חלוקה בחובות משותפים
רע"א 8791/00 מיום 13/12/06 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ ואח' הינו ערעור שבו נסובה השאלה האם הלכת השיתוף בין בני זוג מטילה על בן זוג אחד אחריות כלפי צדדים שלישיים בגין חוב של בן הזוג האחר?
בערעור זה קיבל כבוד הנשיא (בדימ') ברק את הערעור ופסק כי: לפי הלכת השיתוף בזכויות חזקה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת, אף אם הם רשומים ע"ש בן זוג אחד, או נמצאים בחזקתו הבלעדית. חזקה זו, המבוססת על הסכמתם המפורשת או המשתמעת של בני הזוג, ניתנת לסתירה. הנטל הוא העל הטוען לאי התקיימותה.
לצידה של הלכת השיתוף בזכויות, מתקיימת גם הלכת השיתוף בחובות.
באשר לחובות שטרם נפרעו בית המשפט הכיר בקיומה של חזקה בדבר אחריות משותפת בין הצדדים לחובות שנוצרו מהרכוש המשותף, בין מנכסים "אישיים" ובין מנכסים "עסקיים", שנעשו בדרך הרגילה ע"י אחד מבני הזוג בתקופת קיומם של החיים המשותפים.
ישנם מספר חריגים המקהים מעוקצה של הלכת השיתוף בחובות והם: חובות בעלי אופי אישי מובהק, חובות שנוצרו מהוצאות על רכוש נפרד, הוצאות שנעשו תוך כדי הפרת נאמנות.
בהלכת השיתוף מבוססת על הסכם בין בני זוג, בין אם מפורש הוא ובין אם משתמע. לפי הסכם זה בני הזוג שותפים שווים בנכסי המשפחה.
הנשיא ברק סקר לאורך פסק הדין את הקונסטרוקציות המשפטיות השונות כיצד פועל הסכם שכזה בעולם המשפט הפרטי (ישנן 3 גישות).
הנשיא טוען כי הגישה הראויה היא גישת הביניים- נקודת המוצא כי מתקיימת חזקת שיתוף בין בני הזוג- ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף.
לאחר שתנאי זה מתמלא יש להבחין בין נכסים משפחתיים מובהקים אשר במרכזם דירת המגורים המשותפת, לשאר הנכסים.
לגבי נכסים משפחתיים מובהקים מתגבש השיתוף בהתמלא התנאים בדבר ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף.
לגבי שאר הנכסים מתגבש השיתוף "במועד קריטי" בחיי הנישואין.
מיטלטלין וזכויות- עם גיבוש השיתוף, מחצית הזכות עוברת לידי בן הזוג השני. במיטלטלין ההעברה נעשית מכוחו של חוק המכר. שני בני הזוג הם שותפים שווים בזכויות במיטלטלין. לעניין זכויות, ההעברה היא בדרך של המחאת זכות. שני בני הזוג זכאים כלפי החייב.
חובות- עם גיבוש השיתוף ובהינתן הסכמת הנושה , מחצית החוב עוברת לבן הזוג השני. השיתוף בחובות מקיים יריבות ישירה בין בני הזוג לבין הנושה. בהעדר הסכמת הנושה, המחאת החבות אינה תקיפה כלפיו ולנושה זכות נגד בן הזוג שהתחייב כלפיו ישירות. אין הוא רשאי לתבוע את בן הזוג האחר. עם זאת במערכת היחסים הפנימית בין בני הזוג, נוצרת התחייבות של בן הזוג כלפי בן הזוג האחר ליטול על עצמו מחצית מן החובות.
נכסי מקרקעין- ממועד התגבשות השיתוף בנכס המקרקעין , זכותו של בן הזוג שאינו רשום במרשם היא זכות קניין שביושר (פרשת בנק אוצר החייל) . זכות זו פועלת כלפי כל אדם, למעט מי שרוכש זכות במקרקעין בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום (סעיף 10 לחוק המקרקעין) או מי שהינו בעל זכות נוגדת שפעל בתום לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו תם לב (סעיף 9 לחוק המקרקעין). זכויות בן הזוג שאינו רשום מוגנות הן מול בעל התחייבות מאוחרת בזמן והן מול נושה כספי של בן הזוג הרשום. נושיו של בן הזוג הרשום אינם יכולים לעקל את מחצית הנכס בה יש לבן הזוג השני קניין שביושר.
בפסק הדין בני הזוג לא הגיעו ל"מועד הקריטי" בו מתגבש שיתוף בכלל הזכויות והחובות שתחת הלכת השיתוף, והם מצויים בשלב בו התגבש שיתוף בנכסים בעלי אופי משפחתי מובהק, ובחובות שיש להם זיקה לנכסים אלה. בחוב כלפי המשיבים בערעור התחייב הבעל במסגרת עסקיו. אין לו זיקה לנכסים משפחתיים מובהקים של בני הזוג. המערכת העסקית תזכה את המערערת בזכויות ותחייב אותה בחיובים רק בהתגבש השיתוף הכללי בין בני הזוג, ב"מועד הקריטי" בחיי הנישואין. בטרם הגיע מועד זה , הזכויות מכוח היחסים בין המשיבים לבעל אינן זכויות משותפות לבעל ולאישה המערערת והחוב הוא של הבעל לבדו.
באשר לדירת המגורים- הינה נכס משפחתי מובהק והשיתוף בה התגבש עם התמלא התנאים של ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף. זכותה במחיצת מדירת המגורים היא זכות שביושר. נושיו של הבעל , בעל זכות קניין שבדין, אינם זכאים לגבות את נשייתם בתוך מחצית הדירה בה למערערת קניין שביושר.
