שיקולים לקביעת חלוקת "מוניטין" בין בני זוג.

שיקולים לקביעת חלוקת "מוניטין" בין בני זוג.

תמ"ש 6960/05 ש' ס' נ' ד"ר א' ס'. פסק דינה של השופטת אלה מירז מיום 4.3.12.

העובדות:

הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1978 והתגרשו בשנת 1992. לצדדים שני ילדים אשר נכון למועד מתן פסק הדין הינם בגירים. הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר בשנת 1992 ולאחר מכן שבו לחיות יחד כידועים בציבור. לאחר 10 שנים בשנת 2004 עזב הבעל את הבית המשותף. האישה והילדים המשיכו להתגורר בבית. בית המשפט קבע כי המועד הקובע לאיזון המשאבים הינו יום 30.9.04.

הנתבע הינו רופא, מומחה לאורטופדיה, עובד בקופ"ח, בעל מרפאה פרטית ובעל חברת ס' א' בע"מ. האישה הינה בעלת חנות לממכר תכשיטים וכלי בית אשר עוסקת משנת 2004 גם ביבוא תכשיטים מחו"ל ומסחר סיטונאי בתכשיטים במסגרת עסק.

נכסי הצדדים

במהלך תקופת החיים המשותפים, צברו הצדדים מספר נכסי מקרקעין, רכוש, זכויות וחובות: דירת מגורים בחיפה, דירה נוספת בחיפה, מרפאה בחייפה, דירה בוושינטגון, דירת אבי הנתבע, דירה נוספת בחיפה, חובות לבנקים בגינם הוטלו משכנתאות, כלי רכב המצויים בשימוש בני הזוג, נכסים פיננסיים (חשבונות בנק, תוכניות חסכון, קופות גמל, קרנות השתלמות), פוטנציאל השתכרות –מוניטין של הבעל והחברה "ד"ר ס' א'".  המוניטין האישי של האישה  ושל העסק של התובעת B".

מוסכם על הצדדים  כי חלק מהנכסים הינם נכסים משותפים. קיימת מחלוקת לענין הבעלות והשיתוף ביתרת הנכסים כפי שיצויין בהמשך.

המסגרת הנורמטיבית

המדובר בבני זוג  שנישאו בשנת 1978 ולפיכך חל עליהם לענין תקופה זו: חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג  1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). בני הזוג חיו כנשואים משך כ-14 שנה ועוד כ-10 שנים כידועים בציבור סה"כ חיו יחד כ-24 שנים.

דיון

מוניטין אישי

ביום 29.6.05 מונה רו"ח שטרנפלד למתן חוות דעת, לענין הערכת זכויות הצדדים מעבודתם לרבות זכויות פנסיה, קרנות , חסכונות, קרנות השתלמות וקופות גמל. כן נקבע כי המומחה יעריך את המוניטין האישי של הנתבע ושל חברת "ד"ר ס' א'" וכן המוניטין האישי של התובעת  ושל העסק של התובעת B.

מועד תחילת השיתוף נקבע ליום 19.7.78 ומועד פרוק השיתוף נקבע ליום 30.9.04.

בהתאם לחוות הדעת נקבע מוניטין אישי לבעל לצורך איזונו בין הצדדים בסך של 623,000 ₪ כאשר לאישה מגיע מחצית ממנו. כמו כן נקבע כי אין לאישה כל מוניטין אישי.

מוניטין אישי -מוגדר כאשר אדם הינו בעל כישורים יוצאי דופן, הכנסתו גבוהה מהשכר הממוצע במשק ומי שצבר במהלך שנות הנישואים מומחיות או מיומנות.

מוניטין אישי – האם נכלל במסגרת השיתוף?

טרם בחינת קיומו של מוניטין ושאלת דרך החישוב, יש לבחון האם המוניטין האישי של אדם נכלל במסגרת החישוב האקטוארי בפרוק השיתוף, כנכס לכל דבר ועניין, או שמא יכלל באיזון  רק  מטעמי צדק לצורך צמצום פערים במקרה של חוסר צדק.בעבר רווחה הגישה שאין לאזן מוניטין אישי, הן בגלל שמדובר בכישורים אישיים, בין מהטעם שאין לשעבד את הבעל לאישה, ובין מהטעם שהאישה נהנתה מהמוניטין בחיי הנישואין. במקרה זה אף צויין שאין להעמיד את כישוריו של הבעל למכירה ולשעבדו.

