מזונות – שיפוי וערבות

בהסכמי גירושין מקובל לעיתים להוסיף סעיף הדן בשיפוי וערבות בנושא מזונות הילדים. שיפוי וערבות הם ביטחונות שדורש בד"כ האב, בכדי להבטיח שסכום המזונות עליו סיכם עם האישה לא יגדל בעתיד עם הגשת תביעה על ידה בשם הילדים או על ידי הילדים עצמם. בשיפוי הכוונה לכך שבמידה וסכום המזונות יוגדל – תשפה האם את האב בהפרש שבין הסכום המוגדל לסכום המזונות המקורי. בערבות הכוונה להתחייבות של ערבים מטעם האם, אשר יתחייבו לשלם לאב את ההפרש בין סכום המזונות המוגדל לסכום המזונות המקורי.

בתי המשפט לענייני משפחה אינם מאשרים סעיפי שיפוי וערבות בהסכמי גירושין, וזאת מטעמי "טובת הילד", שכן לעיתים, מוכנה האם לבצע פשרות רבות בכדי לקבל את הגט המיוחל מהבעל, ולו על חשבון הילדים. מכיוון שבית המשפט דואג לאינטרסים של הילדים, שאינם משמיעים את קולם, היות ואינם צד להסכם הגירושין, יבוטלו או יימחקו סעיפי שיפוי וערבות המופיעים בהסכם. זכותו של הילד למזונות הינה זכות עצמאית, העומדת בפני עצמה, וללא כל קשר לנוסח הסכם הגירושין בין ההורים, נותרת לילד האפשרות למימוש זכויותיו על פי חוק. בעבר נהגו בתי המשפט לפסול סעיפי שיפוי וערבות מכוח סעיף 30 לחוק החוזים – כסעיפים הנוגדים את "תקנת הציבור".