מתי נחשבים ידועים בציבור?

ההלכה הפסוקה של בית המשפט קבעה שני תנאי סף עיקריים לקיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור: האחד – חיי משפחה והשני – ניהול משק בית משותף. ראו: ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1)617; ע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרן, פ"ד לט(2)690.

אחד המבחנים המרכזיים שנקבע בפסיקה לצורך בחינת קיומו של התנאי הראשון, שעניינו הוא, כאמור, חיי משפחה, הוא תקופת חיים משמעותית. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך היא נדבך בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה" (ע"מ (חי') 264/05 פלונית נ' אלמוני.

התנאי השני, כאמור, ניהול 'משק בית משותף', הוא פועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים כמקובל בין בעל ואשה הדבקים זה בזה בקשר של גורל חיים (פרשת נסיס הנ"ל).

גם בבחינת קיומו של 'משק בית משותף' יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית ע"י בני זוג נשואים, כגון מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף וכיו"ב. ראו:  פרשת פלונית הנ"ל; רע"א 9755/04 ביטון נ' קצין התגמולים . מבחנים אלה הם מבחנים עובדתיים ולכן השאלה אם פלונית או פלוני מוכרים כידועים בציבור היא שאלה שבעובדה אשר על הערכאה המשפטית המבררת להכריע בה עפ"י התשתית הראייתית שהובאה בפניה (ע"א 1966/07 אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ .

יחד עם זאת חשוב לציין כי חלק מהפרמטרים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לצורך ההכרעה בשאלה האם בני זוג נחשבים כידועים בציבור אם לאו הם:

א.  מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף, בה     הם מעבירים עתותיהם;

ב.  יציאות ובילויים יחד לבד ועם אחרים;

ג.   דאגה האחד למשנהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית;

ד.  מבחן סובייקטיבי ודינמי – "אין לך מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם".

חשוב להבהיר כי בעניין נטל ההוכחה לקיומם של יחסי "ידועים בציבור" נקבע בפסיקה כי הוא רובץ לפתחו של הטוען למעמד של "ידוע בציבור" (ע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה(2)89).

נוכח המשקל הרב שהוענק בפסיקה לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם, ניתן לבסס כמובן הממצאים על עדותם של בני הזוג בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם, אך יש לעשות כן בזהירות ולהתייחס בחשדנות מסוימת כלפי עדותו של מי מהם המבקש לשלול קיומה של מערכת היחסים הנטענת (תמ"ש (טב') 234-01-11 ס.ע. נ' נ.א..

לפיכך, על בית המשפט ליתן דעתו להתנהגות בני הזוג במהלך השנים, כפי שעלתה בעדויותיהם – בבחינת עובדות – תוך הסתייעות בעדות בני הזוג כעדות מסתברת יותר והמתאימה לאותה התנהגות. ראו: פסק דינו של כב' השופט אסף זגורי בתמ"ש (טב') 234-01-11 הנ"ל; פסק דינו של כב' השופט שאול שוחט בתמ"ש (ת"א) 51990/98; 51941/98 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים [פורסם בנבו] ); תמ"ש (ת"א) 16870/00 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים [פורסם בנבו] ).

אכן, עצם היות אדם נשוי אין בה כשלעצמה לשלול האפשרות כי מערכת היחסים של ידועים בציבור (ע"א 384/61, מ"י נ' פסלר, פ"ד ט"ז 102).