חיוב בגט גורר פקיעת מזונות

מזונות אישה – חיוב בגט הגורר ביטול מזונות

בפס"ד של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה תמ"ש 45487/00 מיום 5/12/06 נשאלה השאלה:

איזו השפעה יש לקביעת בית הדין הרבני אשר ניתנה בגדר סמכותו, בדונו בתביעת גירושין- כי האישה חייבת לקבל גט, על זכותה של האישה לקבל מזונות, על פי המשפט העברי, הנדונה בבית המשפט האזרחי ? האם החיוב בגירושין המוטל על האישה גורר אחריו את ביטול זכותה למזונות שנקבעה בבית המשפט, ואם בטלה הזכות, מאימתי היא חדלה?

בפסק הדין בית המשפט לענייני משפחה חייב את הנתבע במזונות התובעת. מספר שבועות לאחר מכן,בית הדין הרבני האזורי פסק כי על הצדדים להתגרש לאלתר וקבע כי האישה חייבת לקבל גט מהבעל. שם נפסק כי האישה מפסידה את מזונותיה. האישה סירבה לכך והחלטת בית הדין הרבני אושרה ע"י בית הדין הרבני הגדול.

התובע ביקש לקבוע כי עם מתן פסק דין סופי של ערכאה מוסמכת המחייב את האישה בגט – אין היא זכאית עוד למזונות.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתו ופסק כי פסיקתו של בית הדין הרבני ניתנה בסמכות. יחד עם זאת הקביעה כי האישה מפסידה את מזונותיה אינה בגדר סמכותו.

גישתו של בית המשפט העליון היא כי פסק דין שניתן ע"י בית הדין הרבני בגדר סמכותו מחייב את בעלי הדין כמעשה בית דין בכל התדיינות אחרת ביניהם בפני בית משפט אזרחי.

[ראה : בד"מ 1/60 וינטר נ' בארי פ"ד ט"ו 1457, ע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, ע"א 159/68 גבאי נ' גבאי ועוד].

כדי שממצא של בית הדין יחייב את בית המשפט נדרש ש:

א. העניין נשוא ההכרעה יועמד במחלוקת בין הצדדים.

ב. הממצא יקבע באופן פוזיטיבי במסגרת דיון שהיה בסמכותו הישירה של בית הדין.

ג. שהממצא יהיה חיוני לתוצאה הסופית של הדיון.

ד. ההכרעה צריכה להיות סופית ומוחלטת ואינה כפופה לטענה של שינוי נסיבות.

בפסק הדין נפסק כי מרגע שאושרה החלטת בית הדין הרבני האזורי , בקביעתו של בית הדין הרבני הגדול ומשהוכח סירובה של האישה לקבל את הגט, חדל החיוב במזונותיה החל מיום הסירוב.