פיצוי נזיקי בגין סירוב למתן גט
ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות קבע כי יש לפצות גבר, פיצוי נזיקי, בסך 200,000 ₪ וזאת מאחר שאשתו מסרבת להתגרש ממנו על אף חיובה בגט ע"י ביה"ד הרבני. (25,000 ₪ בגין כל שנת סירוב מאז שנת 2003).
עובדות:
בני הזוג נישאו זל"ז לפני כ – 33 שנה, בשנת 1978. לבני הזוג אין ילדים משותפים, האישה עקרה.
בשנת 2003 בני הזוג נפרדו, והבעל פנה לביה"ד בתביעה לחייב את האישה במתן גט. האיש טען בתביעתו כי הוא מעוניין להתגרש מאחר שאשתו אינה יכולה להביא ילדים. האישה סירבה לגירושין. ביה"ד קבע כי מאחר שהאישה לא יכולה להביא ילדים לעולם, ואילו הבעל כן יכול, עפ"י ההלכה האישה מחויבת לקבל גט. עם זאת, האישה לא התייצבה לסידור הגט והוכרזה כסרבנית גט בשנת 2006. עד עצם היום הזה הצדדים עודם נשואים.
השאלה שעמדה במרכז פס"ד היא:
האם זכאי גבר לפיצוי נזיקי כאשר אשתו מסרבת להתגרש ממנו על אף חיובה בגט ע"י ביה"ד הרבני, ואם כן, מהו גובה הפיצוי?
עיקרי הקביעות בפס"ד:
תופעת סרבנות הגט הוכרה ככזו העשויה להקים תביעה נזיקית מכוח עוולת הרשלנות, ס' 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וכן מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה (במקרים בהם ניתנה החלטה בביה"ד המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן להעניק גט). אכן מתקיימת פה טענת רשלנות – בפסיקה נקבע זה מכבר כי חובת הזהירות המושגית מתקיימת מעצם קיומה של מע' הנישואין, מע' המאופיינת ביחסים של תלות וקרבה, אשר בה מצופה זהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג, יותר מזו המצופה כלפי אדם זר. במקרה דנן מתקיימת גם חובת זהירות קונקרטית – האישה היתה יכולה לצפות כי האיש יינזק: הצדדים פרודים כבר 8 שנים, הבעל מסרב בתוקף לכל שלום בית המוצע ע"י האישה. האיש חפץ בגירושין. האישה מחד ממשיכה לקבל מכוח נישואיהם שליש מקצבתו ומנגד אינה מתייצבת לדיונים בביה"ד הרבני, בעניין סידור הגט. לעניין הנזק – כתוצאה מהתנהגות האישה הבעל מפסיד חלק מסוים מקצבת נכותו מהמל"ל (מכוח נישואיהם חויב האיש בתשלומי קצבתו לאישה ומידי חודש מופחתת קצבתו משום כך). כמו כן, יש קשר סיבתי ברור בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות.
לעניין זה מוסיפה כב' השופטת לוי כי קיים אף נזק מיוחד – נפשי, בשל פגיעה באוטונומיה. בתי המשפט לענייני משפחה קבעו כי בסרבנות גט, בין אם מצד הגבר או מצד האישה, יכול להתקיים נזק של פגיעה באוטונומיה. הבעל מעוניין לסיים את הקשר ולא להיות כבול לקשר כפוי, המונע את חירותו ושולל את זכותו הבסיסית להינשא שוב.
מועד הפיצוי – האם ממועד חיוב הגט (שנת 2005) או קודם לכן, ממועד הגשת התביעה (שנת 2003)?!
הפגיעה בחירותו של הבעל החלה משנת 2003, מועד הפירוד בפועל בין הצדדים, שכן כבר אז ביקש הבעל לסיים את קשר הנישואין ונתקל בהתנגדות עיקשת מצד האישה ולכן, יש לחייב את האישה בפיצוי הבעל משנת 2003 ועד היום.
בהערת אגב מציינת השופטת כי למסקנה דומה ניתן להגיע גם לפי עוולת "הפרת חובה חקוקה", אולם מאחר שאין מקום לכפל פיצוי די בפיצוי שנקבע לפי עוולת הרשלנות.
לסיכום, במקרה דנן:
האישה חויבה לפצות את הבעל פיצוי נזיקי בסך 200,0000 ₪ עבור סרבנותה לקבל גט. (25,000 עבור כל שנה, משנת 2003 ועד היום). כמו כן, באם האישה תוסיף לעמוד על סירובה לקבל גט, הבעל יוכל לתבוע בגין נזקים עתידיים.
אזכור פס"ד: תמ"ש 44-04-09
תאריך פס"ד: 9.8.2011
שופטת: מרינה לוי
