משמורת

משמורת

איך בית המשפט קובע משמורת קטינים?

המושג "משמורת קטינים" עבר מהפכה בשנים האחרונות. ראשית , בעצם השימוש במושג עצמו, לא עוד מינוח אנרכוניסטי שמזכיר כליאה והחזקה אלא כיום מקובל ונהוג לעשות שימוש במינוח  חלופי של "זמני שהות עם קטינים" וזאת למרות שבאופן פורמלי המונח "משמורת" טרם נמחק מהלקסיקון וטרם עבר מהעולם באופן פורמאלי וגם מוגשות לבתי המשפט ובתי הדין תביעות משמורת. שנית, במישור המהותי, בעוד בעבר היה מקובל ה"מודל הקלאסי" בו האם, היתה כמעט תמיד משמורנית בלעדית והאב המשמורן המשני או זה שמקבל הסדרי ראייה , כיום יותר ויותר נהוג מקובל וגם נפסק על מסגרות שיתופיות של הורות וחלוקת זמני שהות שוויונים, עד למודל של "משמורת משותפת" זמני שהות שווינים לחלוטין.

מהי אפוטרופסות?

בין אם הורים נשואים נשואים או גרושים הם משמשים כאפוטרופסים במשותף של ילדהם הקטינים עד גיל 18 וככאלה מחויבים לקבל ביחד החלטות במשותף כמעט בכל נושא כמו בריאות חינוך ועיצוב עתידם. כמו כן כאפוטרופסים של הקטינים הם חיבים לגלות "אחריות הורית משותפת" כלפי הילדים.לנוכח זאת כשהורים נפרדים יש מקום לקבוע מהי חלוקת זמני השהות של כל אחד מהם עם הקטינים. (מה שכאמור, נקרא פעם "משמורת")

מהי "חזקת הגיל הרך" ?

בפשטות, חזקת הגיל הרך היא חזקה משפטית שקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובעת שילד עד לגיל שש אמור להיות מרבית הזמן עם אימו., היינו, החוק מסתמך על הערכה כי עד גיל שש ילדים זקוקים לאמם באופן מיוחד (למעט במקרים בהן מוכחת חוסר מסוגלות הורית). למרות הצעות חוק לביטול מוחלט של "חזקת הגיל הרך" או לשינוייה מדובר בחזקה שנותרה בחוק ואף בית המשפט העליון קבע כי היא עדין שרריה וקיימת כל עוד לא בוטלה בספר החוקים.

יחד עם זאת, באקלים המשפטי השורר, ולמרות החוק, שופטים ודיינים רבים לא בהכרח מייחסים חשיבות לחזקה האמורה גם כשמדובר בילדים בגילאים צעירים משש  ומעדיפים לפסוק סידור כלשהו של זמני שהות שוויוניים או קרוב לכך, מתוך הנחה שהדבר משרת את טובתם של הקטינים.

האם חייבים לתת לבית המשפט או לבית הדין להכריע בסוגית זמני השהות ?

זוג שנמצא בהליך גירושין יכול להחליט בהסכמה ותוך שיתוף פעולה לחתום על הסכם גירושין מחוץ לבית משפט, שמעגן גם את חלוקת זמני השהות. הסכם זה חייב לקבל אישור של הערכאה המשפטית ולעמוד בתנאים נוקשים של שמירה על טובת הילד. מומלץ להיוועץ בעורך דין גירושין.

מה המשמעות הכלכלית של זמני השהות?

הפסיקה בישראל עברה תהפוכות רבות בשנים האחרונות. בעבר, נשים נתפסו כהורה המרכזי. בעוד האבות נתפסו בעיקר כמפרנסים, ולכן אימהות קיבלו בד"כ את המשמורת והאבות נאלצו לשלם תשלומי מזונות כבדים ללא קשר להכנסות של כל אחד מההורים וללא קשר לזמני השהות שהילדים היו אצל כל אחד מההורים..

בשנים האחרונות, לנוכח השינויים החברתיים בחלוקת התפקידים במשפחה ,הכנסות ההורים ועוד שינויים חברתים ומשפטים . מזונות והוצאות הקטינים נקבעים בהסתמך על מספר פרמטרים : גילאיי הקטינים, חלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים, רמת הכנסה וכושר השתכרות של כל אחד מההורים, רכוש ו/או כל נתון אחר שיש לו משמעות כלכלית. 

 משרד עורכי דין דליהו  עומד גם לצד לקוחות במקרים של הפרת הסכם גירושין, גישור גירושין, מזנות ומדר וכדומה.

כמו כן, משרדנו מתעסק בשלל תחומים נוספים כמו עורך דין ירושה, התרת נישואין, גירושים עם ילדים ועוד.

 

לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות מלאו את הטופס​

מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן