פסקי דין והלכות שונות בנושא מזונות אישה

פסקי דין והלכות שונות בנושא מזונות אישה
ע"א 232/89 לויאן נ' לויאן, פ"ד מג (4) 663, 670 – מתי תחל קביעת המזונות? – בית המשפט פסק כי בדרך כלל, מזונות נפסקים מיום הגשת התביעה.

ע"א 327/66 גיגר נ' גיגר, פ"ד כא (1) 303, 308 – שינוי פסק דין למזונות – בית המשפט פסק כי פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, וניתן להתאים את שיעור המזונות לנסיבות המשתנות. השינוי יתבצע על ידי אותה ערכאה שפסקה לראשונה את גובה המזונות.

ע"א 175/74 בנין נ' בנין, פ"ד כט(2) 46, 47 – הצמדת מזונות למדד יוקר המחיה – נפסק כי הצמדת שיעור המזונות למדד יוקר המחייה היא השיטה הטובה והיעילה מכל הבחינות.

בר"ע (ת"א) 46/97 שטרן נ' שטרן (טרם פורסם) – מזונות זמניים ומעשה ידיה- בית המשפט פסק כי אין האישה חייבת לצאת ולעבוד מחוץ למשק ביתה (בו נהגה לעבוד טרם פירוק השיתוף בגידול פרחים), ובעלה לא רשאי להיפטר מחובת מזונותיה בטענה שיש לה יכולת להתפרנס. אמנם בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין (ע"א 5930/93 פדן נ' פדן, תקדין עליון כרך 94(4) וע"א 6136/93 ביקל נ' ביקל, תקדין עליון כרך 94(2) 414) בהם קבע בית המשפט העליון כי מצופה מאישה אשר עבדה כל השנים שלא תפסיק לעבוד, אלא שתמשיך לעבוד גם בעתיד, אולם הלכה זו אינה להפעלה מיידית. לכן, אין ליישם הלכה זו בשלב של מזונות זמניים באשר התמונה אינה ברורה עדיין.

ע"א 4949/94 אגברה נ' אגברה, פ"ד מט (2) 508 – חיוב מזונות אישה וילדים על פי הסכם הגירושין – בני הזוג חזרו לחיות יחד לאחר הגירושין וניהלו משק בית משותף משך תקופה ארוכה. בית המשפט פסק כי חיוב המזונות על פי הסכם הגירושין בטל מכללא וכי על האישה והילדים להגיש תביעה חדשה למזונות.

תמ"ש107883/97, תמ"ש 107886/97 נ.כ נ' נ.נ (לא פורסם – החלטה מיום 21.10.04) – מזונות אשה מדין מעוכבת מחמתו להינשא – עניינו של פסק-דין זה הוא בשאלה האם יש לחייב את הנתבע במזונותיה של התובעת הואיל ולטענתה הייתה היא מעוכבת מחמתו להינשא.
הצדדים נישאו בשנת 1983 והתגרשו בשנת 2004. בשנת 2002 הגישה התובעת תביעה למזונות מדין מעוכבת להינשא, לאחר שבית הדין הרבני פסק כי על הבעל ליתן גט לאשתו. הנתבע הודה כי הוא חויב במתן גט לתובעת, אך ביקש הנתבע לדחות את המועד של סידור הגט, לאחר שהצהיר כי ייתן גט רק לאחר שיעשה הסכם עם אשתו. הבעל נאות ליתן גט לאשתו רק בחודש מרץ 2004.
כב' השופט יהודה גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כדלקמן:
אין ספק כי הנתבע חויב במתן גט לתובעת בפסק-הדין של ביה"ד הרבני, אין גם ספק כי הנתבע ראה בפסק-הדין הנ"ל חיוב במתן גט וכן אין גם ספק כי גם ביה"ד הרבני התייחס לפסק-דינו כחיוב במתן גט.
ההלכה הפסוקה היא כי סירוב של האיש לתת גט לאשתו, לאחר שחויב לעשות זאת על-ידי בית הדין הרבני, מזכה את האישה במזונות מדין "מעוכבת". לפיכך, בעניינינו, מכיוון שהנתבע סרב לתת לאשתו גט והשאיר אותה נשואה לו חרף רצונה ולמרות הוראת בית הדין הרבני לגרשה, עליו לשאת במזונותיה מדין מעוכבת. יש לציין שכאשר פוסקים לאישה מזונות מדין מעוכבת, אין מתחשבים בהכנסותיה ואין צורך לקזזם.
בית המשפט קמא קבע כי התובעת זקוקה למזונות בסך של 5,000 ₪ בחודש וחייב את הנתבע בסכום זה. מכיוון שהנתבע לא טען כל טענה כנגד גובה הסכום, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בחודש, בגין מזונותיה מדין מעוכבת, החל מועד הגשת התביעה (מיום 10.11.02 ) ועד למועד סידור הגט (ביום 25.3.04).

מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן