היחס בין מזונות על פי הדין האישי לבין מזונות על פי חוק המזונות

 

נראה שפס"ד המנחה בענין זה הוא פס"ד של הנשיא שמגר  ע"א 6763/93 שמואל סורק נ' רועי סורק ואח' תק-על 95 (2)975  אשר ניתן ביום 6.7.95 בהסכמת כב' השופטים בך ומצא בפס"ד נאמר:

" במקרים בהם חל הדין האישי לפי סעיף 3 (א) לחוק הנ"ל , אין יתר הוראותיו של החוק הנ"ל חלות( ע"א 779/76 שוחט נ שוחט פ"ד לב 1580 )

כחודש לאחר פס"ד בענין סורק הנ"ל ניתן פס"ד סולומון נשוא ע"א 7038/93 פ"ד נא (2) 577  (שם דובר במזונות הנתבעים ע"י אישה יהודיה ובאיש בן הדת היוונית האורטודוקסית ) בפס"ד זה בכל זאת הנשיא שמגר מחיל את החוק אולם כמקרה חריג ויוצא מן הכלל וזאת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.וכך הוא מסביר את עמדתו שם :

" כאשר נוצרות נסיבות שבהן עלולה להשלל זכותו של בן הזוג האחד לזכות בתמיכה הכלכלית הראויה מצד בן הזוג השני למרות נזקקותו המוכחת, מצדיק היישום של עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שתוטל חובת מזונות על פי הקווים שהותוו בדין הנ"ל, גם אם אין בסעיף 2 (ב)הוראה מפורשת כדוגמת זו שבסעיף 3 (ב). הפקרת בין הזוג למחסור ורעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם. בית המשפט אינו יכול להחשות ולהמנע מהחלת מערכת כללים חקוקה , כאשר זו נועדה מעיקרה לנסיבות שבהן אין אמת מידה מוכחת אחרת. על כן הייתי מיישם הוראותיו של החוק במקרה כאמור ."

ברי,מפסק הדין שהנשיא שמגר דבק בעמדתו שהביע בפסק הדין בענין סורק (ובפסקי דין קודמים) דהיינו, " על פי פרשנותו המקובלת של החוק מצטמצמת תחולתו במידה רבה. הווה אומר , אין חוק המזונות חל במקום שחל הדין האישי .