מזונות מן העיזבון
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בפני כב' הש' ורדה פלאוט
נסיבות המקרה:
תביעה למזונות שני קטינים מאביהם המנוח. האם והמנוח התגרשו, ע"פ הסכם הגירושין קיבלו הילדים מזונות בגובה 4,000 ₪ לחודש וכן הוצאות נוספות. הנתבעים, ילדיו הבגירים של המנוח מנישואים קודמים. עפ"י צו ירושה יורשיו של המנוח הם ארבעת ילדיו.
בית המשפט פסק:
דין התביעה להידחות. על תובע מזונות מהעיזבון, מוטל הנטל להוכיח כי אין בידו לספק את צרכיו ההכרחיים.
הזכות למזונות קבועה בסעיף 56 לחוק הירושה. על הותבע מזונות מן העיזבון מוטל הנטל להוכיח כי אין8 בידו לספק את צרכיו ההכרחיים (ע"א פלוני נ' עיזבון לויט)בקביעת הנזקקות יתחשב בית המשפט בכמה פרמטרים המנויים בסעיף 59 לחוק הירושה לרבות, שווי העיזבון, במה שהזכאי למזונות יקבל מהעיזבון ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות, ברכושו הזכאי למזונות וכיוצ"ב, רשימת הפרמטרים אינה רשימה סגורה.
בחינת הפרמטרים במקרה דנן מעלה כי יש בידי התובעים כדי סיפוק צרכיהם ההכרחיים וכי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח את נזקקותם במובן של ס' 45 לחוק הירושה לפיכך אין מקום לפסוק לתובעים מזונות מהעיזבון.
מזונות מן העיזבון ייפסקו רק אם וכאשר יוכח כי אין בידי המבקש כדי לספק את צרכיו ההכרחיים בלבד, ולא מעבר לכך. הפסיקה פרשה את מבחן הנזקקות באופן מצומצם שהרי בניגוד לתביעת מזונות מהחיים, תביעת מזונות מן העיזבון מהווה "מעין חקיקה סוציאלית" שעילתה חוק הירושה וקבלתה מהווה חריג לכלל על פיו רצון המצווה הוא המכריע.
במידה והתובע עמד בנטל ההוכחה יקבע בית המשפט את שיעור המזונות בהתאם לקריטריונים המנויים בסעיף 59 לחוק הירושה.
הוסיף בית המשפט ואמר כי העובדה שאם התובעים השתמשה באופן לא מושכל בכספם של התובעים וגרעה מחלקם של התובעים למזונות אינו מצדיק גריעת חלקם של הנתבעים מהעיזבון, מה גם שאף לאחר השימוש השגוי בכספם של התובעים עדיין נשאר להם כסף לספק את צרכיהם ההכרחיים.
