פסק דין תקדימי בעניין אבהות

בקשת רשות ערעור זו הוגשה ע"י היועמ"ש, אשר השיג על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בו נתן צו

לביצוע בדיקת רקמות לבירור זהות האב הביולוגי של הקטין.

בערעור זה עלתה השאלה האם יש לבצע בדיקת רקמות בקטין מאישה נשואה חרף החשש לממזרות באופן גורף?

בפסק הדין אשר משרדנו היה מעורב בהליכים הקודמים לו (משרדנו ייצג את המשיבה) נקבעה הלכה תקדימית על פיה במקרים מסוימים בית המשפט יורה על עריכת בדיקת רקמות על אף החשש מממזרות. קביעה זו נעשתה בניגוד להלכה הנהוגה והעקבית מזה עשרות בשנים.

כעיקרון, לכל ילד הזכות לדעת מיהו אביו מולידו.

אולם, מול אותה הזכות, קיימים אינטרסים נוספים (כגון: עיקרון טובת הילד, החשש לעתידו באם יוודע שהוא נולד מאדם זר וכיוצ"ב) שייתכן ובגינם לא יהא מקום להוציא מהכוח אל הפועל זכות זו.

נראה כי עיקרון הגילוי ועיקרון טובת הילד סותרים זה את זה. אולם, בפועל,לא כך הדבר, עיקרון העל הוא עיקרון טובת הילד. עיקרון זה מורכב ממכלול איזונים של זכויות ואינטרסים ולכן אין לקבוע מסמרות אלא יש לכלול את שאלת חשיבות חקר האמת במסגרת השיקולים לפיהם תיבחן טובת הילד.

כאמור פס"ד זה הינו תקדימי שכן נקבע בו כי בית המשפט מאפשר במקרים מסוימים בדיקת רקמות של קטין על אף החשש לממזרות וזאת רק לאחר ביצוע מידרג ראיות אשר ייבחנו בכל מקרה ומקרה.

מדרג הראיות ייבחן כדלקמן:

1. הבאת ראיות בדבר מצבו של הילד מכל בחינה שהיא, ובכלל זה, חוות דעת מקצועיות, כולל תסקיר פקיד סעד וראיות אחרות האמורות לפרוש בפני בית המשפט את מכלול הנסיבות הקשורות למצב הילד כיום.

יכול ובמקרים מסוימים בית המשפט יגיע למסקנה כי די לו בחומר שהובא בפניו וכי אין יותר מקום להבאת ראיות נוספות והוא יכריע על סמך אותו החומר המונח בפניו.

2. אם לאחר בחינת המדרג הראשון יגיע בית המשפט למסקנה כי לא די במה שהובא בפניו כי אז יורה על הרחבת המסגרת הראייתית הכל בהתחשב באינטרס ו/או בזכות הילד. בשלב זה הראיות תהיינה בדבר נסיבות הורתו של הילד.

3. מתן הוראה לעריכת בדיקת הרקמות.

אם יווכח לבית המשפט לאחר שהובאו בפניו כל הראיות והנסיבות, כי אכן במקרה הספציפי מתחייבת המסקנה כי טובת הילד, כי אכן תבוצע הבדיקה

סיכומם של דברים!

המסקנה העולה מפסק הדין, כי אין לקבוע קביעות גורפות הן לביצוע הבדיקה והן לאי ביצועה.

בכל מקרה אין לדחות תביעות אבהות על הסף מחד, ומאידך אין להורות על עריכת בדיקת רקמות באופן אוטומטי.

אם מדובר בתביעת אבהות, כשמדובר בילד מפנויה-"דרך המלך" היא מתן הוראות לביצוע הבדיקה.

אולם, אם מדובר באישה נשואה – על בית המשפט להידרש למקרה הספציפי תוך זהירות ראויה ובחינה מדוקדקת של הנסיבות שבפניו תוך יישום ההליך הדיוני בהתאם למדרג הראיות.