לאורר השינויים שחלו בחברה הישראלית, עברו החקיקה והפסיקה הישראלית תהליך של התפתחות והתאמה לרוח התקופה. שורה ארוכה של תיקוני חקיקה ופסיקות רבות של בתי המשפט השונים, השוו את מעמדם של משפחות חד מיניות לאלה של משפחות נורמטיביות בתחומים שונים. יחד עם זאת, גם כיום, רחוק מצבן הנורמטיבי של משפחות חד מיניות ממצבן של משפחות מסורתיות, ועל המחוקק ובתי המשפט לעבור כברת דרך ארוכה טרם יושג השיוויון המוחלט.התפתחות נושא המשפחות החד מיניות בפסיקה:
פסק הדין הראשון שהיווה נקודת מפנה מכרעת בדרך לשיוויון זכויות של משפחות חד מיניות בישראל ופרץ את הדרך לשורה של תקדימים משפטיים, גם בתחומי חיים אחרים, היה פס"ד דנילוביץ.בג"צ 721/94 אל על נתיבי אוויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ, פ"ד מח (5) 749- יונתן דנילוביץ היה דייל אויר בחברת אל על. במשך שנים רבות קיים מערכת חיים יציבה ומתמשכת עם גבר אחר, ובמסגרתה קיימו השניים משק בית משותף ומגורים משותפים בדירה שנרכשה במאמץ משותף. על-פי הסכם קיבוצי הנהוג בחברת אל על, מעניקה העותרת לכל עובד קבוע, אחת לשנה, כרטיס טיסה ללא תשלום, בעבורו ובעבור "בן/בת זוגו (בעל או אישה)". על-פי הסדר קיבוצי שהוחל על העותרת ועובדיה, ניתנו כרטיסי טיסה גם "לידוע/ה בציבור כבעל או כאישה של עובד/ת החברה אם בני הזוג חיים ביחד במשק בית משותף כבעל ואישה לכל דבר ועניין ואין באפשרותם להינשא לפי החוק". דנילביץ פנה לאל על בשנת 1988, בבקשה להכיר בשותפו לחיים כ"בן זוגו" לעניין קבלת כרטיס טיסה שנתי, ובקשתו נדחתה. לאחר שזכה בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה, לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הגישה אל על ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את הערעור. כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה עתרה אל על לבג"צ.
כב' המשנה לנשיא, השופט ברק, דחה את העתירה (בדעה אחת עם הש' דורנר וכנגד דעת המיעוט של הש' קדמי). בפסק דינו עמד בהרחבה על חשיבותו של עקרון השוויון בשיטת המשפט הישראלית, וציין כי אפליה נוצרת כאשר שני בני אדם זוכים ליחס שונה בלי שהשוני ביניהם הוא רלבנטי לעניין הנדון. כב' הש' ברק ציין כי מקורה של האפליה נעוץ בשרירות, חוסר צדק וחוסר סבירות:
"ברור בעיניי כי שלילתה של טובת הנאה זו מבן-זוג מאותו מין מהווה הפליה ופגיעה בשוויון. אכן, הטעם היחיד לשלילת טובת ההנאה מחבר לחיי שיתוף מאותו מין הוא בנטייה המינית. זאת ותו לא. שוני זה אינו רלבנטי כלל לעניין הנדון (תמיכה בתא חברתי הדוק, המבוסס על חיי שיתוף). מבחינתו של העניין הנדון, עניין לנו בהבחנה שהיא שרירותית ובלתי הוגנת: וכי הפרידה מבן-זוג מאותו מין קלה יותר מפרידה מבן-זוג מהמין השונה? האם חיי השיתוף בין בני אותו מין שונים הם, מבחינת יחסי השיתוף והאחווה וניהול התא החברתי, מחיי שיתוף אלה בין בני-זוג ממין שונה?"
עוד ציין הש' ברק: "לא יכול להיות ספק בכך, כי הפליה בענייננו היא על בסיס הנטייה המינית של העובד. הפליה זו – כלפי ההומוסקסואל וכלפי הלסבית – פסולה היא. יש בה פגיעה בשוויון. דבר זה עולה במפורש מהוראותיו של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה." (הדגשה שלי)
ע"א 3245/04 ירושת המנוח ש.ר. ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, מחוזי נצרת, (טרם פורסם) – ירושת בני זוג ידועים בציבור בני אותו מין – ראשית, נדון העניין בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בפני כב' השופטת מרים רבס, אשר הוציאה צו לגבר שבן זוגו נפטר המקנה לו את ירושת בן הזוג. הצו ניתן לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את דרישתו של בן הזוג להכיר בו כיורשו החוקי של הנפטר.
בכתב הערעור מבקש ב"כ המערער להרחיב את יריעת הדיון ולבסס את זכותו של המערער גם על יסוד סעיף 11 לחוק הירושה הדן בזכות הירושה של בן-זוג. סעיף 55 לחוק הירושה מאפשר לבני זוג שאינם נשואים (היינו ידועים בציבור בני מינים שונים) לרשת את בן-זוגם, במידה ועמדו בתנאים הנדרשים על פי הסעיף. בעניינו המערער תובע להכיר בו כיורש עיזבון המנוח, מכוח היותו "ידוע בציבור" וזאת לאור קשר רב שנים שנקשר בין המנוח למערער.
הוחלט ברוב דעות סגן הנשיא נ. ממן וכב' השופטת גבריאלה לוי כנגד דעת המיעוט של כב' הנשיא מ. בן-דוד לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.
סגן הנשיא נ. ממן ציין בפסק דינו:
כי לדעתו, אין לראות בהוראות סעיף 55 משום הסדר שלילי, הבא לשלול את המעמד של ידועים בציבור משתי נשים או משני גברים החיים יחד. המחוקק לא נתן דעתו כלל למעמדם של ידועים בציבור בני אותו המין לא מפני שביקש לשלול את זכותם אלא מפני שלא העלה על דעתו קיומה של תופעה הקרויה משפחה של בני אותו מין. הפירוש "איש ואישה" צריך להתאים עצמו לשינויים החברתיים. אם יוכרו זכויות הירושה של ידועים בציבור שהם כהן וגרושה או של ידועים בציבור שאחד מהם אינו יהודי, בה בעת שיישללו זכויות הירושה של ידועים בציבור שהם הומוסקסואליים או לסביות, יהיה זה בבחינת אפליה בלתי מוצדקת על רקע נטייה מינית. אין ספק כי אין כל צידוק לקיים אבחנה כזו.
ע"א 10280/01 ד"ר טל ירוס-חקק וד"ר אביטל ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, (טרם פורסם) – אימוץ לסבי – הדיון נסב אודות השאלה האם שתי נשים לא-נשואות, אימהות לילדים, המקיימות מערכת חיים זוגית משותפת, כשירות על-פי דין לאמץ, הדדית, האחת את צאצאי רעותה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור לאחר שדן בסוגייה זו בהרכב של 9 שופטים. 7 שופטים, בהם נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, תמכו בהחלטה זו, שניים התנגדו לה, והתיר לטל ואביטל ירוס חקק לאמץ זו את ילדיה של זו.
כב' הנשיא ברק ציין בפסק דינו:
יש לבחון את טובת ואינטרס המאומץ במשפחה בה הוא יחיה ובחברה בה הוא יגדל. אין לומר כי בשל הזוגיות החד-מינית של המערערות, אימוץ על ידן יהיה שלא לטובת המאומץ. יש לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. בבדיקת הנסיבות המיוחדות של המקרה ביחס לשאלת מתן צו אימוץ, אין מקום לנקיטת עמדה ערכית ביחס למעמדם של זוגות חד-מיניים או ביחס למעמדם של ידועים בציבור הטרוסקסואלים. יש לבחון את הנסיבות הספציפיות של הקטין האינדיבידואלי. עצם היות ההורה הביולוגי והמבקש לאמץ, בקשר זוגי חד-מיני או בקשר הטרוסקסואלי אינו אלא אחת מהנסיבות במכלול הכולל. לעניין טובת המאומץ דינו של מאמץ יחיד-הטרוסקסואלי כדין מאמץ יחיד-הומוסקסואלי; ודין קשר זוגי חד-מיני כדין קשר זוגי הטרוסקסואלי. " (הדגשה שלי)
תמ"ש (ת"א) 6960/03 (לא פורסם, החלטה מיום 21.11.04)– אישור הסכם עפ"י סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה לבני זוג מאותו מין – המבקשים, בני זוג מאותו מין, חיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף מזה כ-19 שנים, כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר, ערכו הסכם הכולל: הסדרי רכוש בעת החיים המשותפים ולעת פרידה או מוות, וגידול שני תאומים אשר נולדו לאחר מהם מאישה אחרת, והם שותפים מלאים לגידולם וסיפוק צרכיהם. כב' השופט גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי אין כל מניעה לאשר את ההסכם עפ"י סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
