אימתי בתי המשפט בישראל יתירו מעבר מגורו של קטין ממקום למקום
ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, הורה לאם להשיב הקטינים להתגורר במרחק של עד 25 קילומטרים מהעיר בה גדלו, וזאת עד שתיבחן טובת הקטינים לגבי מעבר למרכז הארץ – בחינת עומק לה זכאים הקטינים והאפוטרופוסים.
עובדות: בני הזוג הינם בהליכי פירוד, האם נטלה את הקטינים ועזבה למרכז הארץ, ללא אישור האב. האב התנגד והגיש "בקשה בהולה להורות לאם להשיב את הקטינים לחזקתו ו/או לסביבתם הטבעית".
עיקרי הקביעות בפס"ד: מקום מגורי הקטינים וחינוכם הינו ענין לשני אפוטרופוסים, העובדה כי הורה אחד משמש כמשמורן אינה מקנה בידו הזכות להחליט לבד מהו מקום מגורי הקטינים, ומהו מוסד החינוך של הקטינים. האפוטרופסות והמשמורת הינם מלכויות נפרדות.
מעבר של קטין ממקום למקום יכול להתבצע באחת משלושת האופנים הבאים:
(1) לאחר הליך משפטי בו נבחנה ונבדקה לעומק טובת הקטינים.
(2) תוך הסכמה של שני ההורים לביצוע המעבר.
(3) עקב נסיבות אקוטיות, בדרך כלל בלווי המלצה של גורמי רווחה – כגון מעבר למקלט חירום.
דהיינו הפגיעה בזכויות האפוטרופסות, ובראש ובאשונה טובת הקטינים הם אלו השיקולים להחזרת הקטין לסביבת מגוריו הטבעית. קטינים אשר עולם מתפרק, זקוקים מעל לכל לקרקע יציבה שתהווה ולו הרגעה יחסית לעולמם. סביבת המגורים בה חיו בשנים האחרונות, מקומות החינוך בהם למדו, אלו מהווים עוגן מיניאמלי מקום בו התא המשפחתי מתפרק.
ויובהר, שאלת מעבר מקום מגורים לקטינים, הינה שאלה סבוכה, הדורשת בחינת פרמטרים רבים. בין היתר, גיל הקטינים, מרחק וזמן הנסיעה, יציבות פסיכולוגית של ההורה המשמורן, יכולות שני ההורים, תכונות הקטינים וצרכים התפתחותיים מיוחדים, מעורבת ההורה שאינו משמורן, היקף הקונפליקט ועוד. כלל הפרמטרים האלו צריכים להיבחן לעומק !
לסיכום: רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יותר מעבר של קטין ממקום למקום ללא בחינת אנשי מקצוע, גורמי טיפול ובחינת טובת הקטינים, דרכי שימור הקשר, והכול בבחינות עומק, ולא אגב גחמה של מי מהצדדים.
אזכור פס"ד: תמ"ש 11425-08-12
תאריך פס"ד: 19/8/2012
שופט: ניצן סילמן
