פיצוי נזיקי בגין אלימות במשפחה

פיצוי בגין נזקים שנגרמו מאלימות פיזית והתעללות
ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א, חייב בעל לשעבר בפיצוי בסך 450,000 ₪ בגין מעשי התעללות שביצע בתובעת, אשתו לשעבר, בתקופת הנישואין. מעשי ההתעללות כללו התעללות מינית לרבות אונס, אלימות פיזית, אלימות מינית, והשפלות.
המדובר בבני זוג אשר נישאו בשנת 1984, משתייכים לזרם החרדי, ולהם 4 ילדים בגירים.
עיקרי הקביעות בפס"ד: ביהמ"ש מצא את גרסת התובעת כנאמנה, וקבע כי התקיימו במקרה דנן יסודות עוולת התקיפה, עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה:
(1) לעניין עוולת התקיפה – נקבע כי הנתבע ביצע כלפי התובעת מעשי אונס, אלימות פיזית, אלימות מינית, מכות, בעיטות חבטות וכד', מעשים העונים להגדרת התקיפה כמשמעותה בדין. מאחר שאין חובה להוכיח נזק בעוולת תקיפה, הרי שהנתבע חויב בפיצוייה של התובעת עקב עוולה זו.
(2) לעניין הפרת החובה החקוקה – החובות החקוקות אותן ניתן לראות ככאלה שהופרו הן הוראות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, (להלן: "חוק העונשין"), האוסרות מעשה אינוס, והוראות סעיף
379 ביחד עם הוראות סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, האוסרות על עבירה של תקיפת בן זוג, וזאת מלבד הוראות אחרות ולרבות הוראות בחוק יסוד כבדו האדם וחירותו.
אין ספק שהנתבע הפר חובה חקוקה אשר נועדה להגן על אנשים בכלל ועל התובעת, כאשתו של הנתבע. הפסיקה נתנה דעתה כי בכל מקרה עוולה כזו כלפי אישה היא חמורה יותר מעוולה רגילה, ואף פוגעת במרקם היחסים בין הבעל לאישה. באלימות כזו יש לראות כהפרת חובות על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כך למשל באשר לפגיעה באוטונומיה של התובעת לבחור ולהחליט באופן חופשי החלטות הנוגעות לגופה ולחרותה, ובכבודה הבסיסי כאדם!
(3) עוולת הרשלנות – עולה בקנה אחד עם מעשים מכוונים לפגוע במי שיש חובה לנהוג כלפיו בזהירות. בין בעל ואישה מתקיימים יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגישים, ועל כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד והגינות, על כן, אין ספק שבין בעל לאישה (וכמובן בין אישה לבעל) קיימת חובת זהירות מושגית. בנוסף, במקרה דנן נקבע כי אף חובת הזהירות הקונקרטית מתקיימת, וזאת בהיותם נשואים 17 שנה, בהיוולד להם ארבעה ילדים ובהיותם של התובעת חלשה ותלויה בנתבע. היה על הנתבע לצפות כי התנהגותו, מעשיו ומחדליו יפגעו בתובעת. ומשלא צפה ו/או התעלם מכך, עליו לשאת בתוצאות מעשהו ולפצות את התובעת על נזקיה. ביהמ"ש קבע כי אכן הנתבע ביצע כלפי התובעת מעשים העולים כדי עוולת הרשלנות והפרת חובת הזהירות שהוא חב כלפיה.
לאור האמור לעיל, פסק ביהמ"ש כי על הנתבע לפצות את התובעת על נזקיה, כאמור בסכום של 450,000 ₪.
אזכור פס"ד: תמ"ש 82377-99
תאריך פס"ד: 16.5.2011
שופטת: שפרה גליק
מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן