הוכחת אבהות
תביעת אבהות יכול שתוגש לבית המשפט על ידי קטין, אחד מהוריו או אפוטרופוס שמינה עבורו בית המשפט. מטרתה של תביעת אבהות הוא הצהרתי – להכריז על אדם כאב או כמי שאינו אביו של הקטין. לפסק דין בתביעת אבהות נפקויות רבות – הטלה או פטור מזכויות וחובות, כך למשל חובת אב לזון את ילדו במזונות. כמו כן לתביעת אבהות נפקות לעניין ייחוס הילד, דהיינו לשאלת היותו ממזר או כשר. כאמור בדין העברי, התוצאה של הכרזה על אדם כממזר עשויה להיות קשה ביותר ומשמעה שיוכל להינשא רק לממזרת. יתרה מכך, גם ילדיהם של ממזרים אלה יישארו ממזרים, וכן הלאה וכן הלאה, לדורי דורות.
מרכז הכובד של תביעת אבהות הינו הוכחת האבהות. כיום, עם התפתחות המדע, בדיקת רקמות פשוטה של המטען הגנטי של הגבר מול המטען הגנטי של הילד עשויה לקבוע האם הגבר הוא אכן אבי הילד. בדיקה זו מתבצעת על ידי לקיחת דגימת דם. בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נחשבת בדיקת רקמות כבדיקה פולשנית, ועל כן על פי רוב לא חייבו בתי המשפט עשייתה ללא הסכמתו של הנבדק. יחד עם זאת, בשנים האחרונות פותחה בדיקה חדשה על ידי לקיחת דגימות רוק, בדיקה שאינה פולשנית וייתכן שבעקבות השימוש בה תשתנה תפיסת בית המשפט בנושא זה.
אמנם בתי המשפט אינם כופים על נתבע לעבור בדיקת אבהות, אך בסירוב ניתן לראות כראיה כנגד המסרב, שכן "כבישת ראיה המסכלת את עצם עשיית הדין". דהיינו, במקרה של סירוב הנתבע, רשאי בית המשפט להצהיר בפסק דין על אבהות הגבר אלא אם כן ינמק הגבר את סירובו לבדיקה בנימוק סביר או לחילופין יוכיח הגבר כי בתקופה האמורה קיימה האישה יחסים עם גברים נוספים ועל כן קיים ספק לגבי אבהותו.
עיון בפסיקת בתי המשפט בענין קביעת אבהות מלמד כי ישנם מקרים בהם קבע בית המשפט אבהות על סמך שמיעת ראיות ועדיות , זאת לאחר שהאב הנטען סירב לבצע בדיקת רקמות , ומשבוצעה בדיקת הרקמות , נתברר שאין הדבר כך וכי האב הנטען אינו אבי הקטין.תוצאה זו כמובן אינה ראויה ויש לשאוף לבצע את בדיקת הרקמות המהווה את הכלי היעיל והאמיתי ביותר ואת הראיה החזקה ביותר בתובענה לקביעת אבהות.
במסגרת ע"א 335/81 פלוני נ' אלמוני פ"ד לח(2) 530 התרצה המערער , לערוך בדיקת רקמות, זאת לאחר שבית המשפט קמא נתן פסק דין הצהרתי לפיו המערער הינו אביו של הקטין, זאת על פי ראיות ועדיות . בדיקת האבהות שללה את אבהותו של המערער.תוצאה דומה התרחשה בע"א 417/80 פלוני נ' פלונית פ"ד לז(3) 15.
מן האמור לעיל עולה כי היה ונבצר מבית המשפט לקבל חוות דעת אוביקטיבית באמצעות בדיקת רקמות , שומה עליו לדרוש כי יובאו בפניו ראיות מוצקות בטרם יוכל להכריע בהכרעה כה גורלית . מדובר בראיות משמעותיות ככל שניתן.
פסיקה עניפה עומדת על זכותו של קטין להתחקות אחר האמת העובדתית ולדעת את מוצאו ויחוסו הטבעי כך למשל פס"ד שניתן בבית המשפט למשפחה בר"ג תמ"ש 87471/00 פלוני נ פלוני תק-מש 2004 (1) 49
וכן עסקו בכך פס"ד של בית המשפט העליון :
ע"א 348/78 שרון ואח' נ יוסף לוי פד"י לה (1) 736 , 748
ע"א 417/80 פלוני נ פלוני פ"די לז (3) 15.
ע"א 2552/91 פלונית ואח' נ פלוני פ"די מז (2) 13,19,18.
נציין עוד כי בתי המשפט ראו בביצוע בדיקת רקמות לצורך הכרעה בשאלת האבהות כחלק אינטגרלי ומתחייב מטובת הקטין , לאור העובדה שהמדובר בבדיקה המהימנה ביותר. (ראה: תמ"ש (ת"א) 84170/98 פלונית ואח' נ' היועמ"ש , תק- מש 99(1) 39.)
