חיוב סבא וסבתא במזונות נכדיהם
דוגמא לפס"ד מענין המיישם את הדין הנוהג הוא פס"ד של כב' השופטת שיפרה גליק מבית המשפט למשפחה בחדרה מיום 6.9.2005
: בפס"ד נשוא תמ"ש (חדרה ) 3950/02
סיפור הרקע עצוב, הורים לילד קטין התגרשו, ככל הנראה ברקע המשבר שהוביל לגירושין – מחלת הנפש של האם. האם מתגוררת בית הוריה בפתח תקוה, ואילו הקטין גדל בבית סבתו בחדרה, כאשר אביו מסייע לה בשעות אחר הצהריים עד לכתו של הקטין לישון.
4. לטענת אבי הקטין הוא מתקיים מקיצבת המוסד לביטוח לאומי בסך 2,600 ש"ח לחודש עקב העובדה שהינו חולה אפילפסיה, הוא מקבל בנוסף קיצבת ילדים בסך 150 ש"ח לחודש, והוא אינו מסוגל לצאת ולעבוד.
5. לטענת אבי הקטין בעת הגשת התביעה, עבדה הסבתא במחלקת אחזקה בתע"ש, והשתכרה סכום של כ- 5,000 ש"ח לחודש בעוד סבו של הקטין הוא בעל דוכן בשוק ב ובו הוא מוכר מוצרי חשמל אלקטרוניקה וציוד חשמלי, ובנוסף הוא מקבל פנסיה מהמוסד לביטוח לאומי.
6. בנסיבות אלה איפוא תבע אבי הקטין מזונותיו של הקטין מן הסב והסבתא בסך 2,850 ש"ח לחודש.
7. הסב (בן 74) והסבתא (בת 64) הגישו הגנתם שלא באמצעות עו"ד אלא ע"י בתם, (אחות אימו של הקטין), לטענתם אבי הקטין ידע קודם נישואיו לאם הקטין כי היא חולת נפש, ובדיעבד הוצע לו למסור הקטין לאימוץ אך הוא סרב.
8. הם מוסיפים וטוענים כי "על אף רצונם לעזור לקטין אי יכולתם לעשות כן בשל מצבם הכלכלי".
9. בניגוד לטענות אבי הקטין, טוענת הסבתא כי הכנסותיה כעובדת נקיון בחדר האוכל של התעשיה האוירית היו עד לאחרונה בסך חודשי ממוצע של 1,750 ₪, ואילו הנתבע 2 משתכר מקיצבת זיקנה סך של 1,270 ש"ח לחודש לפני ניכוי מס, לאחרונה הוסיפו וטענו, אין לנתבעת כל הכנסות עקב העובדה שמעסיקה פשט את הרגל.
10. גם הדוכן הנטען בשוק, טוען הסב, אינה מכניסה לו כל רווח, והיא לשם העברת זמן ותעסוקה בלבד.
11. לנתבעים הוצאות מחיה, ולטענתם הוצאותיהם הבסיסיות והוצאותיהם החודשיות לטענתם עומדת על סך של 2,450 ₪. (אם כי, לא טענו שבתם, אם הקטין סמוכה על שולחנם)
12. כתב ההגנה לא נתמך בתצהיר ערוך כדין, אך קיבלתי אותו לאור עדותם של הנתבעים בפני.
13. את תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים הגישה בתם (דודתו של הקטין) אשר הבהירה בתצהירה כי הוריה אינם יודעים לקרוא או לכתוב בשפה העברית, לאביה אין כל יכולת הבנה בשפה, ולמרבה הצער אף איבד את יכולת השמיעה.
14. לאחר הגשת כתב הגנה, יוצגו הנתבעים ע"י לשכת הסיוע המשפטי, וכך גם יוצג אבי הקטין.
דיון
הכנסות הצדדים
15. בתצהיר העדות הראשית של הנתבעים הובהרו העובדות כדלקמן:
15.1 הנתבעת – הסבתא אמנם עבדה בחדר האוכל של ה אולם לא במחלקת האחזקה כנטען אלא במחלקת הנקיון, והיא אינה מועסקת ע"י, אלא ע"י חברה המספקת שירותי הסעדה לחדר אוכל זה. לאחרונה חברת ההסעדה נקלעה לקשיים מונה גם נאמן וניתן לה צו להקפאת הליכים למעשה, מזה כשנה, היא לא קיבלה שכר, ולמעט סך 400 ₪ עבור חודש ספטמבר 2004.
הכנסות הצדדים
15. בתצהיר העדות הראשית של הנתבעים הובהרו העובדות כדלקמן:
15.1 הנתבעת – הסבתא אמנם עבדה בחדר האוכל של ה אולם לא במחלקת האחזקה כנטען אלא במחלקת הנקיון, והיא אינה מועסקת ע"י, אלא ע"י חברה המספקת שירותי הסעדה לחדר אוכל זה. לאחרונה חברת ההסעדה נקלעה לקשיים מונה גם נאמן וניתן לה צו להקפאת הליכים למעשה, מזה כשנה, היא לא קיבלה שכר, ולמעט סך 400 ₪ עבור חודש ספטמבר 2004.
15.2 הנתבע – הכנסתו היא בסך 992 ₪ לחודש בלבד ואין לו כל הכנסה מן הדוכן שם הוא נמצא לצרכי תעסוקה בלבד. (בעדות בתו נטען כי יש מן הדוכן הכנסה של 500 ₪ לחודש).
15.3 הוצאות המחיה של הסבא והסבתא הם בסך 3,360 ₪ לחודש.
16. בחקירה הנגדית הובהר כי ילדי הסב והסבתא תומכים בהורים מידי חודש, כי דירת הסב והסבתא נרכשה בהלוואה פרטית מהדוד, ויש החזרים חודשיים, לא מבוטלים, אם כי הובהר שהחזקים אלה משולמים ע"י ילדיהם, דודיהם של הקטין.
17. מאז שחברת ההסעדה (הקבלן הפרטי) אצלו עבדה הסבתא פשטה את הרגל, הגישה האם בקשה להבטחת הכנסה.
18. אביא להלן קטע מתוך פרוטוקול הדיון, לשאלתי, (עמ' 10 לפרוטוקול) את הסבא האם היא יכולה להשתתף במשהו במזונותיו של הקטין היא ענתה:
"…. ת: האמת אני בקושי חיה. אלוהים בשמים יודע כמה קשה לי. העדה מראה לבית המשפט את כפות ידיה ואומרת במו ידי אני עובדת בנקיון כדי לפרנס את בעלי.
ש: האם את עובדת?
ת: כעת איני עובדת, אם הקבלן יחזור אני אעבוד".
"…. ת: האמת אני בקושי חיה. אלוהים בשמים יודע כמה קשה לי. העדה מראה לבית המשפט את כפות ידיה ואומרת במו ידי אני עובדת בנקיון כדי לפרנס את בעלי.
ש: האם את עובדת?
ת: כעת איני עובדת, אם הקבלן יחזור אני אעבוד".
19. עד כאן עולה מאליה מסקנה פשוטה וברורה: לא הוכחו בפני טענות אבי הקטין בכתב תביעתו, לפיכן כביכול יש בידי הסב והסבתא די כספים כדי לזון את נכדם. למעשה הוכח בפני שאין בידי הנתבעים אפילו כדי לכלכל עצמם.
20. אכן, תבעו החלכאים את הנדכאים, ובתווך ביניהם ניצב הקטין, וספק אם יש בידי כדי להושיעו.
המתווה המשפטי
21. המסגרת הנורמטיבית של חובת המזונות של הסבים כלפי נכדיהם מצווה בסעיף 4 (3) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"). ואולם חובה זו איננה "אוטומטית" אלא תלויה בהתקיים שלושה תנאים מצטברים המנויים בסעיף 5 לחוק, אותו אביא כלשונו:
"5. אין אדם חייב לספק לבן משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:
(1) יש בידו לעשות כן, לאחר סיפוק הצרכים שלו עצמו של בן זוגו ושל הילדים הקטינים של בן זוגו.
(2) אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אח
ר.
(3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".
21. המסגרת הנורמטיבית של חובת המזונות של הסבים כלפי נכדיהם מצווה בסעיף 4 (3) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"). ואולם חובה זו איננה "אוטומטית" אלא תלויה בהתקיים שלושה תנאים מצטברים המנויים בסעיף 5 לחוק, אותו אביא כלשונו:
"5. אין אדם חייב לספק לבן משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:
(1) יש בידו לעשות כן, לאחר סיפוק הצרכים שלו עצמו של בן זוגו ושל הילדים הקטינים של בן זוגו.
(2) אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אח
ר.
(3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".
22. בין ב"כ הצדדים בסיכומיהם התגלעה מחלוקת באשר לפרשנות שיש לתת לביטוח "ממקור אחר" בסעיף 5 (2) לחוק המזונות: ב"כ אבי הקטין טוען כי כדי שסב הקטין מצד אימו יובאו בחשבון, היה מקום להגיש נגדם הודעה לצד ג' בעוד ב"כ התבעים טוען כי דווקא פרשות נכונה של הביטוי "ממקור אחר" שבהוראת סעיף משנה 2 לסעיף 5 לחוק, יכולה לכלול את הסב והסבתא האחרים.
23. בשאלה משפטית זו, הצדק – לעניות דעתי – עם ב"כ הנתבעים, וכך אין מקום לחייב את הסב והסבתא האחרים במזונות אך בהחלט ניתן לחלק הנטל ביניהם. וראה בעניין זה: ע"א 426/71 בוים נ' בוים, פד"י כ"ו 52, 58; ע"א 689/77 אלה קופילוביץ' נ' אילה לאה איל, פד"י ל"ב (2) 12, 16; ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין פד"י כ"ו (1) 701.
24. אוסיף עוד כדי לסבר את האוזן בויכוח שהתגלע כאמור לעיל בציטטה מתוך הלכת מרחב נ' שרלין:
"… כאשר יש מספר אנשים החייבים במזונות, הם מעניינו של בית המשפט הדין במזונות לחלק ביניהם את הנטל, והוא כל עוד לא הגיעו הללו לידי הסכם בינם לבין עצמם (ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין), לא כל החייבים במזונות לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק הם צדדים להתדיינות זו, אך עם זאת אנקוט, כמבואר דרך של קביעת היקף החובה של המשיבה תוך ידיעה על קיומם של חייבים נוספים".
המסקנה: על בית המשפט להתחשב במכלול המקורות היכולים להחשב כ"חייבים", בטרם יטיל על חייב אחד את צרכי הקטין.
"… כאשר יש מספר אנשים החייבים במזונות, הם מעניינו של בית המשפט הדין במזונות לחלק ביניהם את הנטל, והוא כל עוד לא הגיעו הללו לידי הסכם בינם לבין עצמם (ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין), לא כל החייבים במזונות לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק הם צדדים להתדיינות זו, אך עם זאת אנקוט, כמבואר דרך של קביעת היקף החובה של המשיבה תוך ידיעה על קיומם של חייבים נוספים".
המסקנה: על בית המשפט להתחשב במכלול המקורות היכולים להחשב כ"חייבים", בטרם יטיל על חייב אחד את צרכי הקטין.
מן הכלל אל הפרט
25. יכולה אני להניח כי המזונות הדרושים לקטין בנסיבות הקיימות הם המזונות המינימליים. כמתחייב מן הפסיקה סכום זה הוא בסך של 1,150 ₪ לחודש.
ראה: (ת"א) בר"ע 1895/02 ב"י נ' ב"י, מפי כבוד השופטת שטופמן.
25. יכולה אני להניח כי המזונות הדרושים לקטין בנסיבות הקיימות הם המזונות המינימליים. כמתחייב מן הפסיקה סכום זה הוא בסך של 1,150 ₪ לחודש.
ראה: (ת"א) בר"ע 1895/02 ב"י נ' ב"י, מפי כבוד השופטת שטופמן.
26. אני קובעת כי לאור הכנסת האב הגדולה מהכנסות הנתבעים ישא הוא ב- 60% מהוצאות הקטין ובהוצאות החינוך במלואן. הצהרת אבי הקטין בסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית הכנסתו החודשים לרבות קצבת ילדים היא בסך 2,077 ₪.
27. אבי התובע ציין בפירוט צרכיו בסעיף 12 לתצהיר עדותו הראשית כי הוצאות המדור מסתכמות בסך 520 ₪ (שכ"ד חשמל גז ארנונה ומים. ואולם גם הוצאה זו נראית לי להיות מופרזת, ראה למשל סעיף הארנונה, הנראה להיות תשלום דו חודשי ולא חודשי. בחקירתו הנגדית ציין שסכום זה הוא עבור שניהם (ראה עדות אבי הקטין בעמ' 15 לפרוטוקול ישיבת 19.7.05) ולפיכך אני מפחיתה הוצאת אלה.
28. חלקו של הקטין בהוצאות המדור הוא 1/3 עפ"י הפסיקה ואני קובעת כי סכום זה יהיה 100 ₪ בחודש.
29. למעשה יכולה הייתי לומר כי לא הוכחו בפני צרכיו של הקטין. באופן מובחן ונפרד מאביו, ואולם כמתחייב מן האמור לעיל והקביעה בדבר המינימום הנדרש לצרכיו של הקטין, אני קובעת, בהסתמך על החומר שבפניי ובהסתמך על האמור לעיל, כי הסכום החודשי הנחוץ לקטין הוא בין 1,250 ₪ לחודש כאשר סכום זה כולל מזונות ומדור.
30. חלוקת הנטל של סכום זה תהיה כדלקמן: אבי הקטין ישא ב- 60% מהוצאות המחיה של הקטין וכן בהוצאות מלאות של חינוכו, ואילו 40% הנותרים יתחלקו כדלקמן – 20% הסבים מכל צד.
הווה אומר בחלוקת הנטל שלעיל, יהווה חלקם של הנתבעים 250 ₪ לחודש (להלן: "דמי המזונות"). בחלוקת הנטל של דמי המזונות הנחוצים לקטין, התחשבתי בפרשנות הראויה לסעיף 5 לחוק המזונות, ולאפשרותו של הקטין לקבל מזונות גם "ממקור אחר" כלומר מן הסבים מצד אבי הקטין.
הווה אומר בחלוקת הנטל שלעיל, יהווה חלקם של הנתבעים 250 ₪ לחודש (להלן: "דמי המזונות"). בחלוקת הנטל של דמי המזונות הנחוצים לקטין, התחשבתי בפרשנות הראויה לסעיף 5 לחוק המזונות, ולאפשרותו של הקטין לקבל מזונות גם "ממקור אחר" כלומר מן הסבים מצד אבי הקטין.
31. בקביעה האמורה לעיל, אני מתחשבת בהוצאות המחיה הנחוצות לנתבעים, ובמשאבים הדרושים להם כדי לספק צרכי עצמם, ובהתחשב במצבם הכלכלי כפי שהוכח בפני, שהוא שונה תכלית השינוי מן הנטען בתביעה.
אוסיף ואומר כי גם אם היתה הסבתא הנתבעת עובדת, לפי הסכום שקיבלה, קודם העובדה שמעסיקה פשט את הרגל, גם אז לא היו נפסקים נגדה סכומים גבוהים מזה.
אוסיף ואומר כי גם אם היתה הסבתא הנתבעת עובדת, לפי הסכום שקיבלה, קודם העובדה שמעסיקה פשט את הרגל, גם אז לא היו נפסקים נגדה סכומים גבוהים מזה.
