בית הדין הרבני הגדול
בית הדין הרבני הגדול ממקום בירושלים ומשמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי הדין הרבניים האזוריים, הן בענייני פרוצדורה וסמכות והן בעניינים מהותיים. קיימת אפשרות לתקוף את החלטות בית הדין הרבני האזורי גם בבג"צ, אלא שהדבר יתאפשר רק בשאלות של סמכות – בין בית הדין הרבני לבתי המשפט האזרחיים. בג"צ לא יתערב בהחלטות מהותיות של בית הדין הרבני.
יש לציין כי מושג "התקדים המחייב" אינו קיים בערכאות בית הדין הרבני, ועל כן החלטת בית הדין הרבני הגדול אינה מחייבת את בית הדין הרבני האזורי.
בפסיקה נקבע הכלל כי על מנת שלצד תעמוד הזכות לפנות לבג"צ על החלטת בית הדין הרבני האזורי, עליו למצות ראשית את ההליכים במסגרת בית הדין הרבני, היינו לערער לבית הדין הרבני הגדול. רק במידה ובית הדין הרבני הגדול לא יתקן את הפגם, ניתן יהיה לפנות לבג"צ.
יש לציין כי מושג "התקדים המחייב" אינו קיים בערכאות בית הדין הרבני, ועל כן החלטת בית הדין הרבני הגדול אינה מחייבת את בית הדין הרבני האזורי.
בפסיקה נקבע הכלל כי על מנת שלצד תעמוד הזכות לפנות לבג"צ על החלטת בית הדין הרבני האזורי, עליו למצות ראשית את ההליכים במסגרת בית הדין הרבני, היינו לערער לבית הדין הרבני הגדול. רק במידה ובית הדין הרבני הגדול לא יתקן את הפגם, ניתן יהיה לפנות לבג"צ.
הדינים היושבים בבית הדין הרבני הגדול כיום הינם : הרב שלמה משה עמר,הרב שלמה דיכובסקי, הרב משה טופיק, הרב שלמה בן שמעון ,הרב אברהם שרמן ,הרב עזרא בר שלום , הרב חגי איזירר.
למידע נוסף אודות בית הדין הרבני הגדול ניתן לפנות לאתר בתי הדין הרבניים: http://www.rbc.gov.il/
דוגמאות לפסק דין בנושא בית הדין הרבני הגדול וסמכויותיו
בג"ץ 627/03 יצחק ארבוס נ' בית הדין הרבני האזורי ואח' (לא פורסם – פס"ד מיום 24.2.03) – תנאים מקדמיים בפנייה לבג"ץ – בעתירה אשר הוגשה לבג"ץ, טען העותר כי יש לבטל החלטה של בית הדין הרבני המאריכה צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגדו.
כבוד השופטת ד' ביניש, השופט א' א' לוי והשופט א' גרוניס קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' הש' לוי) שתי קביעות חשובות:
הראשונה – כי בג"ץ לא נועד לתקן שגגה שאפשר כי יצאה מתחת ידו של בית הדין הרבני האזורי.
שנית – כי בפני העותר פתוחה הדרך להגיש את השגותיו בפני בית הדין הרבני הגדול לערעורים, ובלבד, שתהיה בידו עילה ראויה לעשות זאת.
מסקנתו של בג"ץ היתה, כי העותר לא מיצה הליכים חלופיים שעמדו לרשותו וממילא פניתו לבג"ץ היא פניה מוקדמת ועל כן נדחתה העתירה.
כבוד השופטת ד' ביניש, השופט א' א' לוי והשופט א' גרוניס קבעו בפסק דינם (שניתן על ידי כב' הש' לוי) שתי קביעות חשובות:
הראשונה – כי בג"ץ לא נועד לתקן שגגה שאפשר כי יצאה מתחת ידו של בית הדין הרבני האזורי.
שנית – כי בפני העותר פתוחה הדרך להגיש את השגותיו בפני בית הדין הרבני הגדול לערעורים, ובלבד, שתהיה בידו עילה ראויה לעשות זאת.
מסקנתו של בג"ץ היתה, כי העותר לא מיצה הליכים חלופיים שעמדו לרשותו וממילא פניתו לבג"ץ היא פניה מוקדמת ועל כן נדחתה העתירה.
