מהי חטיפת ילד

העברת ילד ממדינה שבה הוא מתגורר באופן רגיל למדינה אחרת, על ידי הורה אחד, בלא שניתנה לכך הסכמה של ההורה האחר או בלא שניתן צו שיפוטי המאפשר זאת.
על מנת להיכנס לגדר ההגדרה אין חשיבות לשאלה האם ההורים נשואים, גרושים, פרודים או שמעולם לא נישאו. כמו כן אין חשיבות לשאלה האם החטיפה נעשתה על ידי הורה אשר החזיק בילד כדין אם לאו. כמו כן אין חשיבות לשאלה האם ההורים הסכימו על החזקת הקטין ואם ניתן צו שיפוטי לעניין החזקתו.
למעשה, שינוי מקום מגורי הקטין חייב להיעשות בהסכמה או באישור בית המשפט, שאם לא כן הרי שמדובר בחטיפה.

יחד עם זאת חשוב לציין מספר הערות חשובות בקשר שבין חטיפה וסמכיות בימ"ש בישראל:

עפ"י סעיף 76 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , קיימת לבית המשפט בישראל סמכות לדון בעניניו של קטין כל אימת שהצורך לדון בכך התעורר בישראל.

שנית, בית המשפט לעניני משפחה מוסמך עפ"י סעיף 1(3) לחוק בית המשפט לעניני משפחה,תשנ"ב -1995 ליתן צו להחזרת קטין – סמכות, שיש לראותה כסמכות מקבילה לסמכות בג"צ שדן בענין בעבר , למתן צו מעין "הביאס קורפוס"

ושלשית , חוק האמנת האג (החזרת ילדים חטופים) אינו עוקר את סמכות בית המשפט ליתן צווים להחזרת קטין כאשר נחטף מישראל לחו"ל לענין זה ראה פס"ד בענין בג"צ 5891/91 קוארט נ קוארט (לא פורסם)