נימוק נוסף לאי קביעת מוניטין כנכס בר איזון, הינו חוסר היכולת להפריד בין היחיד, ליכולת ההשתכרות והפגיעה בבעל המוניטין, שיוותר עם מוניטין וללא נכסים פיסיים.ראוי לציין כי גם חוק יחסי ממון בין בני זוג, אינו רואה בתכונות אישיות סוג של "נכס". בפסק דין אחר בו היה הבעל גניקולוג ידוע, צויין כי לא ניתן למכור את תכונותיו האישיות של האדם .

מוניטין – כנכס בר שיתוף

נקודת מפנה ניתן למצוא בתמ"ש בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית:

"הנה כי כן, כפי שראינו, בנסיבות מסויימות, עשויים בני-זוג לעמול יחד, תוך מאמץ משותף, על הגברת כושר השתכרותו של אחד מהם. להשקעה זו פוטנציאל כלכלי ניכר. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהיא תובא בחשבון, יווצר פער בין שני בני-הזוג, ההולכים כל אחד לדרכו. "נכסי הקריירה" שנצברו אצל אחד מבני הזוג הינם פרי השילוב בין מקורות שונים, שתמיכתו של קשר הנישואין הוא אך אחד מהם. חלק זה ראוי להביא בחשבון המשאבים העומדים לרשותם של בני הזוג, עת מפורק הקשר הזוגי.

כבוד השופטת ארבל בבע"מ 3664/07 פלוני נ' פלונית, קובעת בהתבסס על בע"מ 4623/04 כי מוניטין הינו נכס בר שיתוף:

בית המשפט הוסיף וקבע כי הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו

כאמור לעיל  פסק הדין של כבוד השופטת ארבל בבע"מ 3664/07  מסייג את הכללת המוניטין האישי בנכסי איזון, רק במקרים מובהקים של פער ממשי וברור בכושר ההשתכרות של מי  מהצדדים הנובע מויתור או הקרבה מצד בן הזוג התובע.

בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית, נקבע: "אין  דומה המקרה של בני זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל, למקרה של בן זוג שוויתר על התפתחותו המקצועית על-מנת לאפשר לשותפו-לחיים לקדם את כושר
השתכרותו לרווחת המשפחה. "

כך למשל לעניין  רופא בכיר בבית חולים, נקבע כי כאשר רכישת המקצוע וסיום הלימודים היו טרם הנישואים, או כאשר לא מוכח כי האישה היתה מנועה מלפתח קריירה משל עצמה, או  שנכפה עליה ויתור משמעותי מבחינה מקצועית, הרי שגם אם הוטלו משימות הבית על  כתפי בת הזוג – לא יקבע המוניטין כבר איזון.

דומה כי סוגיית מוניטין אישי מסוכמת היטב בפסק דינה של כבוד  השופטת שפרה גליק בתמ"ש (משפ' ת"א) 52231-09 מ.ב. נ' ע.ב., [פורסם בנבו] תק-מש 2011(4)460, 464 (2011) הקובעת:

"ההלכה המשפטית גורסת כי הכללת כושר ההשתכרות ב"נכסי הנישואין" תיעשה בכפוף לתנאים מסויימים ובהם ניתן למנות מ"מעוף הציפור", שלושה יסודות (כאשר בד"כ הטענה היא כי בן הזוג הביתי הוא שאפשר לבן הזוג האחר לפתח את הקריירה שלו): (א) בן זוג "ביתי" מחד גיסא ובן זוג "קרייריסטי" מאידך גיסא; (ב) קיים "פער דרמטי" בכושר ההשתכרות של בני הזוג; (ג) נישואים לאורך זמן. "

לפיכך מוניטין ייקבע לעיתים בגין כושר השתכרות  "ביתר" או צבירה ביתר, וכפיצוי הצד שהקריב את הקריירה שלו  לטובת התא המשפחתי.

עולה כי הפסיקה רואה במוניטין רכיב למתן פיצוי, שוויון הזדמנויות, צדק כלכלי ולא כראיה דווקנית של המוניטין האישי כנכס. רק במקרים מובהקים של פער ממשי וברור, בכושר ההשתכרות, של מי מהצדדים, הנובע מויתור או הקרבה מצד בן הזוג התובע, ייקבע המוניטין כנכס בר איזון.

השיטה לחישוב מוניטין

חישוב על דרך האומדנא

בחלק מפסקי הדין לא הורו על חלוקה שווה אלא נקבע סכום על דרך  האומדנא.

הובאו מספר דוגמאות בהם בית המשפט העריך מוניטין על דרך האומדנא. באשר לדרך התשלום הרי שתשלום חד פעמי עדיף על תשלום עיתי. כאשר הרציונל הינו למנוע את המשך הקשר והתלות בין בני הזוג.  עם זאת צויין כ י אין לקבוע מסמרות בעניין זה.

מהכלל לפרט

נשאלות במקרה זה מס' שאלות:

1.      האם אכן קיים במקרה דנן  בן זוג "ביתי" מחד גיסא ובן זוג "קרייריסטי" מאידך גיסא;

2.      האם  קיים "פער דרמטי" בכושר ההשתכרות של בני הזוג;

3.       האם קיימים נישואים לאורך זמן;

אין ספק כי הצדדים חיו תקופת חיים משותפת וארוכה. הבעל הינו רופא מומחה באורטופדיה במקצועו בעל מרפאה פרטית, אשר במהלך החיים המשותפים רכש ניסיון ומיומנות כמומחה מוכר וידוע בתחום האורטופדיה.  האישה הינה בעלת חנות לתכשיטים ובהמשך עסקה ביבוא וסחר בתכשיטים. לכאורה הבעל הוא בן הזוג ה"קרייריסטי" אך מאידך לא ניתן לומר כי האישה היתה בת זוג "ביתית" וכי נעשה "ויתור" מצדה באופן שיצדיק חד משמעית חלוקת מוניטין. עם זאת, בעיקר לאור משך תקופת החיים המשותפים הארוכים וצבירת המוניטין של הבעל בתקופה זאת, בהחלט יש מקום לבחון, האם כנגד כושר ההשתכרות של הנתבע, כתוצאה מהמוניטין שרכש, יש לאישה כושר השתכרות נגדי דומה.

הפערים בהכנסות  בני הזוג

לאחר שמיעת הראיות ועיון במסמכים הרבים שהציגו הצדדים, דומה כי פער ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות  שקיים בין הצדדים הינו מובהק:

 האישה- לכאורה כעולה מההוכחות, הכנסת התובעת הינה לפחות כ- 15,000 ₪ לכל הפחות.

הבעל- לבעל מוניטין אשר הוערך ע"י המומחה בסכום של 623,000 ₪.

חישוב המוניטין:

לאור המחלוקת העובדתיות, מצא לנכון ביהמ"ש לאמץ את שיטת החישוב על דרך האומנדא בלבד, לאור  הממצאים הבאים:

א.           אורך תקופת החיים המשותפת של 24 שנים, בהם צובר הבעל מוניטין, להבדיל מהאישה  – מצדיקה חלוקת המוניטין.

ב.            פערי ההשתכרות הגלויים, לפחות טרם הסכסוך, מצדיקים חלוקת מוניטין. לאישה הכנסה מוצהרת  של לפחות כ-15,000 ₪ לחודש ובנוסף פוטנציאל הכנסה כפול כך שאף אם הכנסת האישה מגיעה בהערכה לסך של כ-30,000 ₪ כמצויין, הרי הכנסת הבעל  מגיעה לסך של כ-44,000-50,000 ₪ בחודש (וראה עמ' 13 לפרו').

ג.            מנגד, אין המדובר בבן זוג "קרייריסטי" לצד בן זוג "יושב אוהלים"..

בסיכומו של יום, למרות פוטנציאל ההשתכרות המוגבר של האישה, עדיין קיים פער בין הצדדים, באופן שבו הבעל התפתח, עשה דוקטורט, התמחה בתחום האורטופדיה, והפך למומחה ידוע בעל קליניקה פרטית, המזכה אותו, ותזכה אותו גם בעתיד, בהכנסה של כ-50,000 ₪ לחודש, וכן להכנסה נוספת , ממתן חוות דעת לבית המשפט. לבעל ביטחון תעסוקתי לאורך שנים. בנוסף לנבעל  נכסים רבים בבעלותו, אשר ימשיכו להניב הכנסה  ושחלקם אף יקבל בירושה.

מאידך האישה היתה מוכרת תכשיטים ואף נשארה במקצוע זה. רכיב ארעיות בענף התכשיטים ואי וודאות במימוש פוטנציאל זה, ואי וודאות לענין כושר השתכרותה בעתיד, והעדר ביטחון תעסוקתי לעומת המוניטין הקבוע, היציב והמוכח, שצבר הבעל כרופא אורטופד מומחה, מזכה אותה בחלק יחסי של מוניטין הבעל, שמרביתו נרכש במהלך החיים המשותפים.

לפיכך, מכל המקובץ לעיל ונוכח פער ההשתכרות החודשי שבין הצדדים, האישה זכאית לחלק היחסי בהפרש, בסכום המוערך על ידי בדרך האומדנא בסך  של 120,000 ₪, בנוסף לסכום האיזון.