מזונות ילדים במקרה של אב מוסלמי
בתמ"ש 1320/01 מיום 18/10/06 הגישה האישה תביעה למזונות אישה וקטינים כנגד בעלה ואילו הבעל הגיש כנגד האישה תביעת מזונות להשתתפות במזונותיהם של אותם הקטינים.
כבוד השופטת גליק קיבלה את תביעת האישה למזונות ילדיה הקטינים ואילו את תביעתו של הבעל להשתתפות האישה במזונות דחתה.
בפסק הדין דובר על בני זוג שהאישה היא נוצרית והנתבע הינו אזרח ישראלי מוסלמי, אשר נישאו בטקס מוסלמי.
באשר למזונות האישה- בפסק הדין שלעיל, האישה ויתרה עליהם, ולכן לא נתקיים בעניין כלל דיון. זאת ועוד, שהצדדים אינם גרים יחדיו והאישה לא חזרה לחיות עם הבעל בשלום בית "אלאחתבאס", אין כלל חיוב במזונות.
לפי הדין השרעי, אישה זכאית למזונותיה בהתקיים התנאים הבאים: נישואין תקפים, האישה מקיימת את חובת "אלאחתבאס"- חובת האישה להקדיש עצמה לבעלה, כאשר קיומה של חובה זו מתאפשר אך ורק במגוריה עימו. חריג לכך מאפשר פסיקת מזונות לאישה מוסלמית שאינה מתגוררת עם בעלה, אם היא מוכיחה כי המניעה לקיום חובתה הוא בעטיו של הבעל ומטעמים מוצדקים.
מזונות הקטינים- סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959, קובע כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו. בפסק הדין – דובר על מוסלמים והדין הוא הדין השרעי שעל פיו יש לאב חובת מזונות כלפי הקטין.
החובה האבסולוטית של אב מוסלמי כלפי בנו מתייחסת ללבושו, מזונו, שיכונו ובריאותו, ואף השכלתו. ואולם הדין השרעי מתייחס באשר לקביעת שיעור המזונות גם לפוטנציאל ההשתכרות של האב. בפסק הדין היתה לאב הכנסה גבוהה בהרבה מן הנטען על ידו, אולם צורכי הקטינים לא הוכחו. שם בית המשפט העריך את סכום מזונותיהם וקבע כי סכום מזונותיהם יהא בסך של 1,150 ₪ לחודש בצירוף החלק היחסי במדור לכל קטין.
תביעת המזונות של האב מן האם נדחתה, לאחר שנקבע כי חלה חובת מזונות אבסולוטית על האב במזונות ילדיו, עפ"י הדין השרעי.
האב לא יתחלק עם אף אחד בתשלום דמי המזונות לילדו, כל עוד הוא אינו אביון החסר כל באורח זמני, חסר יכולת להשתכר למחייתו, הלך לעולמו או נסתמו מעיינות השתכרותו. האם תחויב במזונות רק במידה והאב אינו מסוגל לפרנס את ילדיו.
