בית המשפט למשפחה – ייעוד והקמה
בשנת 1995 חוקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, וזאת בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה מדצמבר 1986, בראשות השופט א. שינבויים ז"ל.
אותו דו"ח מפרט את הייחוד אשר בדיני המשפחה, הדיון בהם וההכרעה בהם לעומת ענפי משפט אחרים. להלן קטעים מן הדו"ח בעניין זה בעמ' 19-18:
אותו דו"ח מפרט את הייחוד אשר בדיני המשפחה, הדיון בהם וההכרעה בהם לעומת ענפי משפט אחרים. להלן קטעים מן הדו"ח בעניין זה בעמ' 19-18:
"בבואנו להציע דרכי פעולה לפתרון הבעיות הנזכרות לעיל, ראינו לנגד עינינו את המצב בארצות בהן הוקם בית משפט למשפחה, המבוסס על העקרונות הבאים:
1.כל סכסוך שהצדדים המעורבים בו הם בני זוג או ילדיהם, מעיד על קרע ברקמה המשפחתית. הוא רק סימפטום המעיד על מחלה עמוקה יותר ולכן מחייב טיפול כולל, להבדיל מהכרעה בודדת בבעיה אשר הובאה לבית המשפט. אין לטפל בסכסוך בבעיה פלונית בענייני משפחה כאילו היה תביעה כספית או קניינית רגילה, אלא כחלק ממכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל. לעיתים קרובות, הבחירה בדרך משפטית כלשהי, או בחירה בהליך משפטי כזה או אחר, היא פונקציה של שיקולים אסטרטגיים וטקטיים של בני הזוג במאבקם על רכוש המשפחה, על החזקת ילדיהם והתרת קשר הנישואין ביניהם. במקרים רבים ההליך המסוים שנבחר אינו מבטא את הסכסוך האמיתי והוא נבחר כדי להשיג מטרות אחרות, רחוקות יותר, שעניינן במשבר המשפחתי בכללותו. גם מבחינה זו לא יהיה זה מן הראוי להשקיף על הבקשה המובאת בפני בית המשפט בבדידותה אלא כקצה הקרחון של הקרע במשפחה או כאחת החוליות של שרשרת המאבק בה. זאת ועוד, גם אם ההליך המשפטי שנפתח מבטא מצוקה אמיתית במישור הנדון (מזונות למשל) הרי השלכות הדיון ותוצאותיו עשויות להיות מרחיקות לכת מעבר לחיוב הכספי. כל החלטה שיפוטית בתחום זה, מן הראוי שתיקח בחשבון את ההתפתחות הצפויה, את התוצאות העשויות לנבוע מהכרעה במגזר הצר על בני הזוג וילדיהם ואת ההשלכות הצפויות ממהלך הדיון ותוצאותיו. במהלך בירורה של תביעה כלשהי בענייני משפחה בבית המשפט או בבית הדין, נפרשת ממילא היריעה כולה. בני הזוג מעלים טענות תביעה והגנה שיסודן באופי הצדדים, בהתנהגותם במהלך החיים המשותפים, באפשרויות הכלכליות והרכושיות העומדות לרשות כל אחד מהם וכיוצא בזה. לאור תפיסה זו, אין טעם ותכלית בניהול התדיינויות בכל הליך והליך בנפרד.
2.אין לנתק את הצד הטיפולי מהצד המשפטי…בדיון בענייני משפחה לא תמיד נדרשת הכרעה משפטית כבסכסוך רגיל; לעיתים קרובות נדרש טיפול והבאת הצדדים להסדר משותף…".
