גישור

גישור

בשנים האחרונות מורגשת פריחתו של מוסד הגישור בסכסוכים משפחתיים כחלק ממגמה של פתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. לאחרונה אף נשקלת האפשרות להטיל חובת גישור על בני זוג טרם יורשו לבוא בשערי בית המשפט. (כלל זה נהוג במספר מדינות בעולם כגון: אוסטרליה). אולם טרם מוסדרת חובה זו בדין הישראלי. יחד עם זאת פעמים רבות יפנה בית המשפט לענייני משפחה את הצדדים ליחידות הסיוע או למנ"ת (מחלקה לניתוב תיקים), מסגרות שבהן מנסים באמצעות גישור לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, ללא הכרעה שיפוטית.
בית המשפט יכול להפנות את הצדדים לגישור בכל שלב של הדיון המתקיים לפניו.
באופן כללי גישור מוגדר כהליך בו מנסה מגשר לסייע לצדדים להגיע להסכמה ליישוב הסכסוך. חשוב לציין כי למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, להבדיל מבורר. הליך הגישור מניח כי הצדדים יכולים להעלות את הפתרונות הטובים ביותר לסכסוך ביניהם וכי פתרונות אלה עדיפים על פני פתרון כפוי על ידי גורם חיצוני.
יתרונות הגישור:
יתרונות הגישור עיקרם היותו הליך זול, מהיר, חשאי, בלתי פורמאלי שאינו כפוף לכללי סדר דין וראיות.
הגישור מאפשר לצדדים לקחת חלק פעיל בעיצוב פתרון הסכסוך בו הם נתונים. שני הצדדים לוקחים אחריות ומגבשים הסכם שמקובל עליהם – דבר אשר מביא אותם, על פי רוב, לצאת מהתהליך מרוצים יותר מאשר בהליך בו התוצאה נכפית עליהם על ידי גורם שלישי.
יתרון נוסף בהפניה להליך גישור הינו הימנעות מכניסה למצב של מרוץ הסמכויות (ראה פרק נפרד באתר). פעמים רבות מרגע שאחד מבני הזוג פותח בהגשת תביעה – אם לבית הדין הרבני ואם לבית המשפט לענייני משפחה – מתחיל מרוץ בין בני הזוג, אשר מביא על פי רוב להסלמת הסכסוך, מקום שלעיתים הפנייה לגישור עשויה לאחות את הקרע ולסייע לבני הזוג ליישב את המחלוקת ולהמשיך לחיות יחד או, לכל הפחות, לפתור את המחלוקת בצורה חברית ונעימה ככל הניתן.
בחירת מגשר:
לרוב ייבחרו הצדדים מגשר בהתאם לתחושותיהם ורצונם החופשי על פי המלצה או מתוך רשימת מגשרים המתפרסמת ע"י משרד המשפטים וארגונים אחרים. רק במידה ולא מגיעים הצדדים להסכמה על  זהות המגשר, יבחר עבורם בית המשפט מגשר מתוך רשימת המגשרים הנמצאת ברשותו. הרשימה נערכת על ידי הנהלת בתי המשפט ומחולקת על פי תחומי התמחות.
מגשרים בענייני משפחה מחויבים להיות בעלי תואר בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית, במשפטים או בייעוץ חינוכי וכן לעבור הכשרה בענייני משפחה.
עו"ד רונן דליהו ממשרדינו נחשב כמגשר בעל  נסיון ידע ומוניטין  שמופנים אליו גם גישורים ע"י בית המשפט למשפחה וכן מארגונים כמו נעמ"ת ואח'. ניתן לפנות אליו בבקשה משותפת של בני זוג לקיים הליך גישור מוסכם מתוך כוונה להגיע להסכם גירושין כולל וזאת באווירה טובה ותוך חסכון של זמן וממון.
התנהלות הליך הגישור:
המפגשים בהליך הגישור מתנהלים בין המגשר לצדדים, וכן רשאי המגשר להיפגש עם כל אחד מהצדדים בנפרד. על הליך הגישור חל חיסיון, על כן כל מידע העולה במהלך הגישור – אם בעל פה ואם בכתב – חסוי ואין אפשרות לעשות בו שימוש מחוץ להליך הגישור.
