"פקעת נישואין" ומשמעותו לפני התיקון לח' יחסי ממון
משמעות הביטוי "פקיעת נישואין" נדונה בפס"ד יעקובי שם נתגלעה מחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון[ראה ע"א 2084/91 יעקובי נ' יעקובי פד"י מ"ט (3) 529 ].
השופטים שמגר ודורנר סברו כי לאור לשונו המפורשת של החוק הזכות לאיזון משאבים אינה מתגבשת לפני מועד מתן פסק הגירושין. אולם, לטענתם ניתן לפתור את הקושי שבדחיית ביצוע איזון המשאבים באמצעות הלכת השיתוף אשר לשיטתם חלה כל עוד לא הופקעו הנישואין עקב גירושין.
השופט מצא סבר כי לא ניתן להחיל את הסדר איזון המשאבים לפני מתן פסק הגירושין ואת הקושי הנובע מכך יש להותיר זאת לתיקון המחוקק.
לעומתם, השופט טל גרס כי הזכות לאיזון משאבים מתגבשת לא רק לאחר מתן פסק דין לגירושין אלא כל אימת שעל פי הדין האישי החל על בני הזוג, עליהם להתגרש.
השופטת טובה שטרסברג כהן פירשה את המונח "פקיעת נישואין" כסיום הנישואין דה פקטו, היינו סיום הקשר הכלכלי בין הצדדים אף אם טרם ניתן פסק דין לגירושין.
שופטי הרוב (שמגר, דורנר ומצא) סברו כי "פקיעת נישואין" הינו מועד קבלת פסק הדין לגירושין.
בתמ"ש (כ"ס) 12880/05 מיום 30/10/06 נדרש בית המשפט לברר האם רשאי בית המשפט ליתן סעד הצהרתי באשר לרכושם של הצדדים להבדיל מאיזון הרכוש בפועל עוד בטרם פקיעת הנישואין.
בעניין זה נפלה מחלוקת בין הערכאות השונות-
יש הסבורים כי אין ליתן פסק דין הצהרתי באשר לזכויות בני הזוג במכלול נכסיהם לפני פקיעת הנישואין. לכל היותר ייעתר בית המשפט לבקשה לשמירת זכויות עפ"י סעיף 11 לחוק על מנת שלא תיפגענה זכויות עתידיות כלשהן של בן הזוג עד הגיע מועד פקיעת הנישואין.
[ראה לעניין זה: ר"ע 421/85 חדד נ' חדד (לא פורסם), בש"א (ירושלים) 55615/04 ג.ש. נ' א.ש. תק-של 2005(3) 8830 ]
מנגד, יש הטוענים כי יש להיעתר לתביעות שעניינן סעד הצהרתי המוגשות אף קודם לפקיעת הנישואין, וזאת מתוך רצון להגן על זכויות בן הזוג. (תמ"ש 68461/97 פלונית נ' אלמוני תק-מש 2004(4)136 תמ"ש (ת"א) 7188/99 ס' ר' נ' ס' ח' פורסם באתר תקדין]
ביום 5/6/06 בע"מ 492/06 פלוני נ' אלמונית ניתן פסק דינה של כבוד השופטת ארבל ובו אימצה את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה תביעה למתן פס"ד הצהרתי קודם לפקיעת הנישואין וכך פסקה:
"אכן, סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע את הזכות לאיזון משאבים עם פקיעת הנישואין , וזוהי ההלכה הפסוקה. משלא התגרשו בני הזוג, הרי שתביעתו של המבקש להצהיר על זכויותיו הרכושיות שאינן ברות איזון, מוקדמת היא, חרף העובדה שבני הזוג פרודים בפועל מזה זמן רב [ראו: ע"א 2/77 אזוגי נ' אזוגי פ"ד ל"ג(3) 1] לפיכך צדק בית המשפט המחוזי כשהורה למחוק את הסעיפים הרלבנטיים מכתב תביעתו של המבקש".
כבוד השופט ויצמן בפסק דינו סבור, כי משמעות פסק דינה של השופטת ארבל איננה כי לעולם לא יינתן סעד הצהרתי בעניין רכושי לפני פקיעת הנישואין, אלא שהדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
בתמ"ש (כ"ס) 27062/04 ש.י.נ' ש.א. תק- של 2006(2) 1736 הציע כבוד השופט ויצמן דרך על פיה בית המשפט יבחר לו דרכו.
…" אם וככל שיש סתירה בין הגישות, דומני כי יש ליישבה באופן שבית המשפט יטה ליתן סעד הצהרתי אף קודם למועד פקיעת הנישואין כאשר קיים חשש שהצד שכנגד יבריח או יפגע בזכויות בעל הדין. סעד הצהרתי שכזה מתיישב עם הסמכויות הניתנות לבית המשפט מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון לנקוט באמצעים שונים לצורך שמירת זכויותיו של בן הזוג וסעד הצהרתי בכללם של אמצעים אלו, כמו כן, יטה בית המשפט ליתן הסעד המבוקש כאשר שוכנע שחיי הנישואין הגיעו לקיצם ורק ענייני הממון וכיוצ"ב מעכבים מתן הגט".
כבוד השופט מציין כי שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בשאלת מתן הסעד ההצהרתי הינו רחב ביותר.