1.כל סכסוך שהצדדים המעורבים בו הם בני זוג או ילדיהם, מעיד על קרע ברקמה המשפחתית. הוא רק סימפטום המעיד על מחלה עמוקה יותר ולכן מחייב טיפול כולל, להבדיל מהכרעה בודדת בבעיה אשר הובאה לבית המשפט. אין לטפל בסכסוך בבעיה פלונית בענייני משפחה כאילו היה תביעה כספית או קניינית רגילה, אלא כחלק ממכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל. לעיתים קרובות, הבחירה בדרך משפטית כלשהי, או בחירה בהליך משפטי כזה או אחר, היא פונקציה של שיקולים אסטרטגיים וטקטיים של בני הזוג במאבקם על רכוש המשפחה, על החזקת ילדיהם והתרת קשר הנישואין ביניהם. במקרים רבים ההליך המסוים שנבחר אינו מבטא את הסכסוך האמיתי והוא נבחר כדי להשיג מטרות אחרות, רחוקות יותר, שעניינן במשבר המשפחתי בכללותו. גם מבחינה זו לא יהיה זה מן הראוי להשקיף על הבקשה המובאת בפני בית המשפט בבדידותה אלא כקצה הקרחון של הקרע במשפחה או כאחת החוליות של שרשרת המאבק בה. זאת ועוד, גם אם ההליך המשפטי שנפתח מבטא מצוקה אמיתית במישור הנדון (מזונות למשל) הרי השלכות הדיון ותוצאותיו עשויות להיות מרחיקות לכת מעבר לחיוב הכספי. כל החלטה שיפוטית בתחום זה, מן הראוי שתיקח בחשבון את ההתפתחות הצפויה, את התוצאות העשויות לנבוע מהכרעה במגזר הצר על בני הזוג וילדיהם ואת ההשלכות הצפויות ממהלך הדיון ותוצאותיו. במהלך בירורה של תביעה כלשהי בענייני משפחה בבית המשפט או בבית הדין, נפרשת ממילא היריעה כולה. בני הזוג מעלים טענות תביעה והגנה שיסודן באופי הצדדים, בהתנהגותם במהלך החיים המשותפים, באפשרויות הכלכליות והרכושיות העומדות לרשות כל אחד מהם וכיוצא בזה. לאור תפיסה זו, אין טעם ותכלית בניהול התדיינויות בכל הליך והליך בנפרד.
2.אין לנתק את הצד הטיפולי מהצד המשפטי…בדיון בענייני משפחה לא תמיד נדרשת הכרעה משפטית כבסכסוך רגיל; לעיתים קרובות נדרש טיפול והבאת הצדדים להסדר משותף…".
ומהמלצות הועדה חזרה לחוק בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו הוקמו בתי המשפט לענייני משפחה, במסגרת בתי משפט השלום, במחוזות השיפוט השונים.
תכלית החוק היא, בין היתר, להביא לכך שמכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה ידונו בפני אותו שופט באותה ערכאה.
בניגוד למצב הקיים בבתי משפט אחרים, פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה מאופיין בפתיחת תיק ראשי ותיק משני. בכך מתאפשר לשופט לראות את כל התמונה המשפחתית ולשאוף להגיע לפתרון כולל.
סמכות השיפוט גם היא כוללנית. שופטי בית המשפט למשפחה הם שופטים מומחים בתחום זה. לצד השופט עומדים לבית המשפט לענייני משפחה כלים ייחודיים:
1.יחידת הסיוע המורכבת מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים אשר את משכורתם הם מקבלים ממשרד העבודה והרווחה, אך פורמלית שייכים לבתי המשפט.בנוסף, רשאי בית המשפט לזמן מומחים מטעמו לשם קבלת חוות דעת באשר לתיק, לעניין הילדים (אם יש) או הרכוש.
2.שחרור בית המשפט מהליכים פורמליים של דיני הראיות: זאת על מנת לאפשר לשופט לקבל כל ראייה אשר נראית לו רלוונטית לצורך העניין.
3.מניעת פיצול – רק בית משפט אחד ורק שופט אחד יכולים לדון בתיק הגירושין. מצב זה מאפשר הליך מהיר על ידי שופט המעורה בתיק.
סמכות
סעיף 2(1) לחוק מעמיד דרישה לקיום שני תנאים מצטברים לצורך הקניית סמכות לבית המשפט:
1.על הנתבע להיות בן משפחה או עיזבון בן משפחה, שיש להם זיקה לתובע.
2.עילתה של התביעה סכסוך בתוך המשפחה.
