הכרה בנכסי קריירה
בעם 4623/04 פלוני נ' פלוני
בפני כב' השופטים: א' ריבלין
מ' נאור
א' רובינשטיין
הכרה בנכסי קריירה, כושר השתכרות ומוניטין אישי כנכס בר שיתוף
הקדמה:
מדובר בפסק דין שהינו אבן דרך ביחסי רכוש בין בני זוג במשפט הישראלי. מזה שנים רבות מתחבטות הערכות המתדיינות בדיני משפחה בכל הקשור לנכסי "קריירה". זו הפעם הראשונה בה אמר בית המשפט העליון את דברו שלא אגב אורחא בנושא זה. חשוב לציין כי המקרה אליו נזקק בית המשפט הינו בחלוקה רכושית הקרויה חזקת שיתוף החלה על בני זוג אשר נישאו לפני 1974.
נסיבות המקרה:
האשה הגישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה. בתביעתה טענה כי הלכת השיתוף חלה גם על נכסי הקריירה של הבעל, כושר השתכרותו והמוניטין האישי שלו, בית המשפט קיבל את טענות האשה. בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הותיר בית המשפט המחוזי את קביעותיו של בית המשפט קמא על כנן. ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון פסק:
בנסיבות מסוימות בהם בני הזוג עמלו ביחד על הגברת כושר השתכרותו של אחד מבני הזוג עשוי להיווצר פער רכושי במקרה של פירוד. ראוי להביא את החלק הזה בחשבון המשאבים העומדים לרשות בני הזוג עת חלוקתם.
כמו כן, התייחס בית המשפט לשאלה מהם בדיוק "נכסי קריירה". מבלי לסגור את הרשימה קבע בית המשפט כי נכסי קריירה הינם כושרו של אדם להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של אדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר, השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו בזמן הנישואין.
קביעת שווי נכסי קריירה:
יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. חשוב להדגיש כי מדובר בפער שנוצר אך ורק במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. כללי החלוקה יקבע ממקרה למקרה.
על דרך הכלל וככל שהדבר אפשרי ומועיל עדיפה שיטת התשלום החד פעמי על פני שיטת התשלומים העיתיים. אולם אין לקבוע מסמרות.
