מגיל 15 ועד 18 או סיום ביה"ס
חובת המזונות כלפי קטינים בגילאים אלו מקורה בדיני הצדקה במשפט העברי כלומר, חובת המזונות נלמדת מדיני הצדקה הכללים במשפט העברי, כאשר על פי הכללים שבדיני הצדקה – קודמת חובתו של הורה למזונות ילדיו,לפני חובתו למזונות אנשים אחרים. לעובדה שמדובר בחיוב מזונות מכוח דיני צדקה יש מספר משמעיות גם פרקטיות ולא רק תאורתיות.
ראשית יאמר כי המשפט העברי קבע שלושה כללים ,אשר מגבשים את חובת המזונות מכוח דיני צדקה: חובת הצדקה מוטלת על "אמיד", חובת הצדקה היא כלפי "נצרך", היקף חובת הצדקה – " כדי מחסורו של הנצרך".
בשונה מחובת המזונות מן הדין עד גיל 15 – המוטלת על האב בלבד, בחובה מדין צדקה –האם שווה לאב וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה, ובקיומם של שאר המבחנים הנזכרים לעיל לגבי חיוב בצדקה. אולם יודגש, כי חיובה של האם במזונות ילדיה, בין אם נישאה שוב ובין אם לאו, אינה חובה אבסולוטית כמו חובת האב עד גיל 6, שכן על פי כללי הקדימה שבדיני הצדקה, על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה. רק כאשר ידה של האם משגת מעבר לפרנסת עצמה – ניתן לחייבה כדי מחסורם של הילדים, בתנאי שאין לילדים להתפרנס משל עצמם.
ועוד הערה בהקשר זה של מזונות קטינים מדין צדקה. קביעת המזונות תעשה ע"י בדיקת צורכי הקטין ובחינת הכנסות האב והאם – זה לצד זה, כדי להסיק, מהי חלוקה סבירה שיש בה כדי להבטיח צורכיהם של הקטינים ולהשאיר גם בידי ההורים אמצעים כספיים, לצורך כיסוי צורכיהם הם. (בעניין זה ראה ע"א 4523/90 קהאן נ ' קהאן, פ"ד מה (5) 529, 530 וע"א 756/77 חטב נ' חטב,פ"ד לב (2) 470, 477).
ראשית יאמר כי המשפט העברי קבע שלושה כללים ,אשר מגבשים את חובת המזונות מכוח דיני צדקה: חובת הצדקה מוטלת על "אמיד", חובת הצדקה היא כלפי "נצרך", היקף חובת הצדקה – " כדי מחסורו של הנצרך".
בשונה מחובת המזונות מן הדין עד גיל 15 – המוטלת על האב בלבד, בחובה מדין צדקה –האם שווה לאב וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה, ובקיומם של שאר המבחנים הנזכרים לעיל לגבי חיוב בצדקה. אולם יודגש, כי חיובה של האם במזונות ילדיה, בין אם נישאה שוב ובין אם לאו, אינה חובה אבסולוטית כמו חובת האב עד גיל 6, שכן על פי כללי הקדימה שבדיני הצדקה, על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה. רק כאשר ידה של האם משגת מעבר לפרנסת עצמה – ניתן לחייבה כדי מחסורם של הילדים, בתנאי שאין לילדים להתפרנס משל עצמם.
ועוד הערה בהקשר זה של מזונות קטינים מדין צדקה. קביעת המזונות תעשה ע"י בדיקת צורכי הקטין ובחינת הכנסות האב והאם – זה לצד זה, כדי להסיק, מהי חלוקה סבירה שיש בה כדי להבטיח צורכיהם של הקטינים ולהשאיר גם בידי ההורים אמצעים כספיים, לצורך כיסוי צורכיהם הם. (בעניין זה ראה ע"א 4523/90 קהאן נ ' קהאן, פ"ד מה (5) 529, 530 וע"א 756/77 חטב נ' חטב,פ"ד לב (2) 470, 477).