ההגדרה של "בן משפחה" הינה רחבה וכוללת: ילד, לרבות ילד של בן זוג, הוריו של אדם, והורי בן זוגו (או בני זוגם של הורים אלה), נכדו, הורי הוריו, אחיו ואחיותיו (שלו ושל בן זוגו).
המונח "בן משפחה" מתייחס למשפחה מורחבת עד לדרגה שלישית, כולל "ידוע בציבור" ובן זוג לשעבר, ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בתקופה שבה היו בני זוג. האלמנט המשפחתי צריך להיות הסיבה לסכסוך. כך למשל, סכסוך כספי בין בני משפחה, שאין לו כל קשר ליחסי המשפחה שביניהם, יידון כתביעה אזרחית רגילה.
בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית מיום 26.10.2005 בפני כב' השופטים ריבלין פרוקצ'יה וארבל נקבעה קביעה במסגרת יחסי הסמכות שבין בימ"ש למשפחה וביה"ד לעבודה.
באותו מקרה האישה הועסקה בחברה שבבעלות הבעל . כאשר פרץ סכסוך הבעל פיטר את האישה וזו ביקה מבימ"ש למשפחה צו מניעה כנגד פיטוריה. בימ"ש למשפחה קבע כי הסמכות היא לא לו ואילו בימ"ש המחוזי שינה את הקביעה דנה. כשהגיע התיק לביהמ"ש העליון נקבע כי במקרה זה אין סמכות לביהמ"ש למשפחה , בגללהנסיבות , יחסי העבודה קדמו 19 שנים לנישואין, הנישואין לא הביאו שינוי ביחסי העבודה ואף נקבע כך בהסכם יחסי הממון.
כב' השופטת פרוקציה קבעה כי על רקע תשתית עובדתית ספציפית לפיה היסוד הדומיננטי בסוגיית פיטוריה של האישה הוא יחסי
עבודה,שאם לא כן היתה הסמכות לביהמ"ש לעניני משפחה.
עבודה,שאם לא כן היתה הסמכות לביהמ"ש לעניני משפחה.
מיקום
קיימים כ-14 בתי משפט לענייני משפחה, המחולקים על פני 6 מחוזות, כשבראש כל מחוז עומד סגן נשיא. בית המשפט הגדול ביניהם נמצא במרכז הארץ, ברמת גן, ומכהנים בו 15 שופטים.
14 בתי המשפט לענייני משפחה ממוקמים ב: רמת גן, חיפה, באר שבע, אילת, אשדוד, נצרת, חדרה, הקריות, כפר סבא, ראשון לציון, קריית שמונה, טבריה, ירושלים וקריית גת
לאיזה בית משפט לפנות
הכלל הוא כי בני זוג ובני משפחה אחרים יפנו לבית המשפט הנמצא במקום מגוריהם המשותף. היה ואין עוד מקום מגורים משותף, ייקבע בית המשפט על פי מקום מגורים משותף אחרון (תקנה 258ג לתקנות סדר הדין האזרחי – התשמ"ד, 1984).
תביעת מזונות קטין תוגש בהתאם למקום מגורי הוריו.
חשוב לציין כי לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, כל מחלוקת חדשה שתקום בין הצדדים, תוגש לאותו בית משפט שדן בתביעה הקודמת בעניינם, ובפני אותו שופט (אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לבית המשפט לענייני משפחה, אחרת – סעיף 36 לחוק בית המשפט לענייני משפחה). במקרים מיוחדים ניתן להגיש בקשה לנשיא בית המשפט העליון להעביר את הדיון לבית משפט אחר מטעמים מיוחדים. כך למשל היה בפס"ד שטופל על ידי משרדינו, בו ייצג עו"ד רונן דליהו את המבקשת:
תביעת מזונות קטין תוגש בהתאם למקום מגורי הוריו.
