הבטחת נישואין בין יהודיה למוסלמי

הפרת הבטחת נישואין
תמ"ש 017052/03 בפני כב' השופט גרמן
נסיבות המקרה
תביעה לפיצויים בשל הפרת הבטחת נישואין מצד הנתבעת. התובע הינו מוסלמי, והנתבעת הינה יהודייה, הנתבעת החלה בהליכי התאסלמות אולם לאחר לידת בתם המשותפת הפסיקה את ההליכים והצדדים נפרדו לאחר 5 שנים. לטענת התובע, הבטחותיה של הנתבעת במשך כמעט עשור להתאסלם ולהינשא לתובע, אשר בהסתמך על הבטחות אלו הסכים התובע שתלד את ילדו היו הבטחות שווא אשר מעולם לא קוימו. כתוצאה מכך נגרם לו נזק נפשי וכלכלי.
בית המשפט פסק
כב' השופט גרמן פסק ביום 24.8.07, כי דין התביעה להדחות אפילו אם היה מוכח כי הנתבעת אכן הבטיחה לתובע להינשא. עילת תביעה להפרת נישואין הינה עילה חוזית וככזו יש לבחון בזהירות אם הצדדים ראו עצמם מחויבים מבחינה משפטית אחד לשני או מבחינה מוסרית.
כדברי הנשיא ברק:
"החוזה נוצר אם הצדדים התכווננו ליצור בבניהם מערכצ משפטית מחייבת. השאלה המוסרי, היא השאלה שצריכה להבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה.
הבטחת הנישואין צריכה להיות מוכחת כדבעי, בראיות נסיבתיות על מתן ההבטחה. נטל השכנוע להוכיח קיומה של הבטחת נישואין שהופרה מוטל על הטוען להפרה, קרי על התובע ומדובר בנטל שכנוע כבד.
רק אם יעמוד התובע בנטל שכנוע זה והעובדות הנחוצות לביסוס הבטחת הנישואין יוכחו כראוי, ניתן יהיה להכיר בקיומו של חוזה בין הצדדים ולבחון את התרופות הניתנות בגינו.
בנוגע למקרה דנן, הוסיף בית המשפט כי במסגרת האוטונומיה של הרצון הפרטי לא יפסלו נישואין שנערכו בין מוסלמי לבין יהודייה שהתאסלמה. יחד עם זאת הפרת הבטחה להמרת דת שיסודה ברתיעה של המבטיח לעשות כזה צעד (התאסלמות) לא תשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה כיוון שחוזה כזה נוגד את תקנות הציבור ונוגד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן