 |
השפעת מתן צו הפטר על חוב מזונות לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וקבע כי לא היה מקום לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח כנגד החייב, בעקבות תשלום המל"ל את סכום המזונות שנפסקו כנגד החייב לטובת ילדיו, וזאת לאור ההפטר שקיבל החייב במסגרת פשיטת רגל.
עובדות: המל"ל פתח תיק הוצאה לפועל מזונות כנגד החייב, וזאת מאחר שהמל"ל שילם ועודנו משלם לגרושתו של החייב, את סכום המזונות שנפסקו כנגד החייב, לטובת ילדיו. על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב – 1972, המל"ל משלם לזוכה על פי פסק דין, סכומים בגין המזונות שנפסקו, והמל"ל רשאי לנקוט בכל ההליכים הנחוצים לשם גביית החוב, ולצורך כך המל"ל עומד "בנעליים של הזוכה", ובמקרה זה ילדיי החייב. אולם במקרה דנן, ראש ההוצל"פ בירושלים הורה על סגירת התיק הנ"ל, מאחר שהחייב, קיבל הפטר במסגרת תיק ההוצל"פ. לטענת המל"ל לא היה מקום לסגור את התיק, כי חוב מזונות לא כלול בהפטר פושט רגל ומכאן הוגש הערעור. מנגד טען החייב כי המל"ל לא הגיש "הוכחת חוב" ולכן מאחר שהחייב קיבל צו הפטר, יש למחוק את החוב שהצטבר עד ליום צו הכינוס.
עיקרי הקביעות בפס"ד: לפי סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, חוב בגין מזונות לא כלול בהפטר פושט רגל. הליך פשיטת הרגל אינו משנה ואינו מפסיק את קיום חוב מזונות, ולהפטר אין נפקות מבחינת יכולת הזוכה למזונות לגבות את החוב כולו. בנסיבות אלו, אין באי הגשת הוכחת חוב ע"י המל"ל (שמקורה בטעות מנהלית), כדי להביא למחיקת החוב שהצטבר עד ליום צו הכינוס. יחד עם זאת הטיפול בחוב מזונות זוכה בחיקוקים שונים לטיפול מיוחד, בהיותו מקור המחיה של הזוכים על פי פסק דין מזונות. עצם היות החוב נובע מפסק דין הופך אותו לבר תביעה, ולא נאמר שצו ההפטר פוטר את פושט הרגל רק מחובות שבהם הוגשה הוכחת חוב.
לסיכום, במקרה דנן: ביהמ"ש קבע כי דין הערעור להתקבל, והורה כי במסגרת תיק ההוצל"פ ניתן לגבות את כל חוב המזונות שהצטבר עד למועד צו הכינוס. ביהמ"ש קבע כי כל תוצאה אחרת היתה בבחינת ניצול תקלה טכנית, והיתה בה כדי לפגוע בציבור הזכאים למזונות על פי פסק דין, ובמקרה דנן גם פגיעה בקופת הציבור, כי חוק המזונות נועד לאפשר למל"ל לגבות את שהוא משלם במקום החייב העיקרי.
אזכור פס"ד: תמ"ש 24380/08 תאריך פס"ד: 18.8.2011 שופט: פיליפ מרכוס
|
תפריט