חשוב לציין כי לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, כל מחלוקת חדשה שתקום בין הצדדים, תוגש לאותו בית משפט שדן בתביעה הקודמת בעניינם, ובפני אותו שופט (אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לבית המשפט לענייני משפחה, אחרת – סעיף 36 לחוק בית המשפט לענייני משפחה). במקרים מיוחדים ניתן להגיש בקשה לנשיא בית המשפט העליון להעביר את הדיון לבית משפט אחר מטעמים מיוחדים. כך למשל היה בפס"ד שטופל על ידי משרדינו, בו ייצג עו"ד רונן דליהו את המבקשת:
השוני מבתי משפט אחרים
התמחות השופטים בבית המשפט לענייני משפחה – השופטים בעלי ידע וניסיון בתחום המשפחה, ריכוז סכסוכי המשפחה לדיון בפני שופט אחד, המסגרות הטיפוליות של יחידות הסיוע, חריגה מכלל פומביות הדיון וקיום דיונים בדלתיים סגורות, סדרי דין וראיות מיוחדים ועוד.
סוגי תביעות
הנושאים הנידונים בבית משפט למשפחה הינם:מזונות אישה, מזונות ילדים, תביעה למדור, צו הרחקה של בן זוג אלים, חלוקת רכוש בין בני זוג, חתימה על הסכמי ממון בין בני זוג, אימוץ ילדים, חטיפת ילדים ועוד.
הנושאים הנידונים בבית משפט למשפחה הינם:מזונות אישה, מזונות ילדים, תביעה למדור, צו הרחקה של בן זוג אלים, חלוקת רכוש בין בני זוג, חתימה על הסכמי ממון בין בני זוג, אימוץ ילדים, חטיפת ילדים ועוד.
בנוסף, תביעה על פי החוקים הבאים תתברר אף היא בבית המשפט לענייני משפחה:
· חוק גיל הנישואין, התש"י – 1950.
· חוק השמות, התשט"ו – 1956.
· חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962..
· חוק קביעת גיל, התשכ"ד – 1963.
· חוק הירושה, התשכ"ה – 1965.
· חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט – 1969.
· חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973..
· חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981.
· חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.
· חוק להסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו – 1996.
· חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001.
כללים סדרי דין וראיות
לבית המשפט לענייני משפחה תוקנו תקנות ספציפיות בעניינים שונים, כך למשל תקנות המורות על גילוי מוקדם של עובדות ומסמכים. ברם, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לחרוג מסדרי הדין והראיות הכלליים הנהוגים בבתי המשפט ולנהוג "בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", כך לפי תקנה 258ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וסעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
יחד עם זאת, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אין בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להתעלם לחלוטין מדיני הראיות ומסדרי הדין.
דוגמא לפסק דין העוסק בייחודיות בית המשפט לענייני משפחה בנושא סדר דין ופרוצדורה – ע"א (ת"א) 171/95 סנגבי נ' סנגבי, פס"מ תשנ"ז פ"ד (2) 517.
דוגמאות לפסקי דין בנושא סדרי דין וראיות בבית המשפט לענייני משפחה:
בר"ע (ת"א) 84/96 שרוף נ' שרוף (טרם פורסם) – פסק דין בהעדר הגנה – בית המשפט לא נתן פסק דין סופי בהעדר הגנה. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור. בית המשפט קבע כי אין לתת בעניינינו רשות ערעור, מכיוון שהמשיב לא הגיש כתב הגנה וכעת מבקש רשות ערעור ומנסה בכך לגרום לסחבת. בנוסף, חייב בית המשפט את המשיב במזונות שכינה "טרום זמניים".
בר"ע (ת"א) 84/96 שרוף נ' שרוף (טרם פורסם) – פסק דין בהעדר הגנה – בית המשפט לא נתן פסק דין סופי בהעדר הגנה. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור. בית המשפט קבע כי אין לתת בעניינינו רשות ערעור, מכיוון שהמשיב לא הגיש כתב הגנה וכעת מבקש רשות ערעור ומנסה בכך לגרום לסחבת. בנוסף, חייב בית המשפט את המשיב במזונות שכינה "טרום זמניים".
תמ"ש (כ"ס) 23402/02 בש"א 4487/04 פלוני נ' פלונית ואח' (לא פורסם – פסק דין מיום 30.11.04) – גילוי מסמכים – המבקש והמשיבה הינם בני זוג נשואים אשר נמצאים בהליכי גירושין. המשיבה הגישה תביעת מזונות בשם 2 בנותיה. המבקש הכחיש את אבהותו על הקטינות וטען כי אינן בנותיו. הקטינות נולדו, לטענת המשיבה, בהליכי הפריה חוץ גופית, אלא שלטענת המבקש ההפריה לא נעשתה מזרעו והוא אף התנגד לכך שהמשיבה תקבל תרומת זרע מאחר ולכן אין הוא חב במזונות הקטינות. המשיבה מסרבת לבצע בדיקת רקמות. נוכח סירובה לבצע את בדיקת הרקמות עתר המבקש לגילוי מסמכים ספציפיים ביחס לפרטי בית החולים בו בוצעה ההפריה, זהות הרופא המטפל וכיוצב' מסמכים.
כב' הרשם צ. ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא פסק בעניינינו:
נקבע כי גילוי המסמכים והעיון בהם, בתובענות מסוג זה, יעשה כבר בכתבי הטענות המאומתים בתצהיר. יחד עם זאת, גילוי המסמ
כים בענייני משפחה מצומצם בכמה עניינים יותר מגילוי המסמכים בתביעה אזרחית רגילה. חובת הגילוי בענייני משפחה מתייחסת דווקא למסמכים "שעליהם נסמך כתב הטענות", מכאן שאין חובת הגילוי בתובענות העוסקות בענייני משפחה חלה על מסמכים העלולים להזיק למשיב. על פי התקנות, הסנקציה בשל אי גילוי מסמך בתובענה לענייני משפחה הינה כמפורט בתקנה 114 א לתקנות, היינו הצד החודל לא יהא רשאי להגיש את אותו מסמך כראיה מטעמו באותה תובענה אלא ברשות בית המשפט באם זה מצא הצדק סביר למחדל. כיוון שנגדעה סמכותו של בית המשפט להורות על גילוי מסמכים מכוח פרק ט' לתקנות, לא ניתן ליצור סמכות שכזו יש מאין ולעניין זה לא תועיל הוראה כללית המורה על "עשית משפט צדק", דוגמת סעיף 8 א לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
כב' הרשם צ. ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא פסק בעניינינו:
נקבע כי גילוי המסמכים והעיון בהם, בתובענות מסוג זה, יעשה כבר בכתבי הטענות המאומתים בתצהיר. יחד עם זאת, גילוי המסמ
כים בענייני משפחה מצומצם בכמה עניינים יותר מגילוי המסמכים בתביעה אזרחית רגילה. חובת הגילוי בענייני משפחה מתייחסת דווקא למסמכים "שעליהם נסמך כתב הטענות", מכאן שאין חובת הגילוי בתובענות העוסקות בענייני משפחה חלה על מסמכים העלולים להזיק למשיב. על פי התקנות, הסנקציה בשל אי גילוי מסמך בתובענה לענייני משפחה הינה כמפורט בתקנה 114 א לתקנות, היינו הצד החודל לא יהא רשאי להגיש את אותו מסמך כראיה מטעמו באותה תובענה אלא ברשות בית המשפט באם זה מצא הצדק סביר למחדל. כיוון שנגדעה סמכותו של בית המשפט להורות על גילוי מסמכים מכוח פרק ט' לתקנות, לא ניתן ליצור סמכות שכזו יש מאין ולעניין זה לא תועיל הוראה כללית המורה על "עשית משפט צדק", דוגמת סעיף 8 א לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
לפיכך, יש לדחות את הבקשה, שכן אין סמכות לבית המשפט לעניני משפחה להורות על צו לגילוי מסמכים זולת לגילוים על פי הוראת תקנות 285 ט (א-ג').
ערעור
ערכאת הערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה היא בית המשפט המחוזי (ראה בפרק הבא). לעומת זאת, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעות כי ערעור על החלטת רשם לבית המשפט לענייני משפחה וערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה יוגש לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ידון בערעור בפני שופט אחד. את הערעור יש להגיש תוך חמישה עשר ימים מיום שההחלטה הומצאה למערער. על המערער להפקיד ערובה במזכירות בית המשפט לשם הבטחת הוצאות המשיב, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. בעת הדיון בערעור יכול כל צד להשלים את טיעוניו בעל-פה.
