השפעה בלתי הוגנת

סעיף 35 לחוק הירושה התשכ"ה- 1965

בפס"ד ד"ר דורון רפואה בתע' 9947/01 שניתן ביום 13/12/06 בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, נדונה התנגדות לקיום צוואת המנוחה.

שם דובר על מנוחה אשר הותירה צוואה בעדים, הצוואה נחתמה בבית החולים כשישה שבועות קודם לפטירתה. המבקש את קיום הצוואה, ד"ר דורון רפואה, היה בן זוגה של המנוחה בשנתיים לפני פטירתה וזכה במנה של 100,000$ .

בית המשפט קיבל את ההתנגדות לצוואה בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה.

סעיף 35 לחוק הירושה קובע:

" הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה

עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה והוראת צוואה המזכה בן

זוגו של אחד מאלה- בטלה".

ביסוד הוראות הסעיף מצויה קיומה של השפעה בלתי הוגנת, וגם אם יוכח כי לא התקיימה אותה השפעה בלתי הוגנת הלכה למעשה, עדיין אם התקיים תנאי מתנאי הסעיף הוראת הצוואה המזכה, בטלה.

תוצאות הוראת סעיף 35, הינן מרחיקות לכת, וגישת הפסיקה היא כי יש לנקוט בפרשנות מצמצמת ודווקנית.

עוד מורה הפסיקה כי אין לראות כזכייה, אלא אם מדובר בטובת הנאה ישירה, במאובחן מנהנה בעקיפין מהוראות הצוואה.

עוד נמצא בפסיקה, כי מי שערך את הצוואה הוא מי שניסח או כתב את המסמך. ולכן לא ניתן יהיה להחיל עליו את הוראות הסעיף, גם אם מונה אותו עו"ד עורך המסמך – הצוואה, ע"י המצווה, כמבצעה.

הביטוי " לקח חלק בעריכתה" של הצוואה – מתמלא תוכן על פי נסיבותיו של כל מקרה, כאשר המבחן הוא מבחן השכל הישר.

לעניין זה קיימות 2 גישות בפסיקה:

הגישה המצמצמת- לא יחשב "כלקח חלק בעריכתה", נהנה אשר הדפיס את מילות ההקדמה לצוואה במאובחן מתוכנה המהותי של הצוואה.

וכן לא ייחשב "כלקח חלק בעריכתה" נהנה אשר הזמין את עורך הדין, עורך הצוואה, מסר לו את הוראות הצוואה של המצווה ושילם לעו"ד את שכר טרחתו.

בגדר הגישה המצמצמת, אף אם הנהנה יזם את רעיון הצוואה- יקום הצורך להוכיח את ההשפעה הבלתי הוגנת על המצווה על מנת שניתן יהא להחיל את המושג " לקח חלק בעריכתה".

הגישה המרחיבה- מי שהדריך את המנוח לגבי המתווה המשפטי- צורני שיש להיזקק לו על מנת שהמנוח יצוק לתוכה את הוראותיו האופרטיביות, יראו אותו כלוקח חלק בעריכתה של הצוואה.

נטילת חלק בעריכת הצוואה היא גם נטילת חלק בהכנה ובתכנון הצוואה.

המבחן להפעלת הוראות סעיף 35 לחוק, אשר לא יביאו לבטלות, הוא מידת מעורבותו של הנהנה, ואופי ההתערבות, והכול על פי נסיבותיו של כל מקרה ועובדותיו.

לכן לעניין פסק הדין שהובא לעיל, ישימה הגישה המרחיבה וכן פסיקתו וקביעתו של כבוד השופט רובנישטיין, שהובאה בע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב תק-על 2004(4) 154, ואשר על פיה, הצטברותם של אירועים ופעולות המעידים במצטבר וביחד על נטילת חלק בעריכת הצוואה יביאו לפסלות, על אף שכל אחד מהם בנפרד ובפני עצמו, לא היה מביא להחלת הוראות סעיף 35 לחוק הירושה- ולבטלות.

בפסק הדין קבעה כבוד השופטת סיוון כי עוה"ד הגה, ערך והיה מעורב בהכנת הצוואה. הוא גם היה הנהנה בכ- 60% מעיזבונה עתיר הנכסים והכספים של המנוחה.

כבוד השופטת קבעה כי אומד דעתה ורצונה של המנוחה כפי שעולה מהראיות והעדויות היה כי ילדיה של המנוחה ירשו את עיזבונה בחלקים שווים ביניהם.

וכי על סמך פס"ד חרמון נ' גולוב שהובא לעיל, ולאור מה שפורט בפסק דינה קבעה כי הוראות סעיף 35 מתקיימות כלפי עוה"ד ומשכך יש לבטל את ההוראות הנוגעות לו ולקיים את שאר הוראות צוואתה של המנוחה.