סוגיות מיוחדות והערות בנושא מזונות אישה
• מזונות זמניים טרם דיון
פעמים רבות, עם הפרידה והפתיחה בהליך הגירושין, נותרת אישה שאינה עובדת מחוסרת כל, ואין באפשרותה להמתין עד אשר תתברר תביעתה ותביעת ילדיה למזונות בבית המשפט. לפיכך, נקבע בתקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי שעם הגשת כתב הגנה או לחילופין עם חלוף המועד להגשת כתב הגנה, ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים. מזונות זמניים מטרתם לשמור על רמת החיים של האישה והילדים כפי שהייתה לפני מועד המשבר בין בני הזוג, וזאת עד לבירור תביעת המזונות העיקרית. בנוסף, במקרים מסוימים, מסייעת קביעת המזונות הזמניים למנוע מהאישה והילדים להגיע לכדי חרפת רעב ממש.
פעמים רבות, עם הפרידה והפתיחה בהליך הגירושין, נותרת אישה שאינה עובדת מחוסרת כל, ואין באפשרותה להמתין עד אשר תתברר תביעתה ותביעת ילדיה למזונות בבית המשפט. לפיכך, נקבע בתקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי שעם הגשת כתב הגנה או לחילופין עם חלוף המועד להגשת כתב הגנה, ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים. מזונות זמניים מטרתם לשמור על רמת החיים של האישה והילדים כפי שהייתה לפני מועד המשבר בין בני הזוג, וזאת עד לבירור תביעת המזונות העיקרית. בנוסף, במקרים מסוימים, מסייעת קביעת המזונות הזמניים למנוע מהאישה והילדים להגיע לכדי חרפת רעב ממש.
• חיוב אישה לצאת לעבוד
לא חלה על אישה החובה לדאוג לפרנסת המשפחה, להבדיל מהחובה המוטלת על הבעל. לכן, לא ניתן לחייב אישה לצאת ולעבוד על מנת להקטין את סכום המזונות, בלא כל קשר לשאלה האם האישה בעלת הכשרה מקצועית ובעלת מסוגלות לעבוד.
לעומת זאת, היה והאישה נהגה לעבוד במשך החיים המשותפים של בני הזוג, ורק בסמוך למועד הגירושין הפסיקה לעבוד, תתפרש הפסקת העבודה כחלק מאסטרטגיית הגירושין, ובית המשפט עלול שלא לפסוק מזונות לאישה. בשנים האחרונות מרבים בתי המשפט למשפחה לפסוק כי כאשר מדובר באישה בעלת השכלה ומקצוע, עליה לצאת לעבוד – אף על פי שלא קיימת חובה כאמור על פי דין תורה. מאידך, יצרו בתי המשפט מושג שיאזן החלטות אלה, ולא יותיר את האישה ללא כל הכנסה – "מזונות הסתגלות". כיום, בתי המשפט פוסקים לאישה במקרים כאלה "מזונות הסתגלות", היינו מזונות לפרק זמן מוגבל, אשר יאפשרו לאישה להסתגל למצב הדברים החדש ולכלכל צעדיה לעתיד.
נציין כי מצבה של אישה שלא נהגה לעבוד, במיוחד כשזו מטפלת בילדים קטינים, לא השתנה בפסיקה – ולא יכפו עליה לצאת לעבוד, ויפסקו לה מזונות, כל עוד בני הזוג נשואים.
לא חלה על אישה החובה לדאוג לפרנסת המשפחה, להבדיל מהחובה המוטלת על הבעל. לכן, לא ניתן לחייב אישה לצאת ולעבוד על מנת להקטין את סכום המזונות, בלא כל קשר לשאלה האם האישה בעלת הכשרה מקצועית ובעלת מסוגלות לעבוד.
לעומת זאת, היה והאישה נהגה לעבוד במשך החיים המשותפים של בני הזוג, ורק בסמוך למועד הגירושין הפסיקה לעבוד, תתפרש הפסקת העבודה כחלק מאסטרטגיית הגירושין, ובית המשפט עלול שלא לפסוק מזונות לאישה. בשנים האחרונות מרבים בתי המשפט למשפחה לפסוק כי כאשר מדובר באישה בעלת השכלה ומקצוע, עליה לצאת לעבוד – אף על פי שלא קיימת חובה כאמור על פי דין תורה. מאידך, יצרו בתי המשפט מושג שיאזן החלטות אלה, ולא יותיר את האישה ללא כל הכנסה – "מזונות הסתגלות". כיום, בתי המשפט פוסקים לאישה במקרים כאלה "מזונות הסתגלות", היינו מזונות לפרק זמן מוגבל, אשר יאפשרו לאישה להסתגל למצב הדברים החדש ולכלכל צעדיה לעתיד.
נציין כי מצבה של אישה שלא נהגה לעבוד, במיוחד כשזו מטפלת בילדים קטינים, לא השתנה בפסיקה – ולא יכפו עליה לצאת לעבוד, ויפסקו לה מזונות, כל עוד בני הזוג נשואים.
• חובת מזונות בנישואים אזרחיים
על בני זוג יהודיים שנישאו מתוך בחירה בנישואים אזרחיים לא חל דין תורה, שכן לא נישאו כדת משה וישראל, ולפיכך לא ניתן לחייב בעל במזונות אישה במקרים אלה.
יש הסבורים כי גם עבור בני זוג שנישאו זה לזו בנישואים אזרחיים, מתקיימת חובת הבעל לזון את אשתו, אלא שחובה זו אינה קמה ממניעים הלכתיים. יחד עם זאת, כיום, במידה ובתי המשפט ירצו לפסוק לאישה שנישאה בנישואים אזרחיים מזונות, יעשו זאת באופן עקיף ובאמצעות קונסטרוקציות שונות כגון השבה, פיצוי וכדומה.
במקרים בהם מדובר בנישואים מעורבים, היינו כאשר בני הזוג בני דתות שונות או כאשר בני הזוג אינם יהודיים, חיוב הבעל במזונות ייעשה על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959.
על בני זוג יהודיים שנישאו מתוך בחירה בנישואים אזרחיים לא חל דין תורה, שכן לא נישאו כדת משה וישראל, ולפיכך לא ניתן לחייב בעל במזונות אישה במקרים אלה.
יש הסבורים כי גם עבור בני זוג שנישאו זה לזו בנישואים אזרחיים, מתקיימת חובת הבעל לזון את אשתו, אלא שחובה זו אינה קמה ממניעים הלכתיים. יחד עם זאת, כיום, במידה ובתי המשפט ירצו לפסוק לאישה שנישאה בנישואים אזרחיים מזונות, יעשו זאת באופן עקיף ובאמצעות קונסטרוקציות שונות כגון השבה, פיצוי וכדומה.
במקרים בהם מדובר בנישואים מעורבים, היינו כאשר בני הזוג בני דתות שונות או כאשר בני הזוג אינם יהודיים, חיוב הבעל במזונות ייעשה על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959.
• סיום החיוב במזונות אישה
בעל חב חובת מזונות לאישתו כל זמן נישואיהם, על כן עם מתן פסק דין לגירושין מסתיימת חובת הבעל. החריג היחיד לכך עשוי להתרחש על פי רצון בני הזוג, היינו לו הבעל והאישה יסכימו בהסכם הגירושין על כך שהבעל יוסיף לשלם לאישה את מזונותיה גם לאחר גירושיהם הסופיים.
בעל חב חובת מזונות לאישתו כל זמן נישואיהם, על כן עם מתן פסק דין לגירושין מסתיימת חובת הבעל. החריג היחיד לכך עשוי להתרחש על פי רצון בני הזוג, היינו לו הבעל והאישה יסכימו בהסכם הגירושין על כך שהבעל יוסיף לשלם לאישה את מזונותיה גם לאחר גירושיהם הסופיים.