במהלך השיחות בין המגשר לצדדים מנסה המגשר להבין את שורשי המחלוקת, את הצרכים, העמדות והאינטרסים של כל אחד מהצדדים. יחד מעלים המגשר והצדדים הצעות שונות לפתרון יצירתי לסכסוך, כאשר המטרה הסופית היא להצליח להגיע להסכמה לפחות על אחת האלטרנטיבות שהועלו.
עריכת ההסכם:
גישורים בענייני משפחה יסתיימו לרוב בעריכת הסכם גירושין ויחסי ממון. במרבית המקרים בהם מגיעים הצדדים לכדי הסכמה על פתרון הסכסוך, מנסח המגשר הסכם בו יופיעו כל ההסכמות וההבנות אליהן הגיעו הצדדים. לאחר עריכת הטיוטה הראשונית ייפגש המגשר עם הצדדים על מנת לקבל את הערותיהם לטיוטה. לרוב בשלב זה, מתנהל משא ומתן אודות ניסוחו הסופי של ההסכם, עד להסכמה המוחלטת ולחתימה על ההסכם.לאחר שלב ניסוח ההסכם הצדדים יכולים להוועץ בגורמים נוספים מחוץ ל"חדר הגישור" ולהביא הערותיהם לפני אישור ההסכם ע"י בית המשפט.
אישור ההסכם:
לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 הסכם גירושין יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. יחד עם זאת, גם הסכמים אחרים צריכים לעבור תהליך של אישור.
העדיפות של הליך הגישור על פני ניהול התדיינויות משפטיות :
יתרונו המובהק של הליך הגישור הוא היותו הליך זול ומהיר, להבדיל מהתדיינויות בבתי דין ובתי משפט, העשויות להימתח על פני שנים רבות. לפנייה להליך גישור יש קונוטציה חיובית, התהליך יכול להתקיים רק כאשר יש הסכמה ורצון משותף של הצדדים לקיימו, ובכך ניתן להגיע לפתרונות והבנות שבבית משפט או בית דין לא ניתן היה להגיע אליהם. המגשר, להבדיל משופט שרירותי, מעמיק בהבנת הסכסוך, ובמהלך הפגישות מגיע לרמת היכרות גבוהה עם הצדדים. אי לכך, גדלה היכולת להגיע לפתרון הסכסוך בצורה האינדוידואלית הטובה ביותר עבור הצדדים.
כיום, קיימת מגמה לפנות להליכי גישור, בעיקר בנושאים הקשורים לדיני משפחה. מתחזקת ההבנה כי יתרונות הגישור בנושאי משפחה, בהם מדובר ביחסים ארוכי טווח בין הצדדים, עולים על החסרונות.
נציין כי לעיתים הליך הגישור אינו מתאים לצדדים. כך למשל במקרים של אלימות במשפחה או מחלת נפש של מי מהצדדים. הסיבה לכך היא שהליך הגישור מבוסס, רובו ככולו, על תקשורת טובה בין הצ
דדים, וכשזו אינה יכולה להתקיים, הרי שלא יוכל להתקיים הליך גישור.
בנוסף, נציין כי יש להיזהר מחיסרון נוסף בהליך הגישור והוא החשיפה לתביעות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. למעשה, במהלך הגישור יכול כל אחד מהצדדים, בכל רגע נתון, לעזוב את הגישור ולהגיש תביעותיו. לפיכך, רצוי לפנות למגשר מוצלח ומנוסה אשר יצליח לצמצם חיסרון זה לכדי מינימום.
אתר חשוב בנושא הגישור נקרא "סולחה" וכתובתו:   http://www.sulcha.co.il/ באתר זה תוכלו למצוא מאמרים וחומר רב בענייני גישור בכלל ובענייני משפחה בפרט.גם עו"ד דליהו מצוי ברשימת המגשרים המומלצת באתר זה.
מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן