בית המשפט המחוזי
ערכאת הערעור בתחומים הנתונים לשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה הינה בית המשפט המחוזי.
בישראל כ-5 בתי משפט מחוזיים: בירושלים, בתל אביב-יפו, בחיפה, בבאר שבע ובנצרת.
ביושבו כערכאת ערעור על בית המשפט לענייני משפחה, דן בית המשפט המחוזי בדרך כלל בהרכב של דן יחיד, פרט לערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בנושא אבהות, אמהות, ירושה, אימוץ, זכויות משמורת והחזרת קטין חטוף – אזי ידון בהרכב של שלושה שופטים.
לפי סעיף 9 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לבית המשפט הדן בערעור – היינו, לבית המשפט המחוזי, יוקנו הסמכויות הנתונות על פי חוק לבית המשפט לענייני משפחה "לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות", במידה ובית המשפט סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור. הסעיף מרחיב את סמכות ערכאת הערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה. לרוב, בערכאת ערעור בעניינים אזרחיים יש סמכות מצומצמת ביותר להצגת ראיות חדשות, ואילו בבית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת ערעור על בית המשפט לענייני משפחה, רשאי בית המשפט המחוזי לבחון מחדש את הראיות ואף לקבל ראיות חדשות במהלך הדיון בערעור, לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
ראוי לציין שבדרך כלל בית המשפט של ערכאת הערעור משתמש בסמכויות אלו במשורה.
דוגמא לפסיקה בנושא בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור על בית המשפט למשפחה
ע"א 4151/99 ע"א 4181/99 בריל נ' בריל, תקדין-עליון 2001 (2) 689 – ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי בתובענה למזונות קטין ושיתוף בנכסים – הוגשו שני ערעורים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהכריע בתובענה למזונות קטין ולשיתוף בנכסים, שהגישה אישה (המערערת בע"א 4151/99) נגד בעלה, ובתובענה-שכנגד של הבעל (המערער בע"א 4181/99) לשיתוף בנכסי אשתו. המערער טען כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שלא בחן את מערכת העובדות והראיות בשנית, לפי סעיף 9 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
כב' השופט מצא, אשר לפסק דינו הצטרפו כב' הנשיא א' ברק וכב' השופט זמיר, מציין:
יש לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד, שכן, בנסיבות העניין צדק בית המשפט המחוזי בהכרעתו. אכן, לא הייתה הצדקה לבחינה מחודשת של הראיות בערעור, מה גם שהעניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט שלערעור. יתרה מכך, עורך דינו של המערער לא ביקש מבית המשפט המחוזי להתיר לו להביא ראיות נוספות, ואף לפי טעם זה, אין כל הצדקה לבדוק מחדש את השאלות העובדתיות שהוצגו בבית המשפט.
