הפרדה רכושית-כלכלית כגורם משפיע לקביעת מועד הקרע בין בני הזוג
העובדות:
בני הזוג התגרשו בינואר 2004, היה מוסכם עליהם כי מועד איזון המשאבים מוקדם למועד הגירושין. המחלוקת בין הצדדים הייתה לעניין מועד הקרע בין בני הזוג; הנתבעת טענה כי מועד הקרע הוא ינואר 2001, שאז החלו הליכים משפטיים בין בני הזוג לראשונה. ואילו התובע טען כי אכן התחילו ניצנים משפטיים בין בני הזוג אולם אחר מספר חודשים הם חזרו לחיים של שלום בית וזוגיות עד לשנת 2003 – מועד התביעה השניה וזה אכן זה לטענתו מועד הקרע.
בית המשפט קיבל את עמדת האשה כי אכן הקרע היה בינואר 2001, מהטעמים הבאים:
מועד איזון המשאבים קבוע בסעיף 5' לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג, לפיו הזכות לאיזון נוצרת במועד פקיעת הנישואין.
סעיף 8 (4) לחוק יחסי ממון, מאפשר לבית המשפט, כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לקבוע "שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג בזמן פקיעת הנישואין אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע " ואולם הדבר יכול להיעשות רק על פי בקשתו של אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין.
השופט טל בפרשת יעקובי קבע כי:
סעיף 8 (4) לחוק יחסי ממון מאפשר את הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט. במסגרת הפעלת שיקול הדעת מוסמך בית המשפט לקבוע כי איזון הנכסים שווי הנכסים יהיה לפי שווים במועד מוקדם יותר דהיינו, למשל עובר לקרע שחל בין בני הזוג. החוק נתן איפה דעתו למצבים של קרע בין בני הזוג, כך שנכסים שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג לאחר מכן, לא יכנסו לתקופת האיזון.
על פי האמור לעיל, בית המשפט מוסמך להקדים את מועד האיזון למועד בו לדעתו חל הקרע בחיי הנישואין – קרע שבלתי ניתן לאיחוי ובכך הגיעו הנישואין לסיומם דה פקטו.
מהמועד שבו לראשונה הוגשו התביעות על ידי הבעל, כל העיקולים אשר הבעל הטיל נשארו על מכונם גם כאשר על פי טענת הבעל שרר שלום בית.
בני הזוג עד לינואר 2004, ( מוסכם על שני הצדדים כי הקרע חל לפני המועד האמור) גרו ביחד, כך שעצם המגורים המשותפים אינו מהווה כל אינדיקציה לחיים משותפים הסיבה שחיו ביחד היה למען הילדים.