יחידת הסיוע
חידוש נוסף שנולד כתוצאה מחקיקת חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 הוא הקמת יחידות הסיוע הצמודות לבתי המשפט לענייני משפחה. יחידת הסיוע הינה גורם הנותן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה והכפוף לבתי המשפט לענייני משפחה. בית המשפט רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע וכן רשאי להורות ליחידת הסיוע לחקור ולהגיש חוות דעת מומחה בעניין הנדון בפניו. ביחידת הסיוע עובדים פסיכולוגיים עובדים סוציאליים ויועצים אחרים אשר אמורים לסייע לבית המשפט ולצדדים המתדיינים לפתור סכסוכים גם בדרך אחרת.
זכות ייצוג בפני פקידי סעד
האם קיימת זכות ייצוג בפני פקידי סעד ע"י עו"ד?
בפסק דינה של השופטת נילי מימון בתמ"ש 9013/00 מיום 16/7/06 נקבע כי למבקש אין זכות לייצוג עו"ד בפגישות עם פקידת הסעד.
אולם, זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים ובכללה הזכות להיפגש עם עורך דין והזכות להיות מיוצג על ידו הינה זכות יסוד, המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו, וכן את זכותו להליך הוגן".
[ראה בג"צ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים פ"ד נח'(2) 746]
ואכן בפסק הדין בעניין בן שושן חיווה כבוד השופט טירקל את דעתו כי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג.
" בישראל הכיר המחוקק בזכותו של נאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין במקרים מסוימים ובהליכים מסוימים. לדעתי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל הדין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג. בעקבות ההכרה באופיים המיוחד של הליכים אלה, ועקב הצורך להעניק סיוע מיוחד למתדיינים כאלה, נקבעו בין היתר, הוראות סעיף 5 לחוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995, בדברהקמת יחידת סיוע בבית המשפט לענייני משפחה. יש לתת את הדעת על כך שבמקרים רבים חיוני הסיוע המשפטי לא פחות מסיוע אחר. סבורני שהגיעה השעה לדון בכך, ואולי אף הגיעה השעה לשקול הקמת יחידת סיוע משפטי מיוחדת בצד יחידת הסיוע הנזכרת. כך או כך , בטרם יאמר המחוקק את דברו, סבורני שעל בתי המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות ייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה, ואולי גם בהליכים אחרים, על כל המשתמע מכך לעניין הבירור לפניהם."
(רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן פ"ד נא' (5) 375)
זכות הייצוג חלה רק בכל הנוגע להליכים משפטיים, אשר במסגרתם יש ביכולתו של עורך הדין להגן על בעל דין ולהבטיח קיומו של הליך הוגן. לא כך הדבר הוא במפגש עם פקידת סעד לצורך הכנת תסקיר . מפגש כזה אינו הליך שיפוטי ואף לא מעין שיפוטי , הוא אינו מתנהל על פי סדרי דין כלשהם ופקידי הסעד אינם דנים ו/או מכריעים בסכסוך בין הצדדים. בהתאם לכך , הכללים החלים ביחס לטריבונלים שיפוטיים וגופים בעלי סמכות שיפוטית אינם חלים לגביו, ובכללם גם הזכות לייצוג משפטי. נוכחותו של עורך דין, כמומחה בתחום המשפט, אינה רלבנטית להליך זה.
תפקיד פקידת הסעד איננו תפקיד של חוקר או שוטר אין זה מתפקידה להכריע במחלוקות עובדתיות.
יתירה מכך, ישנם הליכים שמעצם טיבם וטבעם אינם מתיישבים עם ייצוגו של אדם ע"י עו"ד בהם. לצורך הצלחת האבחון ועריכת תסקיר בצורה יעילה, על פקידת הסעד להיפגש עם כל אחד מן הצדדים ביחידות ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי מבלי התערבות או השפעה של אדם שלישי במהלך המפגש. נוכחותו של אדם נוסף, ועל אחת כמה וכמה נוכחותו של עו"ד, יש בה כדי לחבל בהליך.
