מזונות ילדים מחוץ לנישואין

ילדים רבים בישראל נולדים להורים לא נשואים. בין אם מדובר על זוגות שלא התחתנו אך חיים כ"ידועים בציבור", בין אם מדובר במערכת יחסים זמנית ולא מחייבת (שלא נאמר, "לילה של שכרות") ובין אם מכל סיבה אחרת.

האם גם ילדים מחוץ לנישואין זכאים למזונות מאביהם (ואימם)? ובכן, התשובה היא "כן, בוודאי!". כל ילד זכאי למזונות ילדים מהוריו וזכות זו לא תלויה במערכת היחסים בין ההורים, אלא רק בקשר הביולוגי (ו/או המשפטי) שבין הילדים להוריהם. סעיף 1 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע במפורש כי כל ילד זכאי למזונות מהוריו "בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ" (סעיף 1 לחוק, ההדגשות לא במקור).

תביעה לתשלום מזונות ילדים יכולה להיות מוגשת אם כן אפילו נגד אדם הנשוי למישהו אחר (למשל, כאשר הילד נולד כתוצאה מרומן) וגם אם הצדדים הכירו זה את זו לתקופה קצרה בלבד ולא הייתה להם כל כוונה לנהל חיים משותפים. באותו אופן, אגב, כל הורה זכאי לקיים עם הילדים הסדרי ראיה וסידורי משמורת. העדר קשר בין ההורים לא שומט את הקרקע תחת זכותם של הקטינים לקיים משמורת עם אביהם ואמם. 

מהו שיעור המזונות לילדים מחוץ לנישואין?

שיעור המזונות שנקבע בתיקי מזונות ילדים מחוץ לנישואין זהה לשיעור המזונות שנקבע בין זוגות מתגרשים או נפרדים. זאת, בהתאם לדין האישי אשר חל על הצדדים ובמילים אחרות – הדין הדתי (והדין העברי בבני זוג יהודים). בקליפת אגוז מדובר על חובה כמעט מוחלטת שחלה על האב בתשלום מזונות ילדים בגילאים רכים (עד גיל 6), וחובה משותפת על ההורים בדרגות שונות לפי גיל הילדים (לפי מדרגות גיל של 6-15, 15-18 ומגיל 18 עד גיל 21).

לצד הדין האישי, שיעור המזונות נקבע בהתאם לפרמטרים שונים הנגזרים מהנסיבות. לדוגמה, כושר ההשתכרות של האב והאם (לרבות כושר ההשתכרות הפוטנציאלי), צרכי הילדים (ההכרחיים וממן צדקה), סידורי מדור (היכן הילדים גרים), סידורי משמורת (האם המשמורת היא על בסיס הורה משמורן או שמא שוויונית עד כדי משמורת משותפת) וכדומה. גם אב עני חייב במזונות ילדיו לפי החוק וזאת כל אימת שנותר בידיו סכום מינימאלי למחיה. 

אמנם לא ניתן לקבוע "מספר זהב" לגבי מזונות ילדים אבל הממוצע בפסיקה העמיד את המזונות בגין כל ילד על כ-1,200-1,500 שקלים בחודש.

[pojo-form id="3029"]

איך מוכיחים שהאב חייב במזונות?

אחת הטענות השכיחות שנשמעות בתביעה למזונות ילדים מחוץ לנישואין היא נושא האבהות. מכיוון שבני הזוג אינם נשואים זה לזו, לא אחת הגבר טוען שהוא לא חייב במזונות שכן "הילדים אינם שלו". במקרים אלה יש משמעות רבה לשאלה האם האישה נשואה לאחר.

ככל שהאישה לא נשואה לאיש, ניתן לכרוך את תביעת המזונות בתביעת אבהות. קרי, לחייב את הנתבע בעריכת בדיקת סיווג רקמות שתכריע האם הוא האב הביולוגי. גברים הנתבעים למזונות ילדים מחויבים לעבור בדיקת סיווג רקמות והם אינם רשאים להתנגד לבדיקה שאיננה חודרנית או פוגענית. עם זאת, רק בית משפט רשאי להורות על ביצוע בדיקה כאמור.

במידה שהאם נשואה לאחר, המצב הולך ומסתבך. הכרה בחובתו של הגבר בתשלום מזונות עלולה להיות כהכרה בילד שנולד מחוץ לנישואין לאישה נשואה. במילים פשוטות – ממזר. בסיטואציות אלה, ייתכן והאב הביולוגי (האמיתי) לא יחויב במזונות, ובעלה של האישה יהיה זה שיהיה חייב בתשלומם. ייתכן גם שבית המשפט יקבע מזונות ילדים אך לא יורה על בדיקת סיווג רקמות (בכדי למנוע הכרה פורמאלית בממזרות). מדובר במקרים סבוכים ביותר, שכורכים את ההכרעה במזונות הילד עם טובתו להיות "נקי" מכתם ממזרות, והטיפול בהם נעשה בעדינות וברגישות משפטית.

מתי לא יושלמו מזונות לילדים מחוץ לנישואין?

מזונות ילדים אינם קשורים לטיב הקשר בין ההורים, וגם מזונות ילדים מחוץ לנישואין ישולמו ב-99% מהמקרים. הסיטואציות היחידות שבהן מזונות ילדים מחוץ לנישואין לא יושלמו הן במקרים חריגים שבהם קיים נתק מוחלט בין הילד להורה המחויב במזונות, והסיבה לכך נעוצה בחוסר רצון של הילד לקשר עם אביו (או אמו). מדובר בתיקים נדירים ביותר שכן בתי המשפט, גם כאשר הילד איננו "משתף פעולה", לא ייטו לשמוט תחת רגליו את זכותו למזונות.

ישנם תיקים בהם האב הוא חסר יכולות כלכליות (למשל, בחור צעיר ללא הכנסה) אבל גם כאן, ביטול מזונות איננו שכיח (בלשון המעטה). בפסיקה ניתן אף למצוא פסקי דין שבהם הוריו של האב (הסבא והסבתא) חויבו במזונות נכדיהם שנולדו מחוץ לנישואין.

 

מאמרים רלוונטים
תוכן עניינים
דילוג לתוכן