שאלת חישובם של הצרכים ההכרחיים, לאור בחינת יכולתו הכלכלית של האב משליכה ישירות לגבי היקף חובתה של האישה במזונות הקטינים מדין צדקה. דהיינו, ככל שיקטן היקף המזונות ההכרחיים שעל האב, כך תגדל השתתפותה של האישה במזונות הקטינים מדין צדקה.
בע"א 591/81 פורטוגז נ פורטוגז פד ל"ו (3) 461, הציע השופט שיינבוים נוסחה כללית, לפיה ישאו ההורים במזונות ילדיהם באופן יחסי להכנסותיהם, כשיש להטיל על האב מידה יתירה מסוימת של הוצאות לשם כיסוי הצרכים ההכרחיים, מבלי לקבוע את שיעורם המדויק.
תמ"ש (כ"ס) 15890/01 ל.ד. נ' ל.ש. (לא פורסם- פסק דין מיום 2.1.03) – חיוב סב וסבתא במזונות נכדיהם – תביעת מזונות של שני קטינים ואמם מהורי האב ומהאב. בין בני הזוג נחתם הסכם גירושין בו התחייב האב לשלם סך של 3,700 ש"ח למזונות ילדיו. מצבו הכלכלי של האב רעוע והינו חולה במחלה כרונית. האם ניסתה תחילה לתבוע מזונות מהאב, אך משנכשלה, תבעה היא את סבם וסבתם של הקטינים.
כב' השופטת ר' מקייס מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא קבעה כי בהתאם לפי סעיפים 4 ו – 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), הקובעים תנאים לזכאות של קרובי משפחה לתבוע קרובי משפחה מדרגה שנייה, יש מקום לחייב את הסב והסבתא במזונות נכדיהם. לפי סעיף 4 לחוק אדם חייב במזונות של בני משפחתו אם נתקיימו כל שלושת התנאים הקבועים בסעיף 5:
(א) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו;
(ב) אותו בן משפחה, על-אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;
(ג) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה קודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4 לחוק. נפסק כי סכום המזונות שיחויבו לשלם הסבא והסבתא הוא סכום המזונות אשר נפסק בהסכם הגירושין.