צירוף צד להליך
הפקדת ערובה לתשלום הוצאות
הפקדת ערובה לתשלום הוצאות
תקנה 519 א' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "החוק") קובעת:
" בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע
ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
בתי המשפט נוהגים במשורה בחיוב בהפקדת ערובה להוצאות ומקובל כי אמצעי זה לא יופעל כדבר שבשגרה, וזאת מתוך התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט שהיא זכות חוקתית (ראה רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד' (1) 647, 650)
לעניין זה יפים דבריה של כבוד השופטת מרים נאור בע"א 8440/03 בן ציון כהן נ' חיה לחוביץ ואח' תק-על 2004(3)353
"תקנה 519 לתקנות מאפשרת להגיע לאיזון בין הצורך להבטיח
את הוצאותיו של הצד הנגרר להליך משפטי, באופן הגורם לו
לשאת בהוצאות שונות, ובין הרצון שלא להטיל מגבלות על
המבקש לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו, שיש בהן
כדי לסכל את יכולתו להיזקק להליך המשפטי".
יצוין, כי לא אחת נעשה שימוש בתקנה זו גם בבית המשפט לענייני משפחה וזאת במקרים שישנה התדיינות בתביעה שנראית מופרכת או בעייתית מיסודה ושסיכוייה נמוכים.
כך למשל, בתמ"ש 3601/04 ייצג משרדינו את המבקשת ובו בחנה כבוד השופטת רבקה מקייס (מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא) את סיכוייה של התביעה.
שם התובע הגיש תביעה להפחתת מזונות לאחר שנחתם בין הצדדים הסכם גירושין כולל ובו התחייב התובע לשלם מזונות עבור ילדיו.
מאחר וסיכויי התביעה היו אפסיים ונמוכים, הגישה הנתבעת בקשה להפקדת ערובה לתשלום הוצאות ובה טענה כי פסק הדין שניתן בהסכמה אין לפותחו על נקלה, אלא במקרים נדירים, וזאת בשל אופיו ההסכמי.
לעומתה, התובע טען, כי הדרישה להפקדת ערובה הינה דרישה הנועלת בפניו את שערי בית המשפט,דבר אשר יפגע בזכותו הבסיסית לנגישות לבית המשפט.
ככלל, דרישה זו של הפקדת ערובה הינה חריג לכלל על פיו זכותו של אדם לקבל את יומו בבית המשפט. אולם, ניתנה כבר לתובע ההזדמנות והאפשרות לפנות לבית המשפט, ואפשרות זו מוצתה על ידי הצדדים עם הגיעם לכדי הסכם.
כבוד השופטת רבקה מקייס בחנה היטב את האיזון הראוי והנדרש וקבעה כי בהתחשב שרק לפני תקופה קצרה נחתם הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין, הרי שהיה לתובע יומו בבית המשפט ולכן פסקה כי עליו להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנ
תבעים.
גילוי מסמכים
בתמ"ש 31010/06 (מיום 10/1/06) ע.א. נ' ע.א. (בית משפט לענייני משפחה בתל אביב) קבע כבוד השופט שוחט את הדרך היחידה לבקש גילוי מסמכים בקדם משפט בבית משפט לענייני משפחה.
עד להקמת בית המשפט לענייני משפחה וחקיקת חוק בית משפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 ותקנות 258 א' – 258 לג' לתקנות סד"א הכירו תקנות סדר הדין מתכונת אחת של גילוי מסמכים זו המפורטת בסימן ג' ובסימן ד' לפרק ט' לתקנות.
עם הקמת בית משפט לענייני משפחה יוחדה לבית המשפט למשפחה מתכונת נוספת לגילוי מסמכים והיא גילוי המסמכים המוקדם המפורט בתקנה 258 ט' לתקנות סד"א.
תקנה 258 ט'(ד') קובעת כי הוראת סדר הדין האזרחי בדבר גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה, ולפיכך הליך גילוי מסמכים הקיים בבתי המשפט האזרחיים סותר את ההליך הקיים בבית המשפט לענייני משפחה.
גילוי מסמכים בבתי המשפט האזרחיים –
יש לצרף לכתב התביעה את רשימת המסמכים. ברשימה יש לציין את המסמכים עליהם נסמך כתב התביעה. כל אותם מסמכים רלבנטיים שיש בהם כדי לתמוך בעילת התביעה בין שהם ברשות התובע ובין אם לאו. בנוסף, מצרפים לכתב התביעה צילום/העתק של אותם המסמכים שנמצאים ברשותו. בתצהיר האימות של כתב התביעה עליו לציין את אותם מסמכים שאינם ברשותו ובידי מי הם מצויים , בין אם זה הנתבע ובין אם מדובר בצד ג'.[ גם על הנתבע לצרף לכתב ההגנה רשימת מסמכים משלו.]
גילוי מסמכים בבתי משפט לענייני משפחה-
גילוי המסמכים בבית משפט למשפחה הינו גילוי מצומצם יותר מאשר בתביעות אזרחיות רגילות.
תקנה 258ט(א) מורה שהגילוי יתייחס למסמכים עליהם נסמך כתב הטענות, דהיינו; ביטוי זה לא מטיל על בעל הדין את החובה לגלות מסמכים שיש בהם כדי להזיק לו בכתבי טענותיו.
הפתרון לגילוי אותם מסמכים מועילים /מזיקים נמצא בתקנה 258 ט'.
עפ"י לשון התקנה ,מסמך רלבנטי שבעל דין סומך טענותיו עליו, שאינו בידו אולם נמצא בידי הצד שכנגד, יציין זאת בעל הדין בתצהיר המאמת את כתב טענותיו – הן את מהות המסמך והן את זהות מי שהמסמך נמצא בידיו.
משצורפה רשימת המסמכים מטעם התובע לכתב התביעה הופכת היא יחד עם תצהיר האימות לחלק מכתב התביעה.
משהקפיד בעל דין לציין את קיומם של אותם מסמכים מזיקים שנמצאים בידי יריבו, כמסמכים עליהם נסמך כתב טענותיו, אלא שאינם בידיו, נפתחת בפניו הדרך לפנות אל בית המשפט בבקשה מתאימה להפעיל את סמכויותיו וליתן הוראות מתאימות בדבר גילוי מסמכים ועיון בהם.
סמכות זו של בית המשפט מצויה בתקנה 143(3) לתקנות.
תקנה 143 מסדירה את עניין סמכותו של שופט בקדם משפט .
כחלק מסמכותו של השופט ניתנה לו הסמכות להחליט בקדם משפט אף בדבר גילוי מסמכים והעיון בהם.
בהסמכה זו יכול שופט בית משפט למשפחה לעשות שימוש בשינויים המחויבים לפי העניין בכל הנוגע להליך גילוי המסמכים שיוחד לתובענות בענייני משפחה תוך הפניה לתקנה 143(10) " להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו" וליתן הוראות בכל הנוגע לגילוי המוקדם והעיון במסמכים הרלבנטיים. זאת ועוד, בית המשפט יכול להחליט בעניינים אלה וליתן הוראות מיוזמתו גם ללא בקשת בעל דין וזאת עפ"י תקנה 144 לתקנות.
