פסיקה ירושות וצוואות

תע' 769/96 (נצרת) בש"א 2883/04 חיה נובוגרוצקי ואח' נ' האפוטרופוס הכללי

השאלה המשפטית שעלתה בפסק דין זה היתה בעניין היחס בין הוראות סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 שעניינו הסתלקות מעיזבון לבין הוראות סעיף72 לחוק העוסק בתיקון/ביטול צו ירושה או צו קיום צוואה.

בית המשפט קבע:

משניתן צו ירושה/צו קיום צוואה, חל הכלל של סופיות הדיון ויש לראות בעניין כעניין שהוכרע.

כחריג לכלל, הותיר המחוקק פתח לתיקונו/ביטולו של צו שניתן וזאת בתנאים הקבועים בסעיף 72 לחוק.

בית המשפט קבע, כי הלכה למעשה אישור הסתלקות מן העיזבון נעשה על דרך של תיקון הצו. לפיכך, על מבקש התיקון למלא אחר הוראות סעיפים 6 ו-72 לחוק במצטבר.

על מבקש התיקון להוכיח, כי העיזבון טרם חולק וזאת לאור הוראות סעיף 6(א) לחוק וכן למלא אחר הוראות סעיף 72(א) לחוק ולהצביע על קיומה של עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט ואשר לו היתה מובאת היה בה כדי להביא למתן צו אחר.

יודגש, כי הסמכות לתיקון או לביטול הצו הינה סמכות שבשיקול הדעת, במסגרתה יתחשב בית המשפט, בין היתר, במועד הגשת הבקשה.

בע"מ 11405/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית

השאלה המשפטית:

המבחנים לקיומה של "שקידה סבירה" לצורך הפעלתה של הלכת בית המשפט העליון בע"א 9694/01 בעניין האפוטרופוס הכללי מנהל עיזבון ברגמן נ' פרידמן פ"ד נח(2) 65.

קביעת בית משפט קמא , כי קוימה בתיק זה "שקידה סבירה" התבססה על החלטת בית המשפט העליון בפסק דין ברגמן, כי ביחס לנספי שואה לא נדרש להוכיח פוזיטיבית שאין יורשים אחרים, אלא די להראות "שקידה סבירה" לאיתורם כדי לעמוד בנטל הראייתי הנדרש על פי דיני הירושה.

לשיטתו של בית משפט קמא, יש לפרש את המבחן כך שיחייב פעולות לאיתור יורשים פוטנציאליים במקומות לגביהם יש אינדיקציה בבחינת "ראשית ראיה".

המבקש שם טען, כי משקבע בית המשפט המחוזי, כי יתכן וקיימים יורשים פוטנציאליים, הרי שאין להחיל כלל את הלכת ברגמן שכן החלתה במקרים אלו תהפוך את הליך האיתור להליך פורמלי.

בית המשפט קבע, כי הסוגיה הנדונה הינה יישום הלכת ברגמן. הוא גם קבע כי רמת השקידה הנדרשת היה תלויית נסיבות המקרה, המידע המצוי היקף פעולות החיפוש, רמת הדיוק של המידע שנמסר, משך הזמן שחלף מאז פטירת המנוח במהלכו לא נוצר קשר עם בני המשפחה.

בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון אף את שווי העיזבון.

בית המשפט קבע כי השקידה במקרה זה לא היתה בגדר "שקידה סבירה" ולפיכך התקבל הערעור והדיון הועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

תע' (י-ם) 42350/04 א.ס. נ' מ.א. ואח'-

הסוגיה:

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לבטל צו ירושה, שניתן ע"י בית הדין השרעי, וזאת בטענה שהצו השרעי הוצא בחוסר סמכות, שכן לא ניתנו הסכמות כל הנוגעים בדבר כמצוות סע' 155 (א) לחוק הירושה.

הלכה פסוקה היא כי במקרה בו ניתן צו ע"י בית דין דתי בהיעדר הסכמה, הרי זה משולל כל תוקף.

סעיף 72 לחוק הירושה עוסק בביטול ותיקון צווים, ומאפשר לבית המשפט אשר נתן את הצו מלכתחילה, לתקן/לבטל את הצו שנתן.

הרציונאל אחר סעיף 72 לחוק הירושה הוא עיקרון כיבוד הערכאות והעובדה שלערכאה שנתנה את הצו יש את מלוא הנתונים הנדרשים על מנת שניתן יהיה לברר את הסוגיות השנויות במחלוקת.

