הסכם ממון בין ידועים בציבור

הסכם ממון בין ידועים בציבור
עד לאחרונה, בית המשפט העליון קבע בע"א 640/82 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ל"ט (1) 673, כי לא ניתן לקבל אישור להסכם ממון בין "ידועים בציבור", שכן הוראות חוק יחסי ממון חלות רק על בני זוג נשואים. יחד עם זאת, ביכולתם לעשות הסכם רגיל אשר אינו דורש את אישור בית המשפט, ודינו יהיה כדין כל חוזה רגיל בין הצדדים.
זוגות רבים ניסו במשך השנים לאשר הסכם לחיים משותפים בבית המשפט. הסכם זה זכה בכותרת כגון: "הסכם לנישואים אזרחיים והתרתם", "הסכם לחיי משפחה" וכו'.
כל זאת בעת שהיו כאלה שהחזיקו בדעה לפיה אין באפשרותו של הסכם כאמור ליצור יחסים של ידועים בציבור שכן, מדובר במצב עובדתי, ועל כן יש לבחון, בכל מקרה ומקרה, שמא מתקיימים כל התנאים להיכנס בגדר ידועים בציבור. הסכם שכזה עשוי לשמש כראיה לכוונת הצדדים, ותו לאו.
ה"פ (ת"א) 821/80 צידון נ' הי"מ, פ"מ תשמ"ב (2) 221 – דוגמא לפסק דין בו דחה בית המשפט המחוזי בקשה להצהרה כי הסכם זה תקף.
אלא שהלכה זו שונתה לאחרונה, בתקדים מהפכני של בית המשפט העליון:
רע"א 6854/00 הי"מ נ' זמר, פ"ד נד (5) 491 – המשיבים, מיכאל זמר ואורה ינקוביץ, הם ידועים בציבור המנהלים משק בית משותף, אשר ביקשו להסדיר את חייהם המשותפים בהסכם ממון, והגישו אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. בית המשפט סרב לאשרו. הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שקבע כי על בית המשפט לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור, אלא שיאשרו מכוח סעיף 3(ג) לחוק בתי המשפט ולא מכוח חוק יחסי ממון. על פסק דין זה ביקש היועץ המשפטי לממשלה רשות ערעור, ומכאן הערעור שהוגש לבית המשפט העליון.
כב' השופטת דורנר, אליה הצטרפו הנשיא ברק והש' אנגלרד, פסקו פה אחד כי יש לדחות את הערעור מכיוון שההוראות שבחוק בית המשפט לענייני משפחה וההוראות שבחוק יחסי ממון משלימות זו את זו. מכאן כי אף בהעדר סכסוך בין בני הזוג הידועים בציבור, מוסמך בית המשפט לאשר הסכם ממון שהשניים צדדים לו.
 כדברי כב' השופטת דורנר, שם:
"אכן, ככל שחוק יחסי ממון אינו חל על בני זוג ידועים בציבור, ממלא חוק בית המשפט למשפחה את החסר. מקובלת עלי קביעתו לש בית המשפט המחוזי, כי ההוראה שבחוק בית המשפט למשפחה אינה עומדת בסתירה להוראות שבחוק יחסי ממון, אלא ההוראות משלימות זו את זו. שני החוקים גם יחד מאפשרים לבני זוג החיים במשותף להסכים ביניהם על משטר ממוני, המסדיר את הסוגיות הרכושיות הקשורות בחיים בצוותא, ובכך הם מקדמים את אותה התכלית."

בעקבות כך נפתח הצוהר לפסקי דין נוספים ואישור של הסכמים על ידי בית המשפט  למשפחה הנה דוג' אחדות בענין זה:
תמ"ש (ת"א) 3140/03 ר.א. ול.מ.פ. (מיום 16.2.04) – אישור הסכם רכוש בין בני-זוג הומוסקסואלים – בנסיבות העניין הוגש לאישורו של ביהמ"ש לענייני משפחה הסכם רכוש בין שני גברים המנהלים חיים משותפים.
כב' השופטת חנה ריש-רוטשילד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן פסקה כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות, מכוח סעיף(2)(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לאשר הסכם הנערך בין בני-זוג מאותו המין, שכן בגדר המונח "בן זוג" בסעיף זה בא גם בן-זוג מאותו מין.

תמ"ש (ת"א) 6960/03 ק' צ. וי' מ. (מיום 21.11.04),– אישור הסכם עפ"י סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה לבני זוג מאותו מין – המבקשים, בני זוג מאותו מין, החיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף מזה כ-19 שנים, כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר, ערכו הסכם הכולל: הסדרי רכוש בעת החיים המשותפים ולעת פרידה/ מוות, וגידול שני תאומים אשר נולדו לאחר מהם מאישה אחרת, והם שותפים מלאים לגידולם וסיפוק צרכיהם.
כב' השופט גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי אין כל מניעה לאשר את ההסכם עפ"י סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

מאז פסיקתו האמורה של בית המשפט העליון, הסכמי ממון בין ידועים בציבור מאושרים בבית המשפט למשפחה כמעט כדבר שבשגרה.
מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן