ירושה על פי צוואה
אם הכין המנוח צוואה בטרם נפטר – ניתן להגיש את צוואתו לרשם לענייני ירושה, בצירוף בקשה לקיום צוואתו ויתכן כי בהעדר התנגדות לבקשה זו, ובאם הומצאו כל המסמכים המתבקשים, יינתן צו לקיום צוואתו עפ"י הוראות המנוח.
אם הכין המנוח צוואה בטרם נפטר – ניתן להגיש את צוואתו לרשם לענייני ירושה, בצירוף בקשה לקיום צוואתו ויתכן כי בהעדר התנגדות לבקשה זו, ובאם הומצאו כל המסמכים המתבקשים, יינתן צו לקיום צוואתו עפ"י הוראות המנוח.
החוק מחייב כי הצוואה תעשה באחת מארבע צורות בלבד:
• צוואה בכתב יד – שנכתבה כולה בכתב ידו של המנוח, והנושאת תאריך בכתב ידו של המנוח והכוללת חתימתו.
• צוואה בעדים – צוואה בכתב, הנושאת תאריך, שנחתמה ע"י המנוח בפני שני עדים, שחתמו אף הם על הצוואה והצהירו שהמנוח חתם על הצוואה בפניהם.
• צוואה בפני רשות – צוואה בעל פה/בכתב שנעשתה ע"י המנוח בדיון בפני ביהמ"ש / הרשם לענייני ירושה / ביה"ד הרבני.
• צוואה בעל פה – צוואה זו מכוונת למנוח שבטרם פטירתו ראה את עצמו על סף מוות, או שגסס, על ערש דווי, ועל כן מכונה "צוואת שכיב מרע". מדובר בצוואה בעל פה אשר ניתנה במעמד שני עדים.
על צוואה לעמוד בתנאי החוק, שאם לא כן היא עלולה להוות מסמך בלתי תקף. תנאי נוסף הינו כי המצווה צריך להיות כשיר, שאינו פסול דין והינו בן למעלה מגיל 18. בסיטואציה שבה לאדם יותר מצוואה אחת, הצוואה האחרונה והכשירה של המצווה היא המחייבת.
• צוואה בכתב יד – שנכתבה כולה בכתב ידו של המנוח, והנושאת תאריך בכתב ידו של המנוח והכוללת חתימתו.
• צוואה בעדים – צוואה בכתב, הנושאת תאריך, שנחתמה ע"י המנוח בפני שני עדים, שחתמו אף הם על הצוואה והצהירו שהמנוח חתם על הצוואה בפניהם.
• צוואה בפני רשות – צוואה בעל פה/בכתב שנעשתה ע"י המנוח בדיון בפני ביהמ"ש / הרשם לענייני ירושה / ביה"ד הרבני.
• צוואה בעל פה – צוואה זו מכוונת למנוח שבטרם פטירתו ראה את עצמו על סף מוות, או שגסס, על ערש דווי, ועל כן מכונה "צוואת שכיב מרע". מדובר בצוואה בעל פה אשר ניתנה במעמד שני עדים.
על צוואה לעמוד בתנאי החוק, שאם לא כן היא עלולה להוות מסמך בלתי תקף. תנאי נוסף הינו כי המצווה צריך להיות כשיר, שאינו פסול דין והינו בן למעלה מגיל 18. בסיטואציה שבה לאדם יותר מצוואה אחת, הצוואה האחרונה והכשירה של המצווה היא המחייבת.
"על מרכיביה הצורניים של צוואה בעל פה ראה בספרו של כב' השופט שאול שוחט, פגמים בצוואות, המכון למחקרי משפט וכלכלה, מהדורה שניה, התשס"א-2001, עמ' 139-167.
בפסיקה פורטו שבע דרישות המופיעות בסעיף 23 לחוק הירושה, העוסק בצוואה בעל פה:
א. שיהיה המצווה "שכיב מרע".
ב. שהציווי יהיה בפני שני עדים.
ג. על העדים לשמוע את לשונו של המצווה.
ד. דברי המצווה והנסיבות לעשיית הצוואה יירשמו בזיכרון-דברים.
ה. זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים.
ו. זיכרון הדברים יופקד אצל הרשם לענייני ירושה.
ז. רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
ראה ע"א 88/88 אווה יעקובוביץ נ' היהמ"ש, פורסם במאגר נבו.
על כל אלה יש להוסיף את הדרישה, שאינה כלולה במפורש בסעיף זה אך אין חולק על דבר חשיבותה, "שלשם קיום צוואה יש צורך להראות שהיתה 'גמירת דעת'", ע"א 717/71 נביה ניקולא נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כז(1), 682, בעמ' 687.( תע' י"ם 42901/04 שופט אלבז פס"ד מיום 25.1.06 )
בחודש יולי 2005 תוקן חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 באופן שהוסף סעיף סע' 8 א' הדן בנושא צוואות הדדיות.
בתיקון לחוק נקבע כי בני זוג רשאים לעשות צוואות , תוך הסתמכות אחד על האחר, כ"א מהם יכול להיות הנהנה וניתן לעשות זאת במסמך אחד.
בחוק נקבעה גם הדרך של ביטול הצוואה :
בעודם בחיים – המבטל יודיע לבן זוגו בכתב ואז בטלות שתי הצוואות.
לאחר פטירת מי מהם – כל עוד לא חולק העיזבון,בן הזוג הנותר בחיים המבקש לבטל את צוואתויסתלק ממה שהוא אמור לקבל עפ"י הצוואה ההדדית של בן הזוג שנפטר.
אם העיזבון כבר חולק – בן הזוג הנותר בחיים , המבקש לבטל את צוואתו , ישיב את כל מה שירש על פי הצוואה ההדדית ואם לא ניתן להשיב בעין ישיב את מה שירש.
יודגש כי ניתן לקבוע בצוואה עצמה הוראות אחרות . כמו כן , אין בכל הנ"ל כדי לפגוע בתוקפן של צוואות שנעשו עד התיקון הנ"ל.
