר בהטעיה. המידע שנמסר לצדדים לא תאם למצב המשפטי שהיה קיים בעת עריכת ההסכם. התובע והנתבעת הוטעו לחשוב שהתובע חייב לשלם לנתבעת 15% ממשכורתו למשך 10 שנים רק משום שהנתבעת עזבה את ישראל ונסעה אחריו לחו"ל ללימודים, מבלי שנבדקו הנסיבות לאשורן, וכי עקב אותה טעות שהיא פועל יוצא של אותה הטעיה התקשר התובע בהסכם ובכלל זה בסעיף 36 שלו (תשלומים בגין "מוניטין"). במקרה זה יש לתת משמעות להתקשרות של התובע בהסכם בשל אותה עטינה במיוחד בשל המצוקה הנפשית בה היה נתון.
37. לאור האמור לעיל, ביטל את המשפט את סעיף 36 להסכם בלבד.