בית המשפט קבע כי יש לפעול ראשית לביטול הצו הקיים בפני בית הדין שנתן אותו.

ה.פ (י-ם) 570/01 בש"א 8036/04 האפוטרופוס הכללי נ' אהרון גסטיק

הסוגיה:

ביטול החלטה המורה על מחיקת הערות ניהול לטובת האפוטרופוס הכללי על נכס, ורישומה מחדש.

בית המשפט קבע:

רשות מינהלית רשאית לחזור ולדון בהחלטה שנתנה, שכן החלטה מינהלית אינה החלטה סופית ולא חל עליה עיקרון גמר המלאכה.

שינוי ההחלטה המינהלית יכול לנבוע משינוי בתנאים העובדתיים, בצרכים החברתיים או במדיניות. החלטה מינהלית אשר באה לקיצה ע"י החלטה של הרשות, רשאית לחזור בה הימנה לא רק במקרים של טעות או תרמית, אלא גם במקרים של היסח הדעת, ראיה חדשה, תנאים תנאים שהשתנו, בין על פי הוראת חוק מפורשת ובין על פי עקרונות שקבעו שקבעו בתי המשפט. לא זו בלבד, כאשר מינהלית עמדה על כך שנפל פגם בהחלטתה, היא רשאית ולעיתים אף חייבת לשנות את ההחלטה. טרם הביטול על הרשות לשקול את ההשלכות הנובעות משינוי ההחלטה או ביטולה ובין היתר לבדוק את הסתמכות הצדדים.

מקור הסמכות לשינויה של החלטה מינהלית נלמד מהוראות סעיף 15 לחוק הפרשנות . במקרה זה, בו עסקינן בביטול ההחלטה הנוגעת לשחרור נכס מניהולו של האפו"כ, קיימת סמכות ספציפית המצויה בתקנה 28(ג) לתקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע) התשל"ח- 1978.

בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה לא היתה למבקשים ציפייה סובייקטיבית לשחרור הנכס, ולפיכך נדחתה טענת ההסתמכות אשר הועלתה על ידם. בית המשפט קבע, כי במקרה זה היו עובדות אשר חיזקו את ההצדקה לביטול החלטת האפוטרופוס הכללי לשחרור הנכס מניהול. סוף דבר הורה בית המשפט על רישום מחדש של הערת ניהול לטובת האפוטרופוס הכללי.

יר (י-ם) 12057 עיזבון המנוחה עליזה כהן ז"ל

הסוגיה המשפטית:

עיכוב מתן צו ירושה מקום בו טענות מבקש העיכוב מתמקדות בשאלת היקף העיזבון ולא בשאלת זהות היורשים וחלקם בעיזבון, זאת כאשר שאלת היקף העיזבון מתבררת בפני הערכאות המוסמכות.

החלטת הרשם:

צו ירושה הינו צו דקלרטיבי, המצהיר על יורשיו של המנוח באשר הם. בשלב ההכרזה על יורשיו של המנוח וחלקם בעיזבון, שאלת היקפו של העיזבון אינה רלבנטית כלל. את שאלת היקף העיזבון יש לברר במסגרת הליכים משפטיים שונים. מאחר ואין מחלוקת בשאלת זהות היורשים וחלקם בעיזבון, אין מקום לעכב מתן צו ירושה.

יר (ת"א) 41904 עיזבון המנוח טנאי אשר ז"ל

הסוגיה המשפטית:

חיוב באגרה מקום בו מתבקש תיקון מספר תעודת הזהות של היורש בצו הירושה, כאשר מספר תעודת הזהות המופיע בצו הירושה תואם את המספר המופיע על גבי הבקשה.

החלטת הרשם:

לשכת הרשם לענייני ירושה עורכת את צו הירושה בהתאם לפרטים הנמסרים בבקשה לצו ירושה. כאשר שיבוש בצו הירושה נגרם כתוצאה מטעות שנפלה בפרטים שנמסרו בבקשה, אין זו טעות סופר של הרשם לענייני ירושה, כי אם טעות של המבקש, ותיקונה טעון תשלום אגרה.

מעוניינים בייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם!
עקבו אחרינו בפייסבוק
תוכן עניינים
דילוג לתוכן