הוצאה לפועל בענייני משפחה

דיני הוצאה לפועל בענייני משפחה

בסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 נקבעו שלושה סוגי עניינים שבהם הליכי הביצוע יבוצעו לפי החלטה של בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, ולא בהליכי ההוצאה לפועל הרגילים. לבית המשפט לענייני משפחה סמכות רחבה להורות על ביצוע הליכים בדרך אשר נראית לו יעילה וצודקת יותר מדרכי ההוצאה לפועל, בנסיבות העניין. מכאן, כי בית המשפט אינו כפוף להוראות חוק ההוצאה לפועל או להוראות כל דין אחר.  יחד עם זאת, רשאי בית המשפט להורות, על פי שיקול דעתו, על ביצוע פסק דין בענייני משפחה באמצעות ההוצאה לפועל. אזי, יופנו הצדדים ללשכת ההוצאה לפועל, ופסק הדין יבוצע על ידי ראש ההוצאה לפועל.
העניינים בהם הליכי הביצוע יבוצעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה:
1.       הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג.
2.       תובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג.
3.       תובענה בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו. 

_________________________________________________________________

דוגמאות לפסקי דין בנושא הוצאה לפועל בענייני משפחה:

תמ"ש (ת"א) 50295/96 פלוני נ' אלמוני (לא פורסם, פסק דין מיום 16.11.04) – סמכות ראש ההוצל"פ לפרוס מזונות עבר שנפסקו ע"י בית משפט – חייב פנה לראש ההוצל"פ בבקשה להפנותו לבית המשפט לשם פריסה לתשלומים של חוב מזונות העבר של בנו הקטין, אשר הצטבר.  בקשתו נדחתה ומכאן ערעורו לביהמ"ש.
כב' השופט גרמן מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע בפסק דינו המלומד:
כל ההסדר של אפשרות פריסת חוב העבר של החייב במזונות, מעלה טעם לא טוב, שכן, מדובר באדם שבית המשפט דן בחיובו במזונות אשתו או ילדיו וקבע את שיעורם. השיעור נקבע לאחר דיון משפטי בבית המשפט השוקל את יכולתו של החייב לעומת צרכי הזכאי במזונות, או בהסכמת הצדדים. כאשר החייב צובר לעצמו חוב מזונות, בכך עושה הוא דין לעצמו ואין לחייב כל זכות לסמוך על כך, שאחר יפרנס את מי שפרנסתו עליו. המחוקק הסמיך את ראש ההוצל"פ או את בית המשפט להגן על החייב. בעניינינו, קיימים אינטרסים מנוגדים: מחד, אינטרס הקטין למזונותיו ומאידך, אינטרס אביו שלא לחיות ללא תנאי קיום מינימליים.סמכות ראש ההוצל"פ נתונה לשיקול דעתו, לאחר שהוא שומע את הצדדים שאת האינטרסים שלהם יש לאזן. סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, מאפשר החלת סעיף 69(ד) לחוק בשינויים המחויבים, גם על פסק דין למזונות, שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק
הדין, או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד והכל מטעמים מיוחדים שירשמו. כלומר ניתן שיקול דעת לראש ההוצל"פ להעביר את ההכרעה בשאלת פריסת חוב מזונות העבר לבית המשפט.
בעניינינו קבע בית המשפט קמא כי ראש ההוצל"פ אכן פרס את חוב העבר ובכך נעתר לבקשת החייב, אלא שהשיעור שקבע, לא הניח את דעתו של החייב. כב' השופט גרמן לא מצא פגם בנימוקיו של ראש ההוצל"פ וקבע כי מתוך נימוקיו של ראש ההוצל"פ עולה בברור שאין המדובר באדם שלא היה מסוגל לשלם את חובו מחמת מצוקה כלכלית ממשית אלא מדובר בחייב שהשתמט מתשלום חובו. כאשר ננקטו נגדו הליכי הוצל"פ הוא שילם סכומי כסף נכבדים על חשבון החוב שנצבר. החייב מתגורר בדירה על שמו ולא זה המקרה, שיש לאזן את
כבודו וחירותו של החייב עם חיוב מזונותיו של בנו הקטין, בהם הוא חייב ואותם איננו משלם למרות ששיעורם ניקבע בהסכמתו ולפי יכולתו.
על כן, בית המשפט דחה את הערעור.