חיוב ביצוע בדיקת רקמות

בר"ע 615/02 בפני כב' השופט ניל הנדל[

חיוב ביצוע בדיקת רקמות

עובדות המקרה

פלונית הינה אמא של פלונית הקטינה. האם הגישה בשמה של הקטינה תביעה לפס"ד הצהרתי לפיו המבקש הינו אביה של הקטינה. האם אינה נשואה. הוסכם על הצדדים כי המבקש קיים יחסי מין עם האם בתקופה הרלוונטית טרם היוולדה של הקטינה. המבקש טוען כי האם קיימה יחסי מין עם אדם נוסף. האם הכחישה את הטענה האמורה, ולכן תבעה רק את המבקש, זה האחרון סירב לעבור בדיקת רקמות, חרף בקשתו החוזרת ונשנית של בית המשפט קמא.

נשמעו ראיות בפני בית המשפט לענייני משפחה והתקבלה עמדת המבקש כי האם אכן קיימה יחסי צין עם שני גברים (במקביל) בתקופה הרלוונטית. אולם על בסיס סירובו של המבקש להיבדק קבע בית המשפט כי הוא האב כיוון שבסירובו יש תוספת ראייתית.

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, הערעור נדחה ופסק הדין אושר. הוגשה בקשה למתן רשות ערעור. בית המשפט העליון פסק כי העניין יוחזר לבית המשפט למשפחה בכדי שימנו אפוטרופוס לדין לקטינה והאפוטרופוס יוכל להביא ראיות נוספות ולטעון טענות נוספות. האפוטרופוס יוכל להשיג על התשתית העובדתית הקובעת אבהות שווה לשני הגברים המעורבים בפרשה.

כמצוות בית המשפט העליון התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה ומונתה אפוטרופא לדין לקטינה. המבקש דבק בסירובו להבדק. הגבר השני הוזמן להתייצב בבית המשפט קמא והודיע גם הוא כי אינו מוכן לעבור בדיקת רקמות.

האם עתרה לבית המשפט בבקשה לשני סעדים. האחד, להורות למבקש להשיג ראיה תקפה ואמינה ביחס לסוג דמו. היה ויסרב – מתבקש בית המשפט להורות לשלטונות צה"ל או לחילופין לקופת חולים, להעביר לבית המשפט את המידע הנדרש. האחר, להורות למשיב למסור במעבדה לסיווג רקמות משטח רירית הפה.

בית המשפט קמא החליט להיעתר לבקשה על שני סעדיה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערערו לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי פסק:

1. הואיל והמבקש והגבר השני קיימו יחסי מין עם האשה בזמנים הרלוונטיים, כדאי לאפוטרופא לשקול מחדש את עמדתה ביחס לצירופו של הגבר השני להליך.

2. מתוקף עיקרון הפרדת הרשויות אין זה בתחום שיפוטו של בית המשפט לאלץ אדם לעבור בדיקת רקמות בניגוד לרצונו גם אם מדובר רק על ניגוב לחיו הפנימית במשטח ספוגי.

3. בנסיבות המקרה הספציפי אין בסירובו של המבקש בלבד בכדי להטות את כף המאזניים לחובתו.