ביטול פסק דין שהוגש במרמה
ביהמ"ש לענייני משפחה מחוז ת"א קבע כי בקשה לביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה, יש להגיש לביהמ"ש שנתן את פסק הדין שביטולו מבוקש.
עובדות: בפס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה, בתמ"ש 31830/05, נקבע כי התובעת היא הבעלים של נכס (דירה). על כך הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי (עמ"ש 1145/08). ביהמ"ש המחוזי ביטל את פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה וקבע כי המערער הוא הבעלים של הנכס. על כך הוגש בר"ע לעליון – אשר נדחתה. לטענת התובעת התגלו לה רק עתה ראיות חדשות לפיהן הנתבע העיד עדות שקר ופסק הדין בביהמ"ש המחוזי הושג במרמה, לפיכך הוגשה תביעה חדשה בה היא מבקשת לבטל את פסק הדין שניתן בערכאת הערעור. הנתבע טוען כי יש להורות על סילוק על הסף של התביעה מחמת חוסר סמכות.
השאלה שעמדה במרכז פס"ד היא: האם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בתביעה לביטול פס"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי במרמה, או לאו ?
עיקרי הקביעות בפס"ד: ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התובענה על הסף וקבע כדלקמן: לביהמ"ש יש סמכות להידרש לתביעה לביטול פסק דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה בית דין. במקרה שבו ניתן פסק דין חלוט, אשר מהווה מעשה בית דין בין בעלי הדין, רשאי ביהמ"ש לפתוח את הדיון מחדש אם מתברר לו שפס"ד הדין הושג במרמה, וזאת חרף סופיות הדיון. אין בדין כל הוראה בדבר הדרך בה יש לבטל פס"ד שהושג במרמה, ואולם בפסיקה נקבע כי הדרך הדיונית שבה יש לתקוף פס"ד שהושג במרמה היא על ידי הליך של תקיפה ישירה של פסק הדין ע"י בקשה לביטולו, כלומר: הגשת תביעה חדשה לביטול פסק הדין מחמת מרמה, לביהמ"ש אשר נתן את פסק הדין שהושג במרמה ! מכאן, שבמקרה דנן הסמכות לדון בתובענה נתונה לביהמ"ש המחוזי.
לסיכום, במקרה דנן: התביעה נדחתה מחוסר סמכות לדון.
אזכור פס"ד: תמ"ש 7574-11-11
תאריך פס"ד: 16.11.2011
שופטת: שפרה גליק